משטרה רודפת: למה נעצרו שלוש אקטיביסטיות סביבה בנוגע למבקשי מקלט? - וירוס במערכת - הבלוג של יוסי דורפמן - הארץ
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משטרה רודפת: למה נעצרו שלוש אקטיביסטיות סביבה בנוגע למבקשי מקלט?

שלוש פעילות חברתיות וסביבתיות נעצרו במהלך מבצע מעצרים של משטרת ישראל, מחשביהן ומכשירי הטלפון שלהן נלקחו ונערך חיפוש בביתן. מה עובר על משטרת ישראל?

תגובות
יעל שמר בפתח דירתה בתל אביב
יוסי דורפמן

במבצע מעצרים של משטרת ישראל, נעצרו שלוש אקטיביסטיות וחיפוש נערך בדירותיהן, בחשד כי היו מעורבות במיצג מחאה בכניסה למשרדי רשות ההגירה בדרום בתל אביב, נגד גירוש מבקשי המקלט. השלוש נלקחו לחקירה במקביל, ולאחריה נאסר עליהן לשוחח זו עם זו במשך 30 ימים.

מעצרן של הפעילות, החקירות שעברו אשר כללו בדיקות פוליגרף, והפעילות המשטרתית בנושא, מעלות שאלות בעניין האופן בו מתייחסת המשטרה לפעילים חברתיים וסביבתיים. ההתנהלות המשטרתית בחקירה, מגלה גם את יחסה הנוקשה של משטרת ישראל בעת הזו, לפעילות נגד גירוש מבקשי המקלט. עוד חושפת התנהלות הרשויות בחקירת המקרה, את קלות ידם של השופטים שמאשרים בחתימתם צווים כמו צווי החיפוש והמעצר שהופעלו נגד הפעילות שנחקרו.

בסוף ינואר שפכו מתנגדי הגירוש צבע אדום על דלתות משרדי רשות ההגירה בדרום תל אביב, והניחו במקום שלושה ראשי בובות לצד ניירות עליהן הודפס המשפט: "הדם שלהם על הידיים שלכם". שבוע לאחר המיצג בכניסה למשרדי רשות ההגירה, פשטו חוקרי המשטרה על בתיהן של שלוש פעילות חברתיות וסביבתיות.

הכניסה לרשות האוכלוסין וההגירה בתל אביב
רשות האוכלוסין וההגירה

יעל שמר, מנהלת קמפיין התחבורה הציבורית בארגון "מגמה ירוקה", סיפרה כי ביום ראשון בשעה שש וחצי בבוקר, הגיעו שוטרים לביתה בשכונת שפירא בתל אביב. "השוטרים לא הסכימו להגיד לשותפים שלי למה הם מחפשים אותי. השותפים סיפרו לשוטרים שאני נמצאת אצל ההורים שלי ותוך עשר דקות הם כבר הופיעו בביתם". הוריה של שמר פתחו את הדלת לשמע הדפיקות בשעה המוקדמת, וגילו שזכו לביקור בלשי משטרה בלבוש אזרחי. "הם שאלו אותי אם אני יודעת למה הם פה. עניתי שאין לי מושג, והם הודיעו שאני חשודה בהשחתה של רכוש ציבורי ושאלו מה ידוע לי על מקרי השחתה, פגיעה בסמל וסחיטה באיומים".

החוקרים ביקשו משמר לערוך חיפוש בדירת הוריה. "כששאלתי מה יקרה אם אסרב, הם ענו שזה פשוט ייקח יותר זמן כי הם ייגשו לקבל צו מבית משפט. הם גם אמרו שהם חייבים לבדוק את הטלפון, ושהם יבדקו אותו בכל מקרה". עד אותו שלב שמר לא ידעה מדוע זכתה לביקור הבלשים. "כל הזמן הזה לא חשבתי שמדובר במשהו חמור, רק נשמתי עמוק ואמרתי לעצמי שאין לי קשר למה שהם מחפשים. שאלתי אותם אם זה קשור לשביל האופניים שציירתי כמה ימים לפני כן".

