בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קרב מגע: שבוע ראשון עם האייפון

אולי הגעתי מאוחר למשחק, אבל זה לא הופך את השבוע הראשון שלי עם האייפון לפחות קשה, מסובך ומהנה. אני והאייפון - סיפור אהבה ממבט שני

תגובות

אומרים שההחלטה האחרונה שגבר מקבל בחיי הנישואין זו ההחלטה להתחתן. שטויות. שנה אחרי החתונה קיבלתי החלטה ושום דבר לא היה יכול להוריד אותי מזה: החלטתי לשדרג. את הסלולרי, כן? עדיין לא הגענו לקטע המשעמם. כן, אני יודע שזה יגיע. אבל בינתיים יש לי אייפון. כלומר לשנינו. החלטות כבודן במקומן מונח, אבל אתה לא יכול להחליט בעצמך ולעצמך בלי שייצא לה משהו מזה. אז יצא אייפון. ברור שלבן. ברור שארוץ לחפש עכשיו גם כיסוי תואם ולדאוג שכל אפליקציה שיש לי תהיה גם אצלה. המעמד מחייב.

על העגלה הזאת קפצתי מאוחר מדי. ואני לא בחור מאותגר טכנולוגית, לפחות לא אחד שרוצה לחשוב את עצמו ככזה, אבל משהו במכשיר הזה הפחיד אותי. אולי זה החשש מהמגע מייד בתחילת הקשר, או הפחד מלהיקשר למגע, שוב תלוי איך מסתכלים על זה. רק שהפעם המסך לא התאים עצמו לגחמות המאוזן- מאונך שלי.

החשש של משתמשי PC מכל מה שמצויר עליו תפוח נגוס מובן - אתה יודע שזה נראה טוב אבל יש משהו מוזר בזה, ואם תוסיף את הידיעה שזה לא שלך אז מהר מאוד תבין שעדיף לחזור אל הטוב והמוכר אפילו אם זו שוב אותם חלונות ישנים.

אני סוגר שבוע עם המכשיר החדש שלא עושה כל מאמץ להתאים את עצמו אליי, כך שבכל יום שאני חושב שאני מכיר אותו יותר, אני נתקל בבעלים מאושר וגאה יותר ממני שהלביש את חיית המחמד הקטנה שלו בבגדי פודל חדשים ולא מתבייש להגיד בקול שהוא פרץ לעסק של סטיבי ג'יי, ושאם אני רוצה הוא יכול לסדר לי גם. פשוט לשים את המכשיר בחריץ בחומה שמאחורי מגרש הכדורגל שברחוב סלמה ביחד עם שני שטרות אדומים והמכשיר אמור לחזור אליך כשהוא איבד את התמימות, או שהוא פשוט לא יחזור. לא כזה משתלם.

אז אחרי שהתרגלנו האחד למגעו של השני ולתיקונים הטקסטואליים שהוא מתקן אותי בלי שבכלל אבקש - בעלת האייפון הלבן אומרת שזה מגיע לי ושהכל עניין של קארמה - התחלנו לטייל בעולם המשותף של האפליקציות שגורם לך להתגעגע לסנייק עם המסך הצהוב, או לגאווה שהייתה בלבי בכל פעם שהראיתי את הסמסונג החדשני בעל האור הכחול. כך נחשפתי לתרבות שפע האפליקציות.

קשה להתמודד עם שפע. על כך כל כדורגלן ברזילאי יוכל להעיד. ההסתפקות במועט היא לא עניין של ענווה אלא החשש מהשפע. כך לפחות בשבוע הראשון שלי עם האייפון - או הטייפון כפי שהוא מעדיף לקרוא לעצמו ומתעקש לתקן אותי בכל פעם מחדש . אני מרגיש כמו בדייט עם בחורה מאוד מעניינת אבל כזאת שלא סותמת את הפה לרגע - הוא פשוט סיפר לי יותר מדי דברים על עצמו. ולא שלא היה מעניין, אבל כמו במקרה המבחן של רפי גינת: אי אפשר לדבר על תחקיר של רצח עם באותו הטון ופאתוס בו מדברים על גוון ירקרק שהתגלה בקוטג' במכולת השכונתית. צריך פרופורציות. בכל מה שקשור לאייפון זה פשוט הרבה מדי במעט מדי זמן.

רגע השינוי ביחסים שלנו היה השלב של גילוי הדברים שבאמת הדהימו אותי. אני אדם שמתלהב מהדברים הפשוטים אז בהתחלה דווקא אפליקציית המצפן היא זו שריתקה אותי, מכל האפליקציות דווקא היא. לא הבנתי איך מחוג אחד מעז, אפילו השוויתי אותו למצפן הפרוץ מהצבא - שגם הוא כמעט וריתק אותי. בכל מקרה, בכל השוואה שעשיתי, הטייפון תמיד ניצח.

אז לסיכום השבוע הראשון עם האייפון אפשר להגיד כמה דברים עיקריים: שהמכשיר נראה כרגע כמו אפליקציה אפגאנית מתאבדת ששלחה גרורות אפליקציות לכל המסך; שאחת ליום, טוב חייב להודות, אחת לשעה, אני מתרגש כמו זקנה בבית אבות מטיול לכנרת כשאני מוצא אפליקציה שיודעת לסרוק ברקודים ולהשוות מחירים; שהוא יודע איזה שיר מתנגן עכשיו ברדיו ואפילו שם לי תמונה של הזמר, או שסתם הוא מאפשר לי להתקשר בחינם ל-90% מהחברים שלי, למרות שהעסקה עם הסלולר מאפשרת לי לדבר כמעט בלי הגבלה. זאת לא קמצנות, זה עיקרון.

נראה לי שיש לי חבר חדש. רק צריך להסביר לבעלת האייפון הלבן שזו אחלה תוספת למשפחה ושזה צעד אחד לפני הארנב שמקדים את הכלב שמקדים את הדבר ההוא שמשנה לך את החיים ולא משנה איזו אפליקציה תוריד. דווקא שמעתי שהחתול המדבר עושה להם את זה. שווה בדיקה.

נכתב באמצעות ההתמכרות החדשה שלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו