"רוצה לשלוט בחצוצרה כדי שהמוזיקה תשרת אותי רגשית" - ג'ז חופשי - הבלוג של יותם זיו - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"רוצה לשלוט בחצוצרה כדי שהמוזיקה תשרת אותי רגשית"

נגן החצוצרה אבישי כהן נחשב כבר עשור לאחד המובילים בעולם בתחומו. אחרי שנים בניו יורק עבר להתגורר בהודו. החודש יגיע שוב לישראל

תגובות
אבישי כהן. בגיל 16 כבר עלה על במת פסטיבל הג'ז באילת
Johan Jacobs

על אף שהוא נמנה על הטובים ביותר בעולם בתחומו כבר יותר מעשור, נגן החצוצרה אבישי כהן אינו עוצר לרגע. למרות ההצלחה, ואולי בגללה, הוא ממשיך לנסות לפרוץ שוב ושוב את גבולות המוזיקה וכמלחין אימץ קו עמוק ובלתי מתפשר. בשנים האחרונות שומר כהן על מספר ערוצי יצירה מקבילים, ואלה כוללים שיתופי פעולה מרובי סגנונות ומעולמות שונים.

החודש ישוב כהן לישראל להופעה אחת עם הפרויקט המצליח שלו Big Vicious, בו הוא מדגים את מגמת הקרוס ז'אנר הרווחת בשנים האחרונות בג'ז. מדובר למעשה בשילוב של רוקנרול, פסיכדליה, גרוב וג'ז הנעשה בהרכב לא סטנדרטי של שני מתופפים ושני גיטריסטים. ההרכב אף נוהג לשתף בהופעותיו אורחים מוזיקליים מעולמות שונים.

כהן, בן 41, הוציא עד היום תשעה אלבומים ושיתף פעולה או לקח חלק בעוד עשרות אלבומים אחרים. למעט Big Vicious, הוא פועל גם במסגרת רביעיית הג'אז שלו ומקליט ומופיע עם אחיו יובל ואחותו ענת, שניהם מוזיקאים מוכרים גם כן, וכן עם הבאסיסטית מישל נגטוצ'לו, החצוצרן רוי הארגרוב (כמעט עד יום מותו), הסקסופוניסט מארק טרנר ומאסטר הטאבלה זקיר חוסיין. הוא גם היה חבר בסופר גרופ SF Jazz Collective יחד עם ג'ושוע רדמן וניגן בסרטו של רידלי סקוט "אמריקן גנגסטר".

במשך ארבע שנים רצופות היה כהן "בחירת המבקרים" של מגזין הג'ז הנחשב DownBeat. הוא נבחר ל'אמן הג'אז של השנה" בצרפת, חתם בלייבל הג'ז היוקרתי ECM ואלבומיו מופיעים בתדירות גבוהה בין המלצותיהם של רוב מבקרי הג'ז באירופה וארה"ב. בגיחותיו לישראל התארח בהופעה של רד הוט צ'ילי פפרס, שיתף פעולה עם קרן אן ושלומי שבן, אירח את קרולינה, שי צברי, הראפרית אקו, ואם לא די בכך - בארבע שנים האחרונות הוא גם המנהל האמנותי של פסטיבל הג'ז בירושלים.

כישרונו של כהן בלט כבר מגיל צעיר. בגיל 10 ניגן בביג בנד של ביה"ס רימון ובגיל 16 כבר עלה על במת פסטיבל הג'ז באילת. כבן למשפחה מוזיקלית, הוא גדל והתפתח על ברכי הג'ז והמוזיקה הקלאסית אבל כבר בשלב מוקדם ביטא את אהבתו לז'אנרים נוספים כמו פופ, רוק, R&B, מוזיקה אפריקאית, מוזיקה לטינית ועוד. בגיל 19 זכה בתחרות הג'ז היוקרתית "טלניוס מונק אינטרנשיונל" לנגני חצוצרה. אחר כך פנה ללימודים באוניברסיטת ברקלי.

"מצד אחד, הסשנים בברקלי היו לגמרי מודרן ג'אז, בי בופ והארד בופ", הוא מספר בראיון לקראת הגעתו לישראל, "מצד שני, הצטרפתי להרכב שניגן רוק אוונגרד שבו עלינו לבמה גם עם צעצועים, משרוקיות ובס חשמלי. זה היה פרי ג'ז, מאוד ניסיוני ולא בתוך מסגרת נגינה מסורתית. תמיד היה לי עניין בשני הדברים בו זמנית".

אבישי כהן
Muperphoto

באיזה שלב באה הפריצה?