לידיה מורדבינקין, הפעילה גם היא בארגון "מגמה ירוקה", קיבלה באותו בוקר שיחת טלפון ממשטרת ישראל. "נקראתי טלפונית להגיע לחקירה, אחרי שנמסר לי שחיפשו אותי בבית של אמא שלי באשדוד. למרות שלא הייתי שם - הם ערכו חיפוש וחיטטו בחפצים. היה להם צו שעליו כתבו שהחשד הוא 'השחתת פני מקרקעין'. השוטר שדיבר איתי בטלפון אמר שאני חייבת להגיע למשטרה, אחרת יגיעו ויקחו אותי. הוא אמר שהוא יודע עליי הכול, ושכדאי לי לבוא מיד".

במקביל, התעוררה לרה פארן, פעילה לשעבר ב"מגמה ירוקה", העובדת כיום בארגון "15 דקות" הפועל לקידום תחבורה ציבורית, לשמע דפיקות בדלת ביתה בתל אביב. "שש וחצי בבוקר, דפיקות היסטריות בדלת שלי. אני גרה לבד", מתארת פארן את הגעת השוטרים לביתה, "לא הבנתי מי זה. ראיתי שלושה גברים בפתח, לא במדים. איך שאני פותחת קצת, קופץ אחד עם תג שוטר ואומר 'משטרה'. הם שלפו דף ואמרו להם שיש צו חיפוש לדירה. הייתי בהלם מוחלט. בחיים שלי לא הייתי בסיטואציה כזאת. לא הבנתי מה הם רוצים ממני. "קראתי לחבר שיגיע ואז הם התחילו להפוך לי את הבית. שלושה גברים הופכים לי את הבית ונוגעים בדברים הכי אינטימיים. חקרו אותי על כל דבר הכי קטן שנגעו בו".

לרה פארן עם הטלפון הסלולרי הפרוץ
יוסי דורפמן

פארן היא ציירת וכחלק מפעילותה עושה שימוש בצבעים לרישום שלטי מחאה. היא גילתה כי הצבעים שהחזיקה בביתה, סיבכו אותה: "במחסן של הדירה הם מצאו צבעי גואש", מתארת פארן את התמקדות בלשי המשטרה בחיבתה לרישום וצביעה. "הם שלפו את הצבע האדום מהשקית והתנהגו כאילו הם מצאו משהו שמצביע על פשעים שביצעתי".

אחרי שהשוטרים מצאו את הצבע הם בישרו לפארן שהיא נלקחת לחקירה. כמוה, גם שמר נלקחה לחקירה ברכב איתו הגיעו השוטרים לבית הוריה. "במהלך הנסיעה ברכב המשטרתי הם התחילו לשאול אותי על הגירוש. איך אני גרה בדרום תל אביב, אם לא מפחיד אותי ומה דעתי על מה שקורה עכשיו עם הגירוש".

השתיים מצאו עצמן בבניין מטה מחוז תל אביב, כאשר מורדבינקין הוזמנה גם היא למקום לחקירה באותו הזמן. "בחקירה התחילו לשאול אותי על האקטיביזם שלי, באילו פעילויות אני נוטלת חלק", מספרת שמר. "עניתי שאני פעילה בענייני תחבורה וצדק סביבתי. לא ידעתי אם זה קשור ל'מגמה ירוקה'. אחד השוטרים נכנס ושאל 'מה את עושה בכלל?' עניתי שאני פעילה חברתית, שאני מתנדבת בכמה ארגונים, שאני מקדמת תחבורה ציבורית, שמירה על שטחים פתוחים, שבילי אופניים, קיימות.

"החוקר אמר שהפעילות שלי לא מעניינת אף אחד. 'זה לא יעזור בכלום, למה זה חשוב בכלל?', ככה הוא אמר, באופן מזלזל". בבניין המשטרה גילו השלוש שהן עצורות בחשד להשחתת משרד הפנים במחאה נגד גירוש מבקשי המקלט. מורדבינקין: "החוקר אמר לי שהיה איזה עניין עם ראשים כרותים ושהוא יודע שזו אני. לא ידעתי במה מדובר, כי בכלל לא שמעתי שזה קרה".

