גד גניר
גד גניר

לאחר ניסיונות כושלים להפוך אותי לכדורסלן, ג'ודוקא או שחמטאי מקצועני, החליטה אמי ב–1992 לשלוח אותי לחוג אלקטרוניקה. החוג, שכל מפגש בו נמשך כשעה וחצי, כלל בחציו הראשון הסבר תיאורטי על המעגל החשמלי ושרטוט שלו במחברת. החלק השני, המעשי, היה הכיפי: הלחמה של רכיבים על לוח מודפס, שבסיומה נותרתי עם יצירות כמו נורת לד דולקת, נורת לד מהבהבת, נורת לד שנדלקת בהתאם למצב התאורה סביבה ועוד מגוון נורות לד שעושות דברים מסעירים.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