שוברים שתיקה בפנים גלויות

עקב התקפות בימים האחרונים על ארגון "שוברים שתיקה" החליטו חיילים רבים לחשוף את חוויותיהם משרותם הצבאי ברשת - בפנים גלויות

בר פלג
בר פלג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צילום של חייל לצד שבויים פלסטינים בעזה
צילום: רם אוריון

השיח והמחלוקת סביב ההתקפה על ארגון שוברים שתיקה גרמו למספר לא מבוטל של משתמשי פייסבוק לשבור שתיקה בעצמם ולגולל בפני קהל עוקביהם את החוויות שלהם משרותם הצבאי וכל זה ללא עילום שם ובפנים גלויות. העדויות הללו מגיעות בין היתר בתגובה לטענות החוזרות ונשנות זה שנים, ועתה ביתר שאת, על כך שהארגון מפברק עדויות. 

המוטיב החוזר בכל אותם הפוסטים היא המציאות היום יומית של החיילים, השגרה והמשימות השוטפות. לאו דווקא אירועים קיצוניים, אלא מה שהם מגדירים שגרה במסגרת הכיבוש. רובם מלווים בתמונות ארכיון של החיילים וטקסט בו הם מספרים על אירוע או מספר אירועים שקרו להם במהלך שירותם הצבאי.

מה שהחל ככל הנראה את התפשטות התופעה הוא פוסט אותו העלתה נעה לנדאו, בכירה ב"הארץ", בו היא שיתפה את תמונתו במדים של אבנר גבריהו, פעיל תנועת "שוברים שתיקה" שהופיע בסרטון השתולים שהעלתה תנועת "אם תרצו". 

לאחר מכן, העלה ארגון "שוברים שתיקה" אלבום תמונות תחת הכותרת "כולנו שוברים שתיקה" ובו תמונות של לוחמים לשעבר התוקפים את ראשי תנועת "אם תרצו", שמותחים ביקורת על לוחמים לשעבר, בעוד שהם לא סיימו את שירותם ביחידות קרביות.

רם אוריון, מוזיקאי וחבר להקות "הפה והטלפיים" ו-"נושאי המגבעת" העלה אמש אלבום ובו 14 תמונות לעמוד הפייסבוק הפרטי שלו המגוללות את סיפורו האישי כחייל סדיר בעת האינתיפאדה הראשונה: "אין כאן צילומי זוועה. מה שיש כאן זה צילומי שגרה מהשירות שלי כחייל בפלוגה מבצעית שהוקפצה מרמת הגולן בחזרה לבסיס האם בדרום כדי להיכנס לרצועת עזה עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה."

יונתן פלג, ששירת בפלס"ר 7 כתב: "הרוב המוחלט של מי ששירת איתי ולצידי הם אנשים טובים והומאניים. מעטים בודדים היו באמת חראות גזענים או סדיסטים או גם וגם, ככה שסה"כ הרגשתי שאני בסדר. שאנחנו כצבא – בסדר". 

מרבית הגולשים רשמו בבירור שהם אינם חברים בארגון 'שוברים שתיקה' וכי החליטו לספר את סיפורם בעקבות הדה-לגיטימציה לארגון בימים האחרונים.

הפוסטים זכו למאות שיתופים, וגם יובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר, התייחס לנושא. הוא ציין אינו נמנה עם "חסידי בצלם" וארגוני זכויות אחרים, אבל מאמין שיש להם תפקיד חשוב. "אני יכול לומר לכם כי כראש שב"כ קראתי כמעט כל מאמר שהם כתבו, ועברתי על כל דו"ח של 'בצלם' או 'הוועד הציבורי נגד עינוייים'", כתב. "מדוע? כי הם מספקים מראה נוספת חשובה ביותר לפעילותנו. גם אם הם מרגיזים, גם אם הם לא פעם לא מדייקים או עושים את מלאכתם לא תמיד נאמנה מבחינה מקצועית – עדיין תרומתם חשובה מאוד ועוזרת לשמור על הערנות הנדרשת בסוגיות אנושיות רגישות ביותר".

תגובה נוספת הגיעה מקבוצה של בוגרי מכינות צבאיות שפתחו בעצומה במחאה על החלטת שר הביטחון, משה יעלון, ושר החינוך, נפתלי בנט, לאסור כניסת אנשי הארגון לבתי ספר ולמסגרות צבאיות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