פארן מתארת סיטואציה דומה: "נכנס לחדר קצין ואמר שאני עצורה. שאלתי אותו למה והוא ענה: 'את יודעת טוב מאוד מה עשית בשבוע שעבר. את צריכה להעריך את משטרת ישראל. עקבנו אחרייך במשך שבוע ואנחנו יודעים טוב מאוד מה עשית ומה את עושה'. חשבתי שאני הוזה. הוא המשיך: 'וגם שתי השותפות שלך לפשע נמצאות פה. את יודעת טוב מאוד מי הן. תפסנו את שלושתכן'. "ואז הוא פתאום שואל אותי מה דעתי על הגירוש של הפליטים מאפריקה. בהמשך הם הכניסו אותי לחקירה, שם הם שאלו אותי שוב מה דעתי על הגירוש. אמרתי להם שלא התעמקתי בנושא, שבאופן כללי אני נגד הגירוש, אבל שהם מתבלבלים כי אני לא אקטיביסטית בנושאים האלה".

"הרגשתי הקלה", אומרת שמר על תחושתה לאחר שסיפר לה החוקר במה היא חשודה. "אמרתי לו שאין לי קשר לדבר הזה, אבל הוא המשיך ושאל איך עזרתי לזה לקרות. הוא שאל אותי אם יצא לי להיות פעילה בעניין הגירוש, אם יצא לי לכתוב תכנים בפייסבוק בעניין הגירוש, אם דיברתי עם אנשים על פעילות בעניין הזה". מורדבינקין מספרת שחוקרי המשטרה לחצו עליה להפליל את שמר ופארן: "החוקר שאל אותי על שתי הבנות האחרות ואיים עליי שאם אני לא אדבר, אני אגיע לכלא נווה תרצה".

לידיה מורדבינקין עם צווי המשטרה
יוסי דורפמן

השלוש הופגשו בחדר החקירות, במה שנראה לטענתן כמו תרגיל חקירה. "הכניסו לחדר את יעל", מספרת פארן. "נראה לי שהם ציפו שנדבר בינינו. זה הכול היה כל כך שקוף ומטומטם. שתינו לא קשורות, אז רק דיברנו על נושאים שמשותפים לנו, הפעילות בתחבורה הציבורית, חברים משותפים. הם השאירו אותנו שם ביחד במשך שעות. בשלב מסוים הם הוציאו את יעל והכניסו את לידיה. אנחנו מכירות הרבה שנים מהעיסוק בתחבורה ציבורית. בהמשך הם הכניסו את שלושתנו לחדר".

לפני שחרורן בערבות, שלוש הפעילות סיפרו שחוקרי המשטרה לחצו עליהן למסור את מכשירי הטלפון הניידים שלהן. מעדויותיהן עולה שהחוקרים קשרו את החזרת הטלפונים הניידים לידיהן, בהסכמתן לעבור בדיקות פוליגרף. "החוקר אמר לי שהם צריכים את הטלפון הנייד שלי ושאם אסרב, נצטרך ללכת לבית משפט", מספרת שמר. "הם רמזו לנו שאנחנו עומדות להשתחרר ואמרו שאבוא לקחת את הטלפון למחרת. כשהגעתי לתחנה למחרת הם סירבו לתת לי את הטלפון.

"אחד החוקרים אמר לי 'יעל, אנחנו נביא לך את הפלאפון אחרי הפוליגרף מחר'. כששאלתי למה, הוא ענה שמי שאמור להחזיר לי את הטלפון הנייד, נמצא בירושלים. כששאלתי מה הקשר לפוליגרף, הוא ענה משהו כמו 'ככה החלטנו'".

מורדבינקין: "בסוף החקירה הם אמרו לי 'תביאי לנו את הטלפון שלך'. כשסירבתי, הם אמרו שהם ייקחו אותו בצו בית משפט אבל זה יקרה רק למחרת. מכיוון שרציתי כבר להשתחרר, נתתי להם את הטלפון ואמרתי 'קחו מה שבא לכם'. כששאלתי מתי ישוחררו הטלפונים שלנו, אמרו לי שכנראה למחרת. בהמשך הם שאלו אם אני מוכנה ללכת לבדיקת פוליגרף".

שמר הייתה הראשונה שהסכימה להיבדק. "החוקר הקשוח יותר אמר לי 'אם את כל כך בטוחה שזו לא את, בואי תוכיחי את זה ותעשי פוליגרף'. הסכמתי בלי לדבר על העניין עם עורך דין. בבדיקת הפוליגרף שאלו אותי שאלות שהיו קצת מוזרות. 'האם אי פעם שיקרת כדי לקדם אמונות?'; 'האם אי פעם לקחת חלק בהשחתה כדי לקדם דברים?'".

