מדד השנאה לחודש דצמבר בפייסבוק: "שוברים שתיקה" ו"חתונת השנאה" בראש

"חתונת השנאה" ו"שוברים שתיקה" קיבלו את מרבית האש מהגולשים ברשתות החברתיות במהלך חודש דצמבר. נראה כי ארגון "שוברים שתיקה" קיבל החודש את החשיפה הגדולה ביותר ב-11 שנות קיומו

בר פלג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שלט ה"שתולים" שהציבה תנועת אם תרצו בתל אביב
צילום: שלט ה"שתולים" שהציבה תנועת אם תרצו בתל אביב
בר פלג

בחודשים האחרונים מפרסמת קרן ברל כצנלסון את דו"ח השנאה ברשתות החברתיות ובו ניתן לראות מי ומה היו הנושאים שספגו את מרב האש ברשתות החברתיות. הפעם היה זה תורם של "שוברים שתיקה" ו"חתונת השנאה" לככב בדו"ח חודש דצמבר, אותו מפרסמת הקרן בשיתוף עם חברת המחקר Vigo שמנטרת שיחות ברשת בעברית בלבד.

"שוברים שתיקה" עלו לכותרות מספר פעמים החודש, בין אם זה בדרישת המשטרה לבטל את האירוע שתוכנן להתקיים במועדון "עשן הזמן" בבאר שבע, דרך השתתפותו של הנשיא ריבלין בוועידת הארץ לשלום בניו יורק לצידם, קמפיין ה"שתולים" הארסי של תנועת "אם תרצו" ורגימת אוטובוס פעילי התנועה באבנים בשבוע שעבר. ארגון "שוברים שתיקה" הוקם ב-2004 ונראה כי לאחר 11 שנות פעילות וקמפיין שתולים אחד, הצליח הארגון להגיע לחשיפה הגבוהה ביותר בתולדותיו. יתרה מכך, נראה כי אף ארגון פוליטי אחר, מימין או משמאל, לא זכה להיקף חשיפה גבוה כל כך, בפרק זמן קצר כל כך, לפי הדו"ח.

ארגון "שוברים שתיקה" אוזכר 48 אלף פעמים במהלך חודש דצמבר ברשתות החברתיות, 30 אלף מהאזכורים היו כנגדו ומרביתם כצפוי נכתבו על ידי גולשים המזוהים עם הימין הקיצוני. ביטויים כמו: "בוגדים", "סמולנים", "ערבים" ועוד הופיעו במרבית הפוסטים הללו.

18 אלף פוסטים כאמור, הביעו תמיכה בארגון, מרביתם נכתבו בידי פעילי שמאל ובהם הביעו הכותבים ביקורת רבה על פעילות הצבא ומדיניות הממשלה בשטחים. כמו כן, מספר רב של משתמשים ברשתות החברתיות החלו "לשבור שתיקה" בעצמם ולשתף את חוויותיהם האישיות מהשירות הצבאי. המוזיקאי רם אוריון לדוגמא אף צירף אלבום תמונות משירותו בעזה בתקופת האינתיפאדה הראשונה ובו סיפוריו האישיים על הפעילות השוטפת של צה"ל בשטחים.

על פי ניתוח השיח ברשת עולה כי 23% מהמגיבים מרוצים מהפעילות של ארגון "שוברים שתיקה", 14% לא מרוצים אך מעדיפים שהארגון יפעל על פני שיושתק ו-63% מתנגדים לפעילות של "שוברים שתיקה" וקוראים לעצירת פעילותו.

סרטון "חתונת השנאה" זכה לחשיפה עצומה של 320 אלף צפיות, גרר תגובות רבות ויצר הד תקשורתי רב. כבר ב-24 השעות הראשונות לפרסומו קיבל הסרטון 18 אלף אזכורים ברשת והתגובות מ-14 חברי כנסת. רובן המוחלט של התגובות הביעו זעזוע וגינוי אותו בכל תוקף. לפי בדיקת הקרן 78% מהגולשים התרעמו על המפורסם בסרטון ושיתפו את תחושותיהם ברשתות החברתיות, רק פוסטים בודדים בלבד גיבו והזדהו עם התנהגות החוגגים.

בהשוואה לאירוע הצתת משפחת דוואבשה בדומא בחודש אוגוסט שעבר, מדובר באחוז זהה לחלוטין של גולשים שהביעו זעזוע מהרצח לעומת 6% שגיבו את הרצח בשעתו.

מתחילת השנה היו כ-3,475,000 אמירות גזעניות ומסיתות ברשתות החברתיות (עלייה של 20% בהשוואה לשנת 2014). הקריאות לאלימות פיזית עלו ב40% כאשר 122 אלף גולשים קראו לרצח, הרג או שריפה. האוכלוסייה שחוטפת הכי הרבה אש ברשתות החברתיות היא הערבים (40%) במקום השני קהילת הלהט"ב ואנשי השמאל (11% כ"א) ולאחר מכן חרדים (10%).

דורון אלחנני, יו"ר קרן ברל כצנלסון כתב בפתיחת הדו"ח השנתי של הקרן: "לפני כשנה החליטה הקרן למקד את פעילותה המרכזית במאבק בגזענות ובהסתה לאלימות בחברה הישראלית. אף לא אחד העלה על דעתו כיצד יראו פני החברה הישראלית בחלוף שנה. דו"ח השנאה מציג מראה שהניבט ממנה מביא לתוצאה של זעזוע קשה מפני הצפוי להמשך קיומנו כחברה וכעם".

פרוייקט דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון מנטר, בכל רגע נתון, כחצי מיליון שיחות ב-7 מיליון פלטפורמות בעברית, באמצעות חברת המחקר Vigo. הדו"ח עקב אחר עמודי פייסבוק, טוויטר וטוקבקים באתרים, כשעיקר שיח השנאה נספר בעיקר בפייסבוק.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