"זו לא היתה פריצה, אלא דרך. לפעמים כמוזיקאי צעיר אתה מצטרף להרכב של מוזיקאי ותיק בעל שם וזו יכולה להיות מקפצה רצינית. לי לא היו קיצור דרך כזה. בניתי את עצמי צעד צעד וההכרה החיצונית הגיעה במקביל להתפתחות שלי. כל דבר שקרה, כל רשימה שנבחרתי אליה, כל חוזה הקלטות או ביקורת טובה, הגיעו בזמן שלהם והיו חלק מהדרך הזו. ההכרה החיצונית הגדלה נעימה וחשובה ויש לה גם משמעות כלכלית אבל היא לא חשובה לי יותר מאשר ההתפתחות שלי ביני לבין עצמי כמוזיקאי, מלחין וחצוצרן".

התחנה הבאה של כהן היתה ניו יורק. הוא התערה בסצינת הג'ז המקומית והחל לנגן עם מוזיקאים כמו הפסנתרן ג'ייסון לינדר והקונטרבסיסט הישראלי עומר אביטל. די מהר התחיל להופיע כמוביל הרכב עם חומרים מקורים שהלחין. 13 שנה ב"תפוח הגדול" הניבו שלושה אלבומים, מעמד של חצוצרן ג'ז מוערך, אבל לא פחות חשוב מזה: צבע וסאונד ייחודי. "התנסתי בהמון מוזיקות אחרות, כמו סלסה, אולד סקול פאנק, ראגיי. כולן היו אני. זה כמו פלטת צבעים שאתה בוחר איך להשתמש בה", הוא אומר, "אחת העצות שאני נותן למוזיקאים צעירים זה לנגן כמה שיותר. כל גוון שאתם מתחברים אליו יכול להוסיף".

בשנים האחרונות מתגורר כהן עם משפחתו בגואה שבהודו, ומשם הוא יוצא להקלטות והופעות ברחבי העולם. "יש בגואה פשטות ונוחות מסוימת. זה זול ונותן באמת אפשרות לא לרדוף כל הזמן. כשאני בין סיבובי הופעות, אני יכול להיות נוכח באמת בחיים שלי ושל המשפחה שלי. לא מזמן לקחתי את הבן שלי, ניקו, לטיול של כמה ימים. הוא, אני, האופנוע ומלא טבע מסביבנו. רכבנו, עצרנו, אכלנו, פגשנו אנשים מקצב אחר".

גואה משפיעה על הכתיבה שלך?

"אין לגואה או להודו השפעה ישירה על הכתיבה או הנגינה שלי. הן משפיעות יותר בקטע נפשי ספיריטואלי. זה לא שנפגשתי פה עם מורים מקומיים כדי ללמוד סולמות או מאפיינים חדשים. לעצם החיים במקום יש השפעה וזה חודר למה שיוצא ממך. אם תציץ החוצה מחלון הסטודיו שלי, תראה חוף, עצים והרבה ירוק. לפעמים גם פרות. לא רע בכלל. הילדים שלי נולדו בניו יורק, אחר כך בישראל ובשנים האחרונות בגואה. אני שמח בשבילם שהם רואים מקומות וחווים עוד תרבויות. עכשיו אנחנו חושבים על לחזור לישראל. הכל פתוח".

איך נוצר החיבור שלך עם זקיר חוסיין?

"פגשתי אותו בפסטיבל בבלגיה לפני כמה שנים. הכיר בינינו מוזיקאי שניגן עם שנינו, דיברנו קצת וסיפרתי לו שאנחנו עוברים לגור בהודו. הוא ביקש שאצור איתו קשר אחרי שנתאקלם וזה בדיוק מה שעשיתי. הוא חי כבר שנים בסן פרנסיסקו אבל שוהה חודשיים בשנה בביתו במומבאי והזמין אותי כבר פעמיים לנגן איתו בקונצרט השנתי שלו שם. הוא איש נדיב ומאוד רגיש לכל מי שסביבו. הוא סוג של אל בהודו, מאסטר בתרבות שמאוד מקדשת מאסטרים ולמרות שהוא כזה הוא לא מרים את האף. כשהוא הזמין אותי היה לו חשוב שאגיע עם אשתי והילדים והזמין את כולנו אליו, כך שגם המשפחות שלנו נפגשו. זה לא משהו שאתה פוגש הרבה בעולם המערבי וגם מזה לקחתי משהו לתוך העולם שלי".

איזה סוג של מוזיקאים מהווים השראה בשבילך?  

"הסקסופוניסט מארק טרנר הוא השראה. ניגנתי איתו תקופה לא קצרה ונוכחתי מקרוב לערכים שלו כמוזיקאי, לשאיפה למצוינות, לעומק והחיפוש אחר אמת בצורה בלתי מתפשרת. גם ג'ון קולטריין היה כזה ואני מאמין שבאיזה שהוא מקום הוא גם היה מודל לטרנר. אנשים ששואפים לשלמות על הכלי שלהם בשביל להגיע לעומק הרגשי. זה גם מה שאני מחפש לא כדי להיות הכי טוב על הכלי לטובת האגו אלא כדי שזה ישרת אותי רגשית מבחינת העומק".

הופעת Big Vicious בישראל תתקיים ב-23 במאי בבארבי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#