"עוד חמש שנים מצפה רמון תהיה בירת מוזיקה בינלאומית"

את הקריירה שלו כקונטרבסיסט מנהל אהוד אטון במקביל להיותו יזם חברתי. סמינר קיץ שקיים בעיירה המדברית, הוליד במוחו רעיון וחזון שמתחיל עם המשפחה ונגמר בקונסרבטוריון בקהיר

יותם זיו
יותם זיו
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אהוד אטון. הסמינר הוליד בית ספר שהוליד פסטיבל
אהוד אטון. הסמינר הוליד בית ספר שהוליד פסטיבלקרדיט: Eliseo Cardona
יותם זיו
יותם זיו

אם רק היה רוצה, אהוד אטון היה יכול להמשיך ולהתגורר בכל מקום שיבחר בעולם. מבחינת הקריירה זה היה עושה לו רק טוב. במקום זאת בחר לפני מספר שנים נגן הקונטרבס הישראלי לשוב ארצה ולקבוע את מגוריו דווקא במצפה רמון. הוא הקים בעיירה המדברית בית ספר לג'ז, שהמחזור הראשון שלו צפוי לסיים את לימודיו, מוביל פסטיבל מוזיקה בינלאומי, שיתקיים אף הוא במצפה רמון, ומשיק אלבום חדש בשם Deep in the Mountain. השיחה איתו נעה בין ג'ז, יזמות חברתית וחלום גדול - להפוך את מצפה רמון למוקד מוזיקה עולמי.

אטון נולד וגדל בירושלים, החל לנגן בגיל צעיר והפך לאחד הכישרונות הגדולים של הג'ז הישראלי. ברזומה שלו הופעות עם כמה מגדולי המוזיקאים בז'אנר, בהם דנילו פרז ופרד הרש. "התחלתי עם פסנתר אבל הייתי עצלן אז עברתי לגיטרה ולרוקנרול", הוא מודה, "אל לקונטרבס הגעתי מתוך הניסיון עם הגיטרה והתאהבתי מיד". את הכשרתו (עם קשת ולא בפריטה) קיבל באקדמיה בירושלים אך עד מהרה נוצר פיצול בחייו: הלימודים היו קלאסיים, הנגינה כמעט מדי ערב - ג'ז.

חופשת קיץ ברומא הולידה מפגש בין אטון ללארי גרנדיר, אחד מנגני הבס הטובים בעולם, מוזיקאי שעבד בין היתר עם פט מאתיני ובראד מלדאו. "רק שם, עם לארי, יצא לי ללמוד ג'ז בפעם הראשונה ואז גם החלטתי שזה מה אני רוצה להמשיך וללמוד", הוא אומר. ואכן, זמן קצר לאחר מכן נטש אטון את הקשת ונסע לבוסטון. אחרי שסיים את לימודיו נותר בעיר והחל לנגן וליצור כסייד-מן וכמוביל. בראיון שהעניק אז למבקר מוזיקה מקומי הושווה סגנון הנגינה שלו לזה של אחד מגדולי הבסיסטים, צ'ארלי היידן. לשמחתו, ההשוואה הזו נותרה אחד מסימני ההיכר שלו לאורך כל תקופת שהותו בארה"ב.

מאיפה הגיע הרעיון להקים בית ספר לג'ז, ועוד במצפה רמון?

"בבחירות 2015 באתי לישראל להצביע. אני זוכר שבאתי במיוחד ומיד אחר כך היו לי הופעות ברוסיה. האווירה בארץ היתה מאד קשה, ובמיוחד בירושלים. חשבתי לעצמי שזה לא הגיוני שאני נוסע ומופיע בכל העולם, נותן כיתות אמן על הקשבה וחשיבותה של הסקרנות התרבותית, וכל זה מבלי שאני יודע שום דבר על מזרח ירושלים, חמש דקות מהבית שגדלתי בו. בנוסף, חשבתי שזה לא הגיוני לעשות מוזיקה ככלי שמחבר בין אנשים מבלי לגעת בעיר שגדלתי בה כשהיא כל כך מפולגת".

"שלושה חודשים לאחר מכן חזרתי לירושלים בלי תוכנית מוגדרת, אבל עם רעיון. התחלתי ללכת בכל רחבי העיר ועברתי ליד מרכז מוזיקה עירוני שנמצא ממש על התפר שבין מזרח למערב. פגישה לא מתוכננת שם הולידה פרויקט מוזיקלי בשם 'מצפן פנימי' שנמשך עד היום. הוא מיועד לתלמידי תיכון יהודים וערבים מצטיינים במוזיקה ומשלב עבודה קהילתית עם סדנאות וכיתות אמן. פגשתי שם כמה מוזיקאים מעולים ממזרח ירושלים ועם חלקם אני משתף פעולה עד היום".

"בסוף השנה הראשונה של התוכנית, כדי לעשות משהו נחמד, ארגנתי לכולם שבוע אינטנסיבי של מוזיקה במקום מרוחק. חברתי לגדי לייברוק ממועדון הג'ז מצפה רמון והוצאנו לפועל סמינר קיץ. שם התאהבתי בעיירה ונוצרה הקבוצה שהיא המחזור הראשון של בית הספר".

מפה ועד לעבור למצפה רמון המרחק גדול, לא?

"בתור מוזיקאי אני מאלתר. כשחזרתי לארץ מסיבוב הופעות עם הטריו שלי (יחד עם דניאל שוורצמן ונתי בלנקט - י.ז), זוגתי ואני החלטנו לחוות קצת מדבר. הגענו למצפה רמון במחשבה שזו תהיה הרפתקה קצרה. בסוף נשארנו".

אהוד אטון. להיות ג'זיסט לא רק בסגנון המוזיקלי אלא גם ב- state of mind
אהוד אטון. להיות ג'זיסט לא רק בסגנון המוזיקלי אלא גם ב- state of mindצילום: Eliseo Cardona

זו גם החלטה מוזיקלית?

"כן ולא. הבחירה לעבור למדבר נבעה מהרצון להצמיח שורשים ולעשות משהו שהוא שלי. לא להיות רק נגן. הריק שנוצר במקום שהוא לא מרכז, בו בעיקר עונים לטלפון וסוגרים הופעות, הוא מנוע משמעותי ליצירה שמחייבת אותך להיות האחראי, הכוח, המנהל והמפיק. זה להיות ג'זיסט לא רק בסגנון המוזיקלי אלא גם ב-state of mind. להיכנס למשהו ולאלתר בתוכו, לא לדעת איך זה יסתיים, להתחיל רק עם איזושהיא הנחה כללית שמשתנה תוך כדי תנועה".

אפשר להתפרנס מג'ז במצפה רמון?

"אני בהחלט חושב שזה אפשרי. זה דורש לעשות דברים אחרת. זו גם שאלה שקשורה לאיך שאתה מגדיר את היצירה שלך. האם אני רוצה לנגן כמו כל הבסיסטים או להיות מחובר לעצמי? התשובה שלי היא שהמקום שלי הוא בישראל, במצפה רמון ובבית הספר לג'ז שהקמנו. אני עדיין מופיע בארץ וגם בחו"ל, יש כל הזמן פרויקטים חדשים, גם כאלה שמאפשרים לי להתפרנס מהם וגם כאלה שהם בשביל הלב והנשמה.

איך עובד השילוב בין משפחה לקריירה?

"שני דברים מניעים אותי. אני מאמין שמוזיקאים יכולים להיות שגרירים אמיתיים רק אם הם משמעותיים לקהילה שסביבם ומייצרים עבורה תוכן ייחודי. כשהתבוננתי על מוזיקאים בניו יורק, הבנתי שלא אקבל את מלוא הסיפוק רק בהופעות, שאני צריך משהו בעל משמעות ולא רק לנגן בסאבוויי ב-02:00. רציתי חיים יותר נורמליים בשבילי ובשביל המשפחה שלי. במקביל למעבר למצפה רמון, נולד גם החזון להפוך אותה לבירת מוזיקה. הכל התחבר יחד". 

ספר על החזון

"עוד חמש שנים מצפה רמון יכולה להיות בירת מוזיקה בינלאומית. אני ממש מאמין בזה. בינתיים, כל חודש מגיעים לנגן איתנו מוזיקאים נפלאים כמו מרקו פיגמנטרו, פבלו לפידודס, ריקרדו דל פרה. הם מגיעים למצפה ואנחנו מופיעים יחד גם בתל אביב וירושלים. הכיוון הוא חיובי. הקהל הוא לא רק מקומי, אנשים מגיעים מכל הדרום כדי לראות מה קורה: דתיים, מוסלמים, חילונים, מבוגרים וצעירים, אנחנו ממש בדרך לשם. השלבים בתוך התמונה הגדולה מרגשים וכיפיים ממש".

"המפתח כדי להיות מוזיקאי יצירתי בדור שלנו הוא לעבוד ללא גבולות. אנחנו צריכים לחפש את המקומות שבהם אפשר אותם, לא דווקא מתוך אמירה פוליטית, אלא מתוך סקרנות וחיפוש אחר פרטנרים. מצפה רמון היא אתגר מעניין בהקשר הזה. במרחק שבארה"ב אנשים עושים ברכב כעניין שבשגרה, אתה יכול להגיע לקונסרבטוריון של קהיר למשל - אז למה שלא נשתף איתם פעולה?"

יותם זיו

יותם זיו | |ג'ז חופשי

הג'ז הגיע לעולם כאמירה פוליטית לא מתריסה נגד הדיכוי וההשתקה. הוא מאופיין בהרבה חופש ועקרונותיו מבוססים בין היתר על שיתוף פעולה והקשבה.

כפי שיש מוצרי מזון הקרויים "סופר פוד", ג'ז הוא בעיני "סופר מוזיקה". זהו ז'אנר שכולל את הכל. לא כולם חושבים כמוני ואני מקווה לגרום להם לשנות את דעתם. אוהב מאוד לכתוב על ג'ז ויותר מזה להקשיב לו. נהנה משני התחומים כבר הרבה שנים.

עורך ומגיש את התוכנית "ג'ז ישראלי" ברדיו הבינתחומי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