לדברי מורדבינקין, ביום שלאחר שחרורה בערבות, החוקרים המשיכו להחזיק בטלפון הנייד שלה, וכאשר ראתה שחברתה יעל שמר קיבלה בחזרה את הטלפון הנייד לאחר בדיקת הפוליגרף, הסכימה גם היא, מתוך כוונה לקבל את הטלפון הנייד שלה לידיה. "הם לא התנו באופן ישיר את החזרת הטלפון במעבר פוליגרף, אבל השוטר אמר לי 'לא, היום הטלפון שלך לא חוזר אלייך, את הולכת לפוליגרף ואז תוכלי לקבל אותו".

מורדבינקין הגיעה לבדיקת הפוליגרף בתחנת המשטרה, שם נשאלה לדבריה שאלות אישיות. "לפני הבדיקה במכשיר הייתי צריכה לספר על הילדות, על עבודות שעבדתי בהן. מי שהעבירה את הבדיקה אמרה לי שהשאלות שקשורות לחיים שלי חשובות כמו השאלות על התקרית. אז כבר הבנתי שזו הייתה טעות להסכים להיבדק בפוליגרף. שאלו אותי שם 'איך החברים שלך מתארים אותך?' עד כמה אני מוכנה ללכת רחוק כדי לקדם רעיון, איפה גדלתי, איך חינכו אותי ועוד. החוקרת אמרה שהם רצו לבדוק איזה מין אדם אני".

מטה משטרת מחוז תל אביב
דניאל צ'צ'יק

פארן התבקשה גם היא לעבור בדיקת פוליגרף. "עניתי שבעיקרון אני מוכנה להיבדק, כי לא עשיתי את זה, אבל רק שאני לא יודעת אם זה מכשיר אמין". היא שוחררה, כמו חברותיה, והטלפון הנייד ומחשבה האישי הושארו בתחנת המשטרה. בעצת עורכת דינה החליטה פארן שלא לגשת לבדיקת הפוליגרף. היא מתארת התנהלות משטרתית דומה. "כשהייתי שם בחקירות הם אמרו לי שהם צריכים את הטלפון ואמרו שהם יחזירו לי אותו למחרת וייצרו איתי קשר, אבל זה לא קרה. כששאלתי מה עם הטלפון והמחשב שלי, השוטר ענה לי 'התכוונו לתת לך את זה כשתבואי לפוליגרף, אבל החלטת לא לבוא, אז התחלף השוטר וזה ייקח עוד זמן'."

יותר משבוע לאחר מעצרה, המשיכה המשטרה להחזיק בטלפון הנייד ובמחשבה האישי של פארן. כשהוחזר לידיה הטלפון הנייד, גילתה בו לטענתה סימנים לכך שהמערכת נפרצה בצורה המאפשרת מעקב אחריה. "אני מפוחדת. איך אפשר לקחת לבן אדם את הפרטיות ככה? זה ממש  ק.ג.ב, ועוד על מה?", אומרת פארן שקיבלה חיווי דיגיטלי במכשירה הסלולרי המודיע כי הוא נפרץ ופתוח כעת לשאיבת נתונים. "איך מגיעים לפעילות סביבה? אני מתכוונת להגיש תלונה על השופטת שחתמה על צווי החיפוש". 

מורדבינקין חוששת שמשטרת ישראל מאזינה לשיחותיה וקוראת את התכתובות בקבוצות הרשתות החברתיות בהן היא פעילה. "החוקר אמר לי בחקירה שהם יכולים לקבל צו ולפנות לכל רשת חברתית". שמר החליטה לצמצם את פעילותה ברשתות החברתיות, בעקבות מעצרה. "על הפעילות שלי אפשר היה ללמוד מהפייסבוק ומוואטסאפ. אני לא יודעת איך אני הולכת להמשיך בפייסבוק. אני מרגישה שהכלי הזה מאוד בעייתי, כשכולם יכולים דרכו לדעת עליך כל הזמן דברים. היום המשטרה משתמשת בפייסבוק כדי לאתר אנשים ולקשור להם דברים".

שמר ומורדבינקין חתמו כמה ימים לפני מעצרן על עצומה של פעילות סביבתיות המתנגדות לגירוש מבקשי המקלט, אך השלוש לא יודעות מדוע "נפלה" המשטרה דווקא עליהן.

