בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2010: שנת הז'ורנל המשוכלל

מה צריך לקרות כדי שהניו-פאבלישינג יהיה הניו-מדיה של 2011?

תגובות

ינואר 2011 מסתמן כחודש מעניין במיוחד בשביל כל מי שמשלח ידו קשור בהפצה, יצירה או צריכה של תוכן, משתי סיבות עיקריות: הראשונה, פתיחתה של CES, תערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם המתקיימת בלאס וגאס; השנייה, אם לא יצוצו עיכובים נוספים, היא השקתו של "The Daily", יומון הטאבלט הראשון מבית "ניוז קרופ", תאגיד התקשורת הענקי שבבעלות רופרט מרדוק.

מדי שנה מציגות חברות גדולות כקטנות בתחום המוצרים האלקטרונים (הביתיים) את פיתוחיהן האחרונים ב-CES. רבות משיקות בהזדמנות זו מוצרים חדשים. אחרות מכריזות על כאלה שעדיין בפיתוח, אבל עברו שלב משמעותי בדרך לצרכנים. השפעתה של תערוכת CES ניכרת הרבה מעבר לקטלוגי המכשירים וההתקנים שאפשר לאסוף בה. בעצם השקתם של המוצרים החדשים, היא משפיעה על התנהלותו של השוק עצמו בכך שליצרנים יש יותר התקנים לספק בעבורם תוכן ולצרכנים יש יותר דרכים לקבל אותו. צד אחד יעבוד קשה יותר, צד שני יבזבז יותר כסף.

2010 עמדה בסימן השקת האייפד - מחשב הטאבלט של אפל ושחקן המפתח, לעת עתה, בשוק אפליקציות התוכן לעיתונים ומגזינים. השנה ב-CES מצופה כי יושקו מחשבי טאבלט נוספים, הפעם מבתי היוצר של HP, מוטורולה, סמסונג, אסוס, MSI ואייסר. לכל אחד מפרט אפליקציות ושירותים משלו, חלקם מבוססי מערכת ההפעלה "חלונות 7", אחרים על WebOS של פאלם ויש גם כאלו שירוצו על אנדרואיד של גוגל. אל הטאבלטים מצטרפים הקוראים האלקטרוניים קינדל (אמזון) או נוק (ברנס אנד נובל). דבר אחד בטוח: שוק המוצרים - וירטואליים או פיסיים - בעבור מחשבי הטאבלט עומד להתפוצץ בשנה הבאה. מה שמביא אותנו חזרה להשקה של "The Daily". חרושת השמועות סביב יומון הטאבלט של מרדוק יוצרת הרבה רעש לבן ונמשכת כבר לא מעט זמן. השקת המוצר נדחתה כבר פעמיים, אבל זה לא מפריע למרדוק לגייס טאלנטים ולפזר הבטחות על מוצר התוכן שישנה את פני התעשייה. הרבה מהדיבורים האלה מבטאים את משאלות הלב של מרדוק עצמו, שבתחום ההוצאה לאור הדיגיטלית ספג פגיעה קשה כשהעביר את אתרי ה"טיימס" הבריטי למודל של תוכן בתשלום. נפח התעבורה באתרים אלו ירד מיותר מ?20 מיליון משתמשים ייחודיים בשבוע אל מתחת ל?3 מיליון.

עכשיו מנסה מרדוק את כוחו בתחום אפליקציות התוכן, שהן מוצר שיש לקנות בכסף (דרך חנות אפליקציות ייעודית דומת אייטיונז של אפל) ולפיכך יחסי הגומלין בין היצרן (והמו"ל) לצרכן מבוססים על יחסי מסחר קלאסיים. יתרה מזאת, מחקרים הוכיחו כי לקהל קל ונוח יותר להוציא כסף בתוך חנויות האפליקציות, משום שהן בבסיסן סביבה סגורה ומאובטחת, להבדיל מהצורך לספק פרטי אשראי (ופרטים אישיים בכלל) בכל קנייה מקוונת אחרת. במלים אחרות, יש למרדוק ולאחרים סיכוי סביר להתחיל להרוויח מתוכן דיגיטלי.

