בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדרך לארץ הפלאות: האם הטאבלט יציל את המאייר?

האפליקציות לסמארטפונים וטאבלטים מבטיחות מהפכה גם בספרי הילדים. קהילת המאיירים הישראלית מקווה שהמעבר לטכנולוגיות החדשות יביא לשיפור במעמדה

תגובות

הטכנולוגיות החדשות שמציפות את השוק לא נותרו זמן רב מדי בכיס של אבא או אמא. תוכנות ציור ולימוד ומשחקים כמו "אנגרי בירדז" הובילו את הסמארטפונים והטאבלטים עד מהרה היישר לידיהם של הדור הבא, שמיהר לאמץ בהתלהבות את הצעצוע החדש. אך טבעי הוא שגם ספרי הילדים ימצאו את מקומם במכשירים החדשים, ואכן, אנשי התוכנה לא הסתפקו בהמרה שלהם לקורא אלקטרוני פשוט.

לרבים מהם נפל האסימון, כשבשנה שעברה האפליקציה היפהפייה של "אליס בארץ הפלאות" הפיחה רוח חיים באיורים העתיקים של ג'ון טניאל, שליוו את המהדורה הראשונה של ספרו של לואיס קרול. זו היתה תוספת קטנה שאפשרה לילדים לגרום לקלפים לעופף על אליס בנגיעה קלה ולשעון של הארנב להתנדנד.

האפליקציה של "אליס בארץ הפלאות"

בעוד שיש מי שחרדים לאובדן המגע עם הנייר, פרופ' חנה אדוני מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית טענה בכנס "מגוגל עד גוטנברג", שהתקיים שלשום באוניברסיטה הפתוחה ברעננה, כי אין תחרות בין אינטרנט ומדיה דיגיטלית לספרים. פעם אחר פעם, לדבריה, הוכח שמי שגולש יותר באינטרנט גם קורא יותר. הדיגיטציה, לטענתה, דווקא תנגיש את הספר לציבורים רחבים יותר ותחזק את הקריאה.

אליס סימנה את הדרך לספרי ילדים נוספים. חברות כמו Genera Interactive, Touchybooks ורבות אחרות מיהרו להיכנס לתחום. גם בישראל יש כמה חברות המאמינות שספרות הילדים עוברת מהפכה שכדאי להצטרף אליה. "האפשרויות להגיע לאוהבי הספר באשר הם גדלה משמעותית, כאשר מדובר בתוכן איכותי שיש בו שלמות בין הוויזואלי לסיפורי, כמו למשל ב'על עלה ועל אלונה' של שירה גפן ודוד פולונסקי", אומרת ליבי כץ, מחברת Tabtale הישראלית (itabtale.com), שמציעה פלטפורמה להעלאה של תכנים והפיכתם לאינטראקטיביים, בדגש על ספרות ילדים.

כץ מסבירה כי הפורמט החדש טומן בחובו פוטנציאל רחב, אבל צריך להיזהר לא להגזים: "יש המון אפשרויות של אינטראקטיביות לספר. החוכמה היא לא להפוך סיפור ילדים למשחק מחשב, אלא לאפשר נגיעות קטנות של אינטראקציה. אסור בשום אופן לרדד את זה למקום שבו הכל זז, קופץ, מנגן ושורק; אלא יש לעשות את זה בעדינות, באופן 'מדויק'".

עומר גינור מחברת טאצ'ו, המציע פלטפורמה ליצירת אפלקציות אינטראקטיביות של ספרים ומתכננת להקים חנות אפליקציות מקוונת לספרים, אומר: "הספרים האינטראקטיביים מסוגלים, לראשונה זה הרבה זמן, לשמש גשר בין עולם הספר לעולם שבו הילדים נמצאים בלאו הכי ומתחפרים בו עמוק יותר ויותר - עולם של מסכים".

זהבה ושלושת הדובים של Tabtale

אברהם קנטור, סמנכ"ל בהוצאת הקיבוץ המאוחד, טוען עם זאת כי מה שנראה כחידוש, הוא בעצם גלגול חדש של הספרים האינטראקטיביים שנוצרו בעידן הדיסק. קנטור מסביר כי הדיסקים התגלו ככישלון, אבל "היום הטכנולוגיה השתנתה ונהפכה למאוד נגישה", כך שהיא קורצת ללא מעט גופים עסקיים. לדבריו, ההוצאה שבה הוא עובד החלה לפעול בכיוון - וכבר הוציאה ספר אינטרקטיבי באפליקציה לאייפון, בנוסף לאחד נוסף המתוכנן לאייפד - אבל רק באמצעות חברות חיצוניות.