מור גלבוע, מנכ"ל "מגמה ירוקה" הוזעק לשחרר את העצורות והוחתם על מסמך השחרור שלהן. "אני מבחינת המשטרה אחראי לזה שהן לא ידברו ביניהן במשך 30 יום ושאם המשטרה קוראת להן, הן צריכות להגיע". הוא לא ידע להצביע על הסיבה לכך שהמשטרה עצרה דווקא את שלוש הפעילות הסביבתיות. לדבריו, יכול להיות שהעובדה שארגון "מגמה ירוקה" נקט עמדה נגד הגירוש, קשורה לכך. "המעצר מאוד פוגע במורל של פעילים חברתיים. על סמך מה קראתם להן? זה פשוט תלוש".

גיל יעקב, מנכ"ל ארגון "15 דקות", רואה בחומרה את מעצר הפעילות. "לדעתי מדובר ב'פרופיילינג'" (אפיון אנשים לפי פרטים שונים הקשורים אליהם, י"ד), הוא טוען. "מה שלא ברור לי, זה איך מגיעים ממצב שבו יש נתונים שרשומים במחשב, לצו חיפוש. לא אמורות להיות בדרך חשדות וראיות? חיפוש זה עניין מאוד דרמתי. לדעתי צריך לקרות תהליך באמצע. נטפלים לפעילים חברתיים" אומר יעקב, ומחבר זאת ליד הקשה של המשטרה אל מול ההתנגדות לגירוש מבקשי המקלט. "נראה שמישהו אמר לשוטרים לעשות משהו. זה מוזר שבדיוק ביום שבו התחיל הגירוש, דפקו על דלתות של פעילות חברתיות עם צו חיפוש. הן היו רשומות אצלם כפעילות חברתיות שצבעו משהו, וכנראה שהשוטרים לא מבדילים בין נושאים חברתיים".

פארן: "כשצבעתי את החנייה של חולדאי כנת"צ, לא היה אכפת להם, אבל עכשיו הם מתנהגים כאילו שרצחו מישהו. אז נראה לי שפה איזה פוליטיקאי מעורב. לדעתי הם קיבלו הוראה מגבוה ומתייחסים בחומרה לפעילות נגד הגירוש".

"אני לא יודעת איך ולמה השם שלי הגיע למשטרה", אומרת שמר. "הפעמים היחידות שבהן נתתי את השם שלי למשטרה, היו במהלך הפגנות בעד תחבורת ציבורית, כששאלו מי המארגנים.

"עשינו עצומה של פעילות סביבה נגד הגירוש. אני ולידיה חתומות שם", היא מספרת. "אף פעם לא נעצרתי. אני לא יודעת למה הגיעו דווקא אליי. אני אזרחית מאוד פעילה – אולי בגלל זה."

ממשטרת ישראל נמסר: "איננו מפרטים על אודות פעילות מודיעינית של משטרת ישראל, אולם לא נוכל שלא לתמוה נוכח הקישור המופרך בין משלח ידו, שיוכו הקבוצתי או דעותיו הפרטיות של אדם לבין פעילות המשטרה בהקשר זה. חקירת המקרה שעניינה חשד לגרימת נזק לרכוש, עודנה מתנהלת במשטרה בימים אלו ומטבע הדברים לא נוכל לפרט אודותיה בשלב זה. יחד עם זאת, ובכדי להעמיד דברים על דיוקם נציין, כי כלל פעולות החקירה בוצעו כדין, ובמידת הצורך בהתאם לצו של בית משפט, הכול במטרה להתחקות אחר זהות החשודים במעשה.

"למותר לציין, כי אין כל קשר בין פעילותן של הנשים במסגרות חברתיות לבין החקירה שהתנהלה בנוגע לחשד למעורבותן באירוע, וכן כי במסגרת בירור האמת וגיבוש התשתית הראייתית מתבצעות פעולות חקירה שונות והכרחיות כדין, גם אם חלקן לא קבילות במסגרת ההליך השיפוטי.

"משטרת ישראל תמשיך לנהל חקירות באופן שוויוני, יסודי ומקצועי, ללא משוא פנים או הטיות, הכול בכדי להגיע לחקר האמת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#