המו"לים נגד אפל

למרות הבאזז התקשורתי סביבו, עיתון האייפד של מרדוק אינו נכנס לשוק במצב של ואקום. מתחרה ישיר הוא "פרוג'קט", מגזין האייפד של ריצ'ארד ברונסון, ראש תאגיד "וירג'ין" וענק מדיה בפני עצמו. "פרוג'קט" הושק בתחילת דצמבר והתקבל ברגשות מעורבים. מצד אחד, היו מי שגרסו שההשקעה במגזין אייפד ללא נוכחות פרינט היא מבורכת ומצביעה על הבנת האפשרויות שמציעה הטכנולוגיה מצד גופים מסחריים גדולים, כמו וירג'ין. מצד שני, המגזין עצמו סובל מיומרנות (ממשק ייחודי אך מסורבל למשתמשים לא מנוסים בסביבות אינטראקטיביות מתקדמות) ודל בתכנים. ומצד שלישי, חשוב לזכור שהתחום נמצא ממש בחיתוליו, ולכל התנסות יש תפקיד חשוב בתהליך הלמידה של הענף.

בתחילת העשור הקודם היה אפשר לראות כיצד אתרי התוכן הגדולים והחשובים למדו להתאים את עצמם למציאות האינטרנט הדינמית, והציגו מגוון דעות רחב יותר (המיוצגות בבלוגים ובקומנטים), עושר תוכני (תוכני וידיאו ואודיו הצטרפו לטקסטים ותמונות), תחכום טכנולוגי ובשנים האחרונות גם מודעות לחשיבותן של הרשתות החברתיות, בעיקר בהקשרי הפצה ושיווק. עכשיו אנחנו עומדים בפתחו של עידן תוכן חדש בו להתקנים הניידים - לפטופים, נטבוקים, טלפונים חכמים ומחשבי הטאבלט - חשיבות גדולה יותר מהמחשב הנייח, ופועל יוצא מכך הוא השתנותן של סביבות התוכן החדשות, שלהן מודל כלכלי משלהן. אם לסכם עד עכשיו - העשור הקודם היה העשור של הניו-מדיה, העשור החדש יעמוד בסימן הניו-פאבלישינג.

PROJECT magazine demo - issue 1 from PROJECT on Vimeo.

עד כאן הכל נראה מבטיח, אלא שבמציאות עדיין רחוק היום שבו יהיה אפשר לברך על המוגמר. הבעיות המרכזיות שעומדות על הפרק הן ההתנהלות החוזית של אפל מול המוציאים לאור, וחוסר ההבנה הנתון (מפאת חוסר הניסיון) של יצרני העיתונים והמגזינים לסביבת הטאבלט את המוצר עצמו.

אפל והמו"לים חלוקים בתפישתם בסוגיית המנויים לאפליקציות. המו"לים רוצים שליטה על ניהול המנויים וגישה מלאה לפרטים האישיים (החשוב בהם הוא כרטיס האשראי) של הצרכנים. אפל, מצדם, אינם מוכנים לתנאים האלו ומציעים חבילה הכוללת מכירת מנויים דרך אייטיונז, 70% מהרווח על כל מכירה ואת האופציה לבקש מהקונים פרטים אישיים אחרים (שם, כתובת ואימייל).