כץ וגינור מבטיחים כי בזכות הפנייה לקהל רחב יותר והירידה בעלויות הייצור, המעבר לאפליקציות עשוי להניב רווחים גבוהים מתמיד לסופרים ומאיירים, ואולי אף לאפשר להם לעקוף את ערוצי ההוצאה המקוריים - הוצאות ספרים.

זו גם הנקודה הרגישה בסיפור: מי שמקווים לשיפור במעמדם בעקבות כניסתם של הסמארטפונים וטאבלטים למינהם הם בעיקר המאיירים, המנהלים כיום יחסים טעונים עם הוצאות הספרים. בשביל רבים מהם, המצב בתחום איורי הספרים הוא פצע כואב. "בסופו של דבר די לא סופרים אותנו בארץ", טוענת מאיירת שהעדיפה להישאר בעילום שם.

אם ברוב המקרים הסופר זוכה לתשלום ותמלוגים על מכירות, מאייר הספר מקבל תשלום חד פעמי של כמה אלפי שקלים בעבור כמה חודשי עבודה, שעשויים להתארך גם לשנה ויותר. כדי להתפרנס בזמן הזה, צריכים מאיירים להעמיס על עצמם עבודות נוספות. מאיירים מספרים שיש מקרים שבהם סופרים מפורסמים חולקים את התמלוגים עם המאייר מיוזמתם.

המאיירת הוותיקה והמוערכת ליאורה גרוסמן היא אחת המעטות שממש מצליחות להתפרנס מספרי ילדים, ובכל זאת, גם בשיחה אתה קשה להתחמק מהתחושה שמדובר בנקודה כואבת גם בעבורה. לדבריה, בניגוד למצב בישראל, בחו"ל כמעט תמיד מוצעים למאייר אחוזים מהמכירות. כאשר "4% זה הסטנדרט בחו"ל למאיירים לא מוכרים בכלל", היא טוענת. "וזה מבלי שהתחלנו לדבר על הגישה והיחס של ההוצאות לאור - בשבילם המאייר הוא אמן, ולא קישוט ליד הטקסט".

אצבעונית של טאצ'ו

כשקנטור נשאל על כך הוא משיב כי "המאיירים אינם מביאים בחשבון שאנחנו נושאים בהוצאות של האיור בכל מקרה, גם אם הספר נכשל. המאייר מקבל את שלו, בין שהספר הצליח ובין שלא - ומגיע לו. אבל אנחנו מקבלים רק אם הספר מצליח".

על רקע המצב הנוכחי, הספרים המונפשים המיועדים לטכנולוגיות החדשות, שאמורים, לפחות תיאורטית, להרחיב את השוק ולספק תעסוקה נוספת למאיירים, זוכים בקרב אנשי המקצוע ליחס אמביוולנטי, במידה רבה בשל הבעייתיות שקיימת בנושא זכויות היוצרים באינטרנט. רבים מהם מספרים כי במקרים קודמים שאיורים עלו לאינטרנט, הם הפכו מיד לנחלת הכלל, ושימשו גם למטרות מסחריות בניגוד לרצונם של היוצרים. "אני מאוד מחכה לזה ברמה הטכנית, אני חושבת שההמרה הטכנולוגית תהיה נפלאה, אבל כל עוד אין על זה תשלום, זאת בעיה", אומרת גרוסמן. "מישהו אמר שהאינטרנט הוא הניסוי האנושי הגדול ביותר באנרכיה. אנשים חושבים בטעות שמפני שהאיור נמצא באינטרנט, אז הוא בחינם. אני לא אמורה לתרום חומרים".

גם קנטור מאמין כי בניגוד לעידן ספרי הדיסק הכושלים, בתוכן הסלולרי יש פוטנציאל אמיתי להצלחה, כזו שעשויה לשנות את תפקידם של בתי ההוצאה. גם הוא מקווה שהמעבר לתוכן סלולרי יוביל לשיפור בתנאי התשלום ליוצרים - מאיירים וסופרים גם יחד. "חלקו של היוצר בספרים מודפסים יותר קטן משהוא אמור להיות", הוא אומר. "אבל באפליקציה יש פחות הוצאות, ולכן חלקם של היוצרים אמור לגדול".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו