בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האיש שמאחורי ווטסון זכה בפרס טיורינג

"וליאנט הוא תיאורטיקן מהמדרגה הראשונה ומדען רחב אופקים ועמוק בצורה די נדירה", אמר אתמול פרופסור דוד הראל, חתן פרס ישראל

תגובות

פרופסור וליאנט מאוניברסיטת הרווארד. "צנוע, נעים ושקט" (תצלום: אליזה גרינל, אוניברסיטת הרווארד)
מדען המחשב הבריטי פרופסור לסלי וליאנט מאוניברסיטת הרווארד הוא חתן פרס טיורינג לשנת 2011. הפרס, על שם חלוץ מדעי המחשב אלן טיורינג, הוא החשוב ביותר בתחום מדעי המחשב ונחשב ל"פרס נובל" של התחום. הוא ניתן מטעם האגודה למכונות מחשוב (ACM) על הישגים יוצאי דופן במדעי המחשב, והוא כולל מענק של 250 אלף דולר בחסות החברות גוגל ואינטל.

שלושה ישראלים זכו בפרס טיורינג לאורך השנים: פרופסור מיכאל רבין מהאוניברסיטה העברית, ב-1976; פרופסור אמיר פנואל ממכון ויצמן למדע, ב-1996; ופרופסור עדי שמיר, גם הוא ממכון ויצמן, ב-2002.

וליאנט, מחשובי התיאורטיקנים במדעי המחשב, הפך לחלוץ בתחום הבינה המלאכותית לאחר שהניח את התשתית התיאורטית ללמידה ממוחשבת, שאותה אנו רואים כיום במגוון יישומים שונים: החל מהמיון האוטומטי של ספאם ("דואר זבל") בתיבת הדואר האלקטרוני, עבור בתוכנות לזיהוי שפה טבעית וכלה במחשב העל ווטסון של חברת אי-בי-אם, שניצח באחרונה במשחק הטריוויה הטלוויזיוני האמריקאי ג'פרדי את שני המתחרים (האנושיים) הטובים ביותר בתולדות התוכנית.

וליאנט הביא לפריצות דרך גם בתיאוריות על מורכבות חישובית (תחום הנוגע לקביעת היכולת או אי-היכולת לפתור בעיות חישוביות ביעילות ובזמן סביר) ובחישוב מבוזר ומקבילי (שימוש במספר מעבדים במקביל למשימות חישוב). על פי ועדת הפרס, "ב-30 השנים האחרונות תרם לסלי וליאנט תרומות בסיסיות להיבטים רבים במדע המחשב התיאורטי. עבודתו פתחה חזיתות חדשות, תרמה מושגים מבריקים חדשים והציגה תוצאות שופעות מקוריות, עומק ויופי. עבודתו של וליאנט פשוטו כמשמעו הגדירה ושינתה את נוף המחקר במדעי המחשב".

"וליאנט הוא תיאורטיקן מהמדרגה הראשונה ומדען רחב אופקים ועמוק בצורה די נדירה", אמר אתמול פרופסור דוד הראל, חתן פרס ישראל ופרופסור למדעי המחשב במכון ויצמן. "הוא גם איש צנוע, נעים ושקט, באופן שמעורר הערצה".

אחד מהישגיו החשובים ביותר של וליאנט, שתרם לזכייתו בפרס, הוא מאמרו מ-1984, "תיאוריה של הבר-למידה" (A Theory of the Learnable). פרופסור הראל מסביר כי "אם אתה רוצה לתכנת מחשב שיבצע פעולה מאוד מסובכת, כפי שעשו למשל אנשי אי-בי-אם בתכנות ווטסון, אתה נותן את כללי המשחק אבל אתה גם רוצה שהמחשב ישתפר תוך כדי העבודה שלו: כשהוא עושה טעות הוא ידע לא ללכת להבא בכיוון הזה, ובכל פעם שהוא מקבל משוב על ביצועיו מהסביבה הוא יידע להשתמש בו כדי לשפר את ביצועיו הבאים עוד יותר. כל זה דומה מאוד לצורה שבה אדם לומד ומשתפר. השאלה היא איך נותנים ציון למהלכים השונים של המחשב ולתוצאותיהם, ואיך גורמים לו לנצל מידע חדש כדי ללמוד ולשפר את ביצועיו. אם אתה רוצה שהמחשב יעבור על כל האפשרויות וילמד מכל הטעויות כדי לקבל תוצאות מדויקות, זמן החישוב עשוי להתפוצץ ואתה תגיע לחומות הבצורות של מורכבות חישובית בלתי סבירה בעליל, למשל, לזמן חישוב של טריליוני שנים".

"על פי העבודה של וליאנט", אומר הראל, "יש להשתמש בשילוב חכם של חישוב מקורב וחישוב הסתברותי - ולהגיע לתוצאה מקורבת בהסתברות גבוהה. השיטה דומה לדרך שבה בני אדם פועלים, שמונעים תדיר משיקולים הסתברותיים אינטואיטיביים, ולרוב גם מגיעים לתוצאות מקורבות ולא תמיד מוחלטות. בכך הניח וליאנט את היסודות ללמידה ממוחשבת באמצעות שיטות מאוד מדויקות ומבוססות מתמטית. עד כמה שאני יודע, רוב ההישגים והיישומים העכשוויים של למידה באמצעות תוכנה - כמו אלה שבלבו של מחשב העל ווטסון, ברובוטיקה ובפיתוחים רבים נוספים בבינה מלאכותית - כמעט תמיד מתבססים באופן ישיר או עקיף על העבודות שלו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו