"יש בארץ קהל נפלא, אבל אין מספיק קהל"

בסביבות גיל 30 לקח הפסנתרן ארי ערב הפסקה מנגינה מקצועית למשך עשר שנים. הוא חזר מלא תשוקה ואנרגיה והתוצאה היא שלושה אלבומים. ראיון לקראת הופעה בפסטיבל הג'ז של תל אביב

יותם זיו
יותם זיו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ארי ערב. "קהל הג'ז הולך ומתמעט בכל העולם ולא רק בארץ"
ארי ערב. "קהל הג'ז הולך ומתמעט בכל העולם ולא רק בארץ" קרדיט: חגית מור
יותם זיו
יותם זיו

לפני כשנתיים וחצי נחשפתי כמעט במקרה למוזיקה של ארי ערב. מודעה קטנה בעיתון ציינה כי הוא עורך הופעת השקה לאלבומו השלישי, FLOW, בתיאטרון גבעתיים. הייתי חייב לבדוק. לא הרבה אנשים הגיעו באותו ערב לאולם, אך על הבמה עמדו לצדו של הפסנתרן, אלי מגן (בס), לני סנדרסקי (סקסופון) וגספר ברטונצל (תופים).

מהצליל הראשון היה ברור שערב הוא פסנתרן מיוחד, רך, מלודי ובעל יכולת מופלאה לדלג בין סגנונות ומקצבים בקלילות נדירה. לצד הבמה ניצב שולחן למכירת אלבומים ועד תום הקטע השלישי במופע - כולם כבר נחטפו. גם אני קניתי ובמשך כמה ימים אחרי אותה הופעה צללתי לגוף העבודה של ערב, שהוציא את אלבומו הראשון, "About Time", לפני כעשר שנים דווקא אחרי שלקח פסק זמן מוזיקלי. 

"בסביבות גיל 30 לקחתי הפסקה מנגינה מקצועית וכעבור עשר שנים חזרתי מלא תשוקה ואנרגיה", מספר ערב לקראת הופעתו בפסטיבל הג'ז של תל אביב, "מאז יצרתי שלושה אלבומים ואני משתדל להופיע כמה שיותר בארץ וגם בחו"ל, בעיקר עם חומר מקורי שלי. אני גם משתף פעולה עם מספר זמרות כמו חן לוי, תמי ג'רסי, רויטל רביב, אנה שפיץ במופעי ג'ז ומוזיקה לטינית".

מה הם מקורות ההשראה שלך?

"בעיקר פסנתרנים, ובעיקר שלישיות פסנתר, אבל לא רק. גם נגני כלי נשיפה כמו ג'ון קולטריין, דקסטר גורדון, פקיטו ד'ריברה. מבין הפסנתרנים, ביל אוונס הוא אהבה גדולה שלי, וללא ספק היה ההשפעה הגדולה ביותר עלי בתקופה מסוימת, אבל גם את קית ג'ארט, צ'יק קוריאה, קני ברון ופרד הרש חקרתי לא מעט, וגם את מלגרו מילר ואנריקו פיירנונזי. ויש כמובן את 'המחלקה הלטינית' - צ'וצ'ו ואלדס, מישל קמילו, גונזלו רובלקבה".

איך מחליטים מתי להוציא אלבום?

"את האלבום הראשון הוצאתי בשלב די מאוחר בחיי המוזיקליים. אחרי שחזרתי לנגינה פעילה הרגשתי שזה הזמן הנכון 'לגלות לעולם' מספר קטעים מקוריים שכתבתי וכמעט לא ניגנתי באופן פומבי. האלבומים שבאו אחר כך נולדו כשהגעתי למצב שבו הרגשתי שיש לי מספיק חומר ואמירה מוזיקלית חדשה. בכל האלבומים אני משתדל ליצור אוסף קטעים שיבטא איזשהוא כיוון ואמירה מעבר לקטעים הבודדים. יש גם כמובן את העניין המאוד חשוב של להגיע להרכב שיכול להביא לידי ביטוי את המוזיקה כפי שאני שומע אותה בראש".

האם רקע קלאסי הוא תנאי הכרחי להפיכת מוזיקאי ג'ז לשלם יותר?

"אני לא בטוח. פעם חשבתי שכן ואולי יש גם מחשבות כאלה היום. אבל מצד שני, אני רואה נגנים צעירים שלא בהכרח למדו קלאסי במשך שנים והם עושים דברים נפלאים, יצירתיים, שונים ומעניינים. בכלל, נראה לי שהדרך שבה מוזיקאים צעירים מעצבים את הטעם המוזיקלי שלהם, ובעקבות כך את הנגינה שלהם, מאוד שונה היום והרבה יותר מהירה. ייתכן ש'האמת' הזו שצריך לנגן קודם מוזיקה קלאסית מוטלת ספק. הייתי אומר שמוזיקה הקלאסית אינה תנאי הכרחי, אבל ודאי שיש בה ערך מוסף. מעבר לממד המוזיקלי, יש גם ערך רב לדעתי בשיטה שבה מלמדים את מוזיקה קלאסית (בפסנתר) מבחינת טכניקה, איצבוע, איך לעבוד על קטע ואיך להשתפר. אפילו היום, כשאני לומד קטע חדש שיש בו קושי טכני מסוים, אני מוצא את עצמי משתמש באותן טכניקות שלמדתי בגיל 6 או 8 מהמורה הראשונה שלי".

איך אתה רואה את סצינת הג'ז הישראלית ואת הקהל הישראלי?