הקרב על פרטי הצרכנים משמעותי במיוחד בשביל המו"לים משום שזו דרכם לפלח את קהל הקוראים ולהתאים לו בהמשך חבילות מוצרים נוספות, בתחום הדפוס (הוצאות מיוחדות, למשל), הספרים או הדיגיטל (שירותים וספרים אלקטרוניים). מדיניות הגן הסגור של אפל עלולה לעלות לה במחיר כבד בשנה הקרובה, כשגל מחשבי הטאבלט ישטוף את השוק וחנויות אפליקציות אחרות יערערו את מעמדה. Next Issue Media, לדוגמה, הוא שירות דמוי "הולו" למגזינים, שפירסם כי בחודש הבא יפתח את חנות התוכן שלו לסביבת אנדרואיד בלבד (כלומר רק בהתקנים שרצים על מערכת ההפעלה של גוגל).

עם זאת, למו"לים אין ברירה אלא לספוג את התנאים הדרקוניים של ענק המחשבים, ולהמשיך לפתח את אפליקציות העיתונים והמגזינים שלהם. מקצתם בחרו לתת אותן בחינם לכולם (במקרים אלו התכנים בהן זהים או כמעט זהים לאלו שאפשר למצוא גם באתרים), אחרים נתנו אותן בחינם לבעלי המנויים על מוצר הדפוס, וכל השאר במחיר שנע בין 3 ל-5 דולר בממוצע לאפליקציה.

האייפד נמצא בשוק פחות משנה, זמן זניח במושגים של תובנות והסקת מסקנות. ולכן רוב האפליקציות הקיימות נמצאות בשלב התפתחותי ראשוני, שמנסה לחקות את המציאות - לצקת מגזין לתוך פורמט אינטראקטיבי - ולא להמציא אותה. גם המספרים שנמדדו בסוף 2010 מצביעים מפורשות על ירידה במכירות אפליקציות המגזינים והעיתונים. אלו נתונים שמדאיגים מאוד את אלו שכבר השקיעו זמן ומאמץ באפליקציה שלהם, ושנותנים לאלו שעדיין לא השיקו מוצר סיבות טובות להתמהמה עם שלהם. גם סוגיית תגובות הגולשים וההפצה הוויראלית החשובה כל כך אינה פתורה לגמרי באייפד. יש שיאמרו כי כל האפליקציות צריכות להיות יישומי רשת ויש שיאמרו שדווקא האתרים הם אלה שצריכים להתאים עצמם למסכי הלוחות. פתרונות מפתיעים, רעיונות חדשים ויש לקוות מוצלחים, יגיעו בקרוב. עד אז, נחכה למרדוק.

אפליקציות העיתונים הבולטות באייטיונז

בית ההוצאה לאור "קונדה נאסט" היה הראשון לקפוץ על העגלה המבטיחה של האייפד ובצעד משווק היטב שילבו כוחות עם ענקית התוכנה "אדובי", לטובת פיתוח אפליקציה בעבור מגזין "ויירד", התנ"ך של חובבי הטכנולוגיה/תרבות/מדע וההקשרים ביניהם. קהל היעד של "ויירד" הוא גם קהל הצרכנים הטבעי של האייפד - מכורי גאדג'טים שעטו על ההזדמנות לקבל את המגזין האהוב באריזה משופרת ורשמו בחודש ההשקה שלו שיא מכירות: יותר מ-100 אלף גליונות דיגיטליים.

"ויירד" בגרסת הטאבלט מציע חוויה נעימה למדי של קריאה. הדפדוף לעומק המגזין הוא אופקי וכתבה נגללת אנכית. וידיאו, אודיו וגלריות אינטראקטיביות שזורות יפה בגריד המרשים שלעצמו. המגזין מתגאה במורשת גרפית מעוררת הערצה והמעבר לפורמט הטאבלט אלגנטי. עם זאת, מאז ההשקה לא הצליח המגזין לשחזר את ההצלחה ונתוני המכירות צונחים מחודש לחודש.

ארבע האפליקציות האחרות מבית "קונדה נאסט" שנבדקו - "ואניטי פייר", "ניו יורקר", "גלאמור" ו"ג'י קיו" פותחו "בבית", כלומר ללא עזרת גורם חיצוני כמו "אדובי". לכולן מבנה זהה ובו הבדל ברור בין קריאה באייפד במצב אנכי לאופקי. כשהאייפד "שוכב", המגזינים מופיעים אחד לאחד כמו בגרסת הפרינט. סיבוב של ההתקן יעדכן את העמודים בהתאם - למבנה אייטם נגלל (טקסט נגלל אנכית, תמונות בגלריות אופקית). למעט סרטוני וידיאו אקראיים אין בתבנית המגזין של הארבע מן החידוש, ולכן החוויה דלה בהתאם. התכנים הם כבר עניין של טעם.

מגזין טאבלט מטבעו נקנה כחבילה סגורה וארוזה של תכנים. את העדכונים המתבקשים מדי יום מול אתרי החדשות ותוכני הגולשים ברשתות הוא יכול להשיג בהתממשקות לבלוגים משלימים או לאתר הבית שלו. "ספורט אילוסטרייטד" מציע באפליקציה מרשימה את כל תוכני הדפוס (גם כאן, בפורמט משולב אנכי/אופקי) לצד טאב מיוחד ל"חדשות חיות" המגיעות מהאתר הרשמי, וכוללות מבזקי ספורט ותוצאות משחקים, מידע שהוא יותר מרלוונטי לצרכני ספורט ואי אפשר לקבלו במגזין הדפוס. ב"ספורט אילוסטרייטד" גם הוסיפו רכיב אישי שאותו הם מכנים "הגלגל", והוא מאפשר לשלוח כתבות למייל או לרשתות חברתיות (אם הן מופיעות גם באתר), לקבל נתונים על שחקן בכתבה או לקבל עוד לינקים באותו נושא.

"פרוג'קט" מבית "וירג'ין", שכבר הוזכר קודם, ו"ליבינג", המגזין של כוהנת הלייף סטייל מרתה סטיוארט, הן שתי דוגמאות לאפליקציות שנמצאות בדרך הנכונה. בשתיהן מורגש המאמץ לפתח את חוויית הקריאה והן אינן מתביישות לנצל את הפלטפורמה, לאתגר את הקורא ולספק לו חידושים. זה מורגש גם בריבוי הפרסומות האינטראקטיביות ובהשקעה הניכרת בהן. כאן ראוי לציין, שלפחות לעת עתה, הפרסומות בתוך מגזיני האייפד רחוקות מאוד מאלו המעטרות את האתרים המוכרים. הן סטטיות עד שמפעילים אותן, שקטות ואינן מעוררות אנטגוניזם. למעשה, הטובות שבהן מגרות ומשיגות באופן אלגנטי את תשומת הלב שרצו למוצר.

לצד אלו, נמצאות גם האפליקציות של מגזיני רשת דוגמת "סלייט" או אתרי חדשות כמו "סי-אן-אן". אלו מזרימים את התכנים ישירות מהאתרים שלהן ולכן על פי רוב האפליקציות שלהן חינמיות. הקריאה ב"סלייט" דרך האפליקציה מזכירה יותר סביבה של קורא RSS מעוצב. כל האייטמים מוצפים בפיד וכיוון הקריאה הוא קדימה ואחורה ממנו.

בסוף השנה האזרחית העניקה אייטיונז ל"פליפבורד" את התואר "אפליקציית השנה". למי שאינו מכיר עדיין, "פליפבורד" הוא קורא RSS גרפי, שיודע להציג כותרות וסטטוסים ממקורות תוכן שונים, בפורמט מגזיני נעים לעין. הדרך הפשוטה ביותר להסביר זאת היא לחשוב על הכאוס של פייסבוק, לדוגמה, מעוצב בטוב טעם. "פליפבורד" נמצא בדיוק על התפר בין החוויה המגזינית הקלסית - המעוצבת והשקטה - לעולם התוכן הדינמי של הרשת, מלא הסחות הדעת והרעשים. ההישג הנוכחי שלו היום הוא הצצה אל אפליקציות התוכן של המחר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו