את קמטי הזיקנה של הכור בדימונה אפשר לראות גם מהחלל

ההפתעה היחידה מפרסום תצלומי הלוויין שבהם נראית בנייה נרחבת במתחם הכור הגרעיני בדימונה, היא שהן פורסמו רק עתה. תחילתו של הסיפור בתצלומים שבוצעו בתחילת ינואר על-ידי הלוויין המסחרי הסיני Superview1 והגיעו לידי קבוצת חוקרים עצמאית באוניברסיטת פרינסטון ששמה הוא "הפאנל הבינלאומי לחומר בקיע" (IPFM). הם פורסמו ב-18 בפברואר על-ידי ג'וליאן בורגר, כתב העיתון הבריטי "גרדיאן". בורגר טען בכתבתו כי העבודות בדימונה החלו כבר בסוף 2018 או בראשית 2019.

בעקבות כך, הופנו גם מצלמות חברת הלוויינים האמריקאית Planet Labs לעבר הכור והן סיפקו בשבוע שעבר תמונות ברזולוציה גבוהה בהרבה של העבודות. תמונות אלה זכו לתהודה בינלאומית עם הפצתן בידי סוכנות הידיעות AP ביום חמישי. הגורם שהזמין את התצלומים מ-Planet Labs הוא גם זה שביקש מהחברה לצלם שטח פתוח מערבית לבית שמש המופיע במפות טיסה אזרחיות כאזור סגור. לפי מקורות זרים, במקום שוכן בסיס של חיל האוויר בשם "כנף 2". זהו הבסיס שבו לפי אותם פרסומים מוחזקים טילי קרקע-קרקע מסוג "יריחו", אותם ניתן לחמש בראשי נפץ גרעיניים.

בחלל משייטים עשרות לוויניים אזרחיים, ובכלל זה של חברה ישראלית (Imagesat). לצדם משייטים סביב כדור הארץ גם לוויינים צבאיים שמשימתם העיקרית היא לרגל, לאסוף מידע ולהאזין. גם בתחום זה יש לישראל נוכחות חשובה עם הלוויינים מסדרת "אופק" שפועלים כבר יותר מ-30 שנה. לכן, אפשר להניח שלוויינים משני הסוגים צילמו את העבודות במתחם הכור כבר מזמן. משום מה הם הגיעו רק עתה לידיעת התקשורת הבינלאומית וזו לחרושת השמועות.

• הכסף הישראלי יספיק לחיסון כל הצבא הסדיר של אסד
• כשמשרד הביטחון מוכר לכל אחד, ד"ר סטריינג'לאב משתין מהמקפצה

התצלומים מראים חפירות בשטח שאורכו דומה לזה של מגרש כדורגל ובעומק של כ-20 מטרים. המשמעות היא בנייה של ארבע או חמש קומות במעבה האדמה. טכנאי הגרעין מרדכי ואנונו הדליף ב-1986 לעיתון הבריטי "סאנדיי טיימס" כי לצד המבנה המרכזי, שעליו ניצבת כיפת הליבה, ולצד הארובה לפליטת גזים ניצבת שורה של מכונים. אחד מהם, מכון 2, היורד לעומק שש קומות מתחת לפני השטח, ובו מצויים אולמות ייצור החומר הבקיע, כולל הפרדת פלוטוניום. ואנונו נחטף ברומא ב-30 בספטמבר 1986 בידי לוחמי המוסד בעקבות הדלפותיו, הועבר בכלי שיט לישראל ונידון ל-18 שנות מאסר. מאז שחרורו ב-2004 נאסרה עליו היציאה מהארץ.

בידיעת המשך של AP הועלתה הסברה כי עבודות ההרחבה בקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) מיועדות לאתר חדש ומודרני לטיפול בפסולת רדיו-אקטיבית. "זו הערכה סבירה", אומר פרופ' עוזי אבן, שעבד בעבר בקמ"ג ונחשב למומחה בתחום הגרעין הישראלי. בקמ"ג כבר פועלת מטמנה גדולה לפסולת הגרעינית והיא מתוחזקת ברמה גבוהה ביותר. המטמנה משרתת לא רק את הכור עצמו, אלא לפסולת הרדיו-אקטיבית של כל ישראל, ובכלל זה פסולת של מחלקות הרפואה הגרעינית (איזוטופים) בבתי החולים. 

במשך שנים נקברה הפסולת הרדיו-אקטיבית בחביות עמוק במתחם קמ"ג. בשנות התשעים התעורר חשש שהחביות יחלידו והפסולת תזלוג לאדמה ותגרום לזיהום. חשש זה גובה בדיווחים על סימנים לזיהום באזור המכתש הקטן. על רקע זה הורה השר לאיכות הסביבה דאז, יוסי שריד, על בדיקה יחד עם ועדות בכנסת, אך הממצאים לא היו חד-משמעיים. בכל מקרה, מנהלי הוועדה לאנרגיה אטומית (וא"א) הבטיחו אז וממשיכים להבטיח גם כיום כי בטיחות הכור ומניעת דליפות ממנו נמצאים בראש מעייניהם. כמו בכל פינוי של פסולת, גם הצורך בסילוק והטמנת הפסולת הרדיו-אקטיבית הולך וגדל ומחייב עוד מקום. זו הסיבה לדעת פרופ' אבן לעבודות הבנייה במתחם הכור.