"אני מניח שנקודת המבט שלי לא שונה מנקודת המבט של מרבית מוזיקאי הג'ז כאן. יש כאן הרבה מאד מוזיקאים מצוינים שיוצרים ומנגנים נפלא. זה כיף שיש אפשרות לעשות כל מיני חיבורים טובים ולמצוא תמיד שותפים מעולים לעשייה. יש גם קהל נפלא שצמא לג'ז ומכיר היטב את הסצינה, אבל אין לדעתי בארץ 'מספיק קהל' עבור כל המוזיקאים שמחפשים הזדמנות להופיע. יש מעט מדי מקומות למוזיקה הזו וכנראה שזו פונקציה של גודל הקהל שמחפש אותה".

"אני מודע לכך שקהל הג'ז הולך ומתמעט בכל העולם ולא רק בארץ, אבל עדיין יש לדעתי הבדל גדול בינינו לבין אירופה מבחינה זו. בפראג למשל יש חמישה מועדונים שג'ז מנוגן בהם מדי ערב, וזה עוד לפני שסופרים ערים אחרות בצ'כיה. בתל אביב יש כיום רק מועדון אחד שמנוגן בו ג'ז כל ערב ("בית העמודים") ועוד כמה מקומות שג'ז מנוגן בהם באופן די ספורדי. אני משקיע לא מעט אנרגיה במציאת מקומות והזדמנויות לנגן. אני בהחלט לא נאיבי ולא מצפה שההופעות תתרחשנה מעצמן, והקהל יגיע באופן אוטומטי. כשמספר המקומות לנגינה כל כך קטן, זה עושה את עבודת השיווק ומציאת ההזדמנויות לנגינה לסיזיפית משהו".

איך זה מרגיש להופיע באירופה?

"לעתים יש לי תחושה שבחו"ל יש הקשבה יותר אינטנסיבית למוזיקה שלי. ייתכן שזה נובע גם מהעובדה שרוב הקהל שם מגיע להופעות ללא היכרות מוקדמת איתי, והם לומדים אותי נטו ממה שקורה בהופעה. אולי זה גם קשור לסוג המקומות שאני מנגן בהם בחו"ל שהוא יותר מגוון מבארץ. מצאתי ששיתוף פעולה עם נגנים מתאים לי מאד. אני עושה עליהם תחקיר באינטרנט ובוחר אותם די בקפידה. אני נהנה מהחיבור המוזיקלי, זה יוצר חידוש והמוזיקה שלי נשמעת טיפה אחרת בכל פעם, באופן חיובי כמובן".

ספר על המופע בפסטיבל

"ההרכב שינגן במופע הוא הרכב מגוון שהבסיס שלו עומד על נגנים שאיתם שיתפתי פעולה לא מעט בעבר. יש גם שני אורחים שאיתם זו 'פגישה ראשונה' שלי על הבמה. אני מקווה שיהיה בזה שילוב בין מוכר ולחדש ושזה יבוא לידי ביטוי בהופעה. פרדי הנדריקס הוא חצוצרן ממש מעולה. הוא ניגן בכל הביג-בנדים הנחשבים ביותר בארה"ב ויש לו רזומה עשיר, מאריתה פרנקלין, דרך סטיבי וונדר ואלישה קיז".

"אורחת נוספת היא שאני נפגש איתה מוזיקלית בפעם הראשונה היא הדר נויברג, שקבעה בשנים האחרונות את מרכז חייה בניו יורק. הדר מוציאה בימים אלה שני אלבומים שבהם היא משתפת פעולה עם הפסנתרן הספרדי צ'אנו דומינגז, שהוא אחד מפסנתרני הג'ז הלטיני האהובים עלי, ועם הפסנתרנית הגרמניה אוליביה טראמר".

מה היית מייעץ למוזיקאים/מוזיקאיות ג'ז ישראלים הנמצאים בתחילת דרכם?

"במובן של לימוד הנגינה והפיכה למוזיקאי מקצועי - יש בארץ תשתית מצוינת של בתי ספר ומורים. לזה יש להוסיף הרבה הקשבה למוזיקה והרבה נגינה עם אחרים כדי להגיע לרמה טכנית טובה. במובן המהותי יותר, של התנהלות בעולם המוזיקה ומציאת 'אמירה מוזיקלית'  - אני מציע למוזיקאים, גם צעירים וגם פחות צעירים, לחפש כל הזמן ופשוט לעשות. ללמוד בעצמך קטעים שמדברים אליך, לשלוח ידך בכתיבה, ליזום פרויקטים שמספקים את הטריגר למוזיקה מקורית או לביצועים שונים למוזיקה של אחרים. לדעתי, הדרייב הזה הוא שקובע במידה רבה את מידת הסיפוק וגם את מידת ההצלחה.

המופע של שלישיית ארי ערב עם פרדי הנדריקס והדר נויברג יתקיים ב-20 בדצמבר במוזיאון תל אביב

יותם זיו

יותם זיו | |ג'ז חופשי

הג'ז הגיע לעולם כאמירה פוליטית לא מתריסה נגד הדיכוי וההשתקה. הוא מאופיין בהרבה חופש ועקרונותיו מבוססים בין היתר על שיתוף פעולה והקשבה.

כפי שיש מוצרי מזון הקרויים "סופר פוד", ג'ז הוא בעיני "סופר מוזיקה". זהו ז'אנר שכולל את הכל. לא כולם חושבים כמוני ואני מקווה לגרום להם לשנות את דעתם. אוהב מאוד לכתוב על ג'ז ויותר מזה להקשיב לו. נהנה משני התחומים כבר הרבה שנים.

עורך ומגיש את התוכנית "ג'ז ישראלי" ברדיו הבינתחומי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