ב-2005 סיפר לי צבי קמיל, לשעבר יו"ר הוועדה לבטיחות גרעינית (בטג"ר), כי שנים קודם לכן הוחלפו חביות המתכת במכלי זכוכית אטומים, שצמצמו עד מאוד את סכנת הזליגה והזיהום. קמיל, שמת ב-2010, היה ממייסדי הכור בדימונה ועמד במשך 16 שנה בראש בטג"ר - המורכבת מנציגי וא"א, המשרד להגנת הסביבה ונציגי ציבור - הממונה הן על בטיחות קמ"ג וכן על בטיחות המרכז למחקר גרעיני בשורק. בטג"ר הוקמה כגוף עצמאי לווא"א כדי ש"החתול לא ישמור על השמנת", אם כי זיקות הגומלין בין שני הגופים ברורות והשפעת וא"א היתה ונותרה רבה יותר. 

אין תחליף

בניית הכור בדימונה החלה ב-1958 והסתיימה ב-1963. הוא הוקם בהתאם להחלטה סודית (שמאז נחשפה) של ממשלת צרפת ונבנה על-ידי חברות צרפתיות, בדומה לכורים אחרים בעולם. אף שישראל טענה שהכור מיועד למחקר ולמטרות "שלום אזרחיות", מהר מאוד נחשף בתקשורת הבינלאומית כי תכליתו היא צבאית – ייצור נשק גרעיני. לפי כמה פרסומים, לשם כך הגדילה ישראל את עוצמתו המוצהרת של הכור מ-24 מגה-וואט לכ-50 מגה-וואט ולפי הערכות זרות אפילו ל-75 מגה-וואט. על סמך אותם פרסומים, וגם מהמידע שסיפק ואנונו, ישראל ייצרה בכור פצצות פלוטוניום וכן פצצות מבוססות אורניום מועשר.

על-פי פרסומים זרים, כדי שהפצצות יהיו בעוצמה רבה יותר מאלה שהטילה ארה"ב על הירושימה ונגסקי ב-1945, רכשה ישראל בשנות השבעים טריטיום (איזוטופ של מימן) מדרום אפריקה. היה זה בשיאו של שיתוף הפעולה הצבאי-מדעי וגרעיני עם משטר האפרטהייד. אורך מחצית החיים של טריטיום הוא 24 שנה ולכן יש לתחזקו לקראת תום פרק הזמן הזה. על סמך כל המידע הזה העריכו מומחי גרעין, גופי מודיעין ומכוני מחקר ברחבי העולם, וגם ואנונו, כי לישראל מלאי של 90 עד 200 פצצות אטום, מה שמעניק לה לכאורה את הארסנל הגרעיני השישי בגודלו בעולם, אחרי ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת, ולפני הודו, פקיסטאן וצפון קוריאה.

קשה להעלות על הדעת שמטרת העבודות בקמ"ג היא להגביר את הייצור. אין בכך כל הגיון. אם יש לישראל את מצבור הנשק הגרעיני המיוחס לה, פצצה אחת יותר או פחות לא תעלה ולא תוריד מיכולתה. לכאורה, ישראל גם יכולה לסגור את הכור מבלי שעוצמתה האסטרטגית תיפגע. פרופ' אבן למשל סבור כי זה בדיוק מה שצריך לעשות. אלא שבפועל, זה לא צפוי לקרות. הכור בדימונה הוא סמל לעוצמתה של ישראל וליכולת ההרתעה שלה. סגירתו תתפרש כגזיזת מחלפות ראשו של שמשון. מעבר לכך, לאור העובדה שישראל אינה חתומה על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני (NPT) - אף מדינה בעולם לא תאפשר לה לבנות כור חדש. לישראל אין את היכולת לבנות כור חדש בעצמה ולכן חשוב לה ביותר להמשיך לתחזקו ולדאוג לבטיחותו.

"חיי המדף" של כורי מים כבדים מהסוג שנבנה בדימונה הוא 40 שנה ולכל היותר 50 שנה. כורים דומים לו, בארה"ב ובצרפת, כבר נסגרו. וא"א, שהתחבטה רבות בסוגיית הזדקנות הכור, מצאה פתרון מעולמות ה"אנטי אייג'ינג". בעזרת מומחים מצרפת הוארכו חיי הכור באמצעות הזרקת חומרים המחזקים את מעטפת הבטון של הליבה, שהיא נקודת התורפה בכור. ביום עיון שהתקיים ב-2004 אמרו נציגי וא"א כי הפתרון שמצאו יאפשר להאריך את תוחלת חיי הכור בכ-20 שנה. אם כך, כשעושים את המתמטיקה, נראה כי תאריך התפוגה החדש של הכור יגיע עד סוף העשור, אלא אם נמצא פתרון טכנולוגי או שחס וחלילה הכור יושבת עקב תקלה גדולה וחמורה.

באשר לעיתוי הפרסום של התצלומים, אפשר לפרשו בשני אופנים מנוגדים: האחד הוא שמקור הפרסום הוא בהדלפה של ממשל ביידן, המבקש לאותת בדרך זו לראש הממשלה בנימין נתניהו שלא להנהיג מדיניות לעומתית ומתסיסה בשעה שהבית הלבן עוסק במגעים על חזרה להסכם הגרעין והסרת הסנקציות. ההסבר השני והסביר יותר הוא שעיתוי הפרסום מקרי. כך או אחרת, הפרסום אינו משרת את ישראל. בירושלים היו מעדיפים להצניע היותה של ישראל מדינת גרעין, בשעה שהממשל האמריקאי עוסק בניסיון להביא לסיום ההפרות האיראניות של הסכם הגרעין. אם הפרסום הזה מספק משהו, הרי שמדובר בעיקר בתחמושת לטענות החוזרות ונשנות של איראן: מדוע העולם נטפל אלינו. אנחנו לא מחזיקים בכלי נשק גרעיניים, בשעה שכולם יודעים שלישראל יש כאלה.

פניתי למנכ"ל וא"א, זאב שניר, המכהן בתפקידו מאז 2014, באמצעות משרד ראש הממשלה. שניר לא הגיב לבקשה.