בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי 170 שנה, המחשב הראשון קורם עור וגידים

המתימטיקאי הבריטי צ'רלס באבג' נחשב לאבי המחשוב, אך הוא מעולם לא השלים את המצאותיו; כעת מנסה בן ארצו, ג'ון גרהם קאמינג, להפיח חיים באב הקדמון של מחשבי ימינו

תגובות

באבג'.
תצלום: אי-פי
צ'רלס באבג' היה איש עם הרבה חזון, המון שכל ויותר מדי אופי. מה שהיה חסר לו זה קצת מזל ואולי גם מנהל טוב. המתמטיקאי והממציא הבריטי, שנולד ב-1791 ומת כעבור 80 שנה, נחשב לאבי המחשוב המודרני, הודות למכונות המופלאות שהגה, גם אם הוא מעולם לא זכה לראות אותן פועלות. היום, יש מי שמנסה להפיח חיים בעבודתו.

באבג' היה אחד המוחות הגדולים של זמנו - עד כדי כך עד שבדומה למוחו של איינשטיין, החליט ד"ר ויקטור הורסלי שגם על מוחו של באבג' חבל לוותר, גם אם בעליו עזב את העולם, והוא החליט לשמר אותו (שני חצאי המוח שמורים בשני מוזיאונים שונים בבריטניה).

הוא היה מתמטיקאי בנשמתו, אך עם זאת, הוא לא אהב את עבודת החישוב הסיזיפית ורצופת הטעויות. ניסיונו לפטור את העולם מהצרות האלה הוביל אותו לפיתוח מכונות שהפכו אותו בעיני רבים לנביא המחשוב המודרני.

בין רעיונותיו המלהיבים ביותר אפשר למנות את מנוע ההפרשים - מעין מחשבון מכני אדיר ממדים שאמור היה לאפשר חישובים מרובי משתנים ו"מנוע אנליטי" (Analytical Engine), שהיה המחשב הראשון שניתן היה לתכנת. המנוע האנליטי, שנזקק לקיטור לצורך פעולתו, הוליד גם את התוכנה הראשונה, המבוססת על כרטיסי ניקוב (בדומה לזו של הנול ז'קארד, נול האריגה המכני הראשון שהומצא ב-1801), שנוצרה בידי שותפתו לדרך, אדה לאבלייס, בתו של המשורר הבריטי המהולל לורד ביירון, וחשוב מכך - אם התכנות המודרני.

דגם של מנוע ההפרשים. תצלום, מוויקיפדיה: oxyman

אבל קפדנותו ואופיו של באבג' היו לו לרועץ . ב-1823 הוא קיבל מענק מהממשלה הבריטית לצורך פיתוח מנוע ההפרשים, אך כעבור שנים של התאמות, תיקונים ושיופים, אזל הכסף, באבג' החליט להפסיק את העבודה וניסה לשכנע את הממשלה להשקיע בפיתוח המנוע האנליטי. גם הפעם הפרויקט לא הגיע לסיומו והשקעותיו, יחד עם השקעותיה של לאבלייס, ירדו לטמיון. רק בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 נבנה דגם פועל של מנוע ההפרשים, והוא מוצב במוזיאון המדע בלונדון. המדפסת שתיכנן למנוע נבנתה רק בשנת 2000. המחשב האמיתי - המנוע האנליטי, שכולל זיכרון ומעין מעבד מרכזי - מעולם לא נבנה.

החדשות הטובות הן שכעת יש סיכוי שעבודת חייו תושלם סוף סוף. הכל תודות לתוכנית 28 של ג'ון גרהם קאמינג, מתכנת וסופר, ששם לו למטרה לבנות את המנוע האנליטי. קאמינג משמש היום כסגן נשיא להנדסה בחברת Causata, המאפשרת לחברות לבחון את פעילות המשתמשים באתריהן ומתאימה עבורם את הדפים הבאים שבהם יצפו, כלומר, פעולה הנעשית תוך חלקיקי שנייה ומצריכה עשרות שרתים שעובדים בו זמנית.

כשהוא נשאל בראיון טלפוני מה מביא איש מקצוע, שמתעסק עם יכולות מחשוב אדירות שכאלה, לחזור אל טכנולוגיה בראשיתית, הוא משיב - "האמת שקיוויתי שמישהו אחר יעשה את זה במקומי". קאמינג סיפר שהוא שוחח עם מומחים לבאבג' על הרעיון שלו, "ואף אחד לא אמר לי שאני משוגע, אז החלטתי לבנות את זה". ובאותה נשימה הוא מודה ש"צריך להיות קצת משוגע, וגם קצת מעשי" כדי לצאת להרפתקה הזאת.

משהו טוב כבר יצא מהאובססיה של קאמינג להיסטוריה של הטכנולוגיה. בשנה שעברה הוא עשה סוף סוף צדק עם ענק מחשוב אחר, כשהביא את הממשלה הבריטית להתנצל על היחס שלה לאלן טיורינג - האיש שעמד במרכז המאמץ לפיצוח ה"אניגמה", מכונת הצופן הגרמני במלחמת העולם השנייה, אך נרדף בשל היותו הומוסקסואל, ולבסוף התאבד. קאמינג ניסח עצומה שקראה לגורדון בראון להתנצל בשם הממשלה הבריטית על ההתעמרות במי שאמור היה להיות גיבור הממלכה וגייס מספיק חתימות כדי שמשאלתו תוגשם. הפעם הוא מבקש קצת יותר מחתימות.

קאמינג מספר שהתוכנית היא לבנות את הגרסה הקטנה ביותר של המכונה של באבג', עם זיכרון המשתווה לכ-1.5 קילובייט - ועדיין, הוא צופה שגודלה יהיה כשל משאית קטנה.

גם הפעם קאמינג מנסה לגייס את עזרת הקהילה, אבל כעת הוא קורא ל-50 אלף איש לתרום דרך אתר PledgeBank סכומים של 10 יורו, דולר או ליש"ט כל אחד, כדי לממן את המפעל. עם זאת, הוא מאמין שבסופו של דבר כל הפרויקט יעלה קרוב ל-100 אלף ליש"ט. בינתיים, קרוב -3,700 בני אדם תרמו כסף.

קאמינג
קאמינג מסביר כי מה שמבדיל את המנוע האנליטי ממנוע ההפרשים וממחשבונים אחרים, מלבד זה שהוא אמור להיות בר תכנות, היא העובדה "שיש לו את היכולת להחליט מה לעשות בשלבים הבאים. הדבר הבסיסי ביותר לכל מחשב היא הלולאה. מנוע ההפרשים הוא מחשבון, הוא רק עושה את אותה פעולה פעם אחר פעם. המנוע האנליטי יכול להסתכל על עצמו ולהחליט מה הוא צריך לעשות בשלב הבא". אבל יש עוד הבדלים בין החלום של באבג' לממשיכי דרכו. בעוד שמחשבים בני ימינו הם בינאריים - כלומר, בבסיס כל שפות התכנות והפעולות שלהם עומדים שני מספרים, 0 ו-1 - המחשב של באבג' היה דווקא מחשב עשרוני; הזיכרון שלו התבסס על גלגלים ובהם הספרות מ-0 עד 9. הפרדוקס הוא שבמחשבים אלקטרוניים כל שפה שאינה בינארית עשויה לסבך את העניינים. בתכנון של באבג', העיקרון הוא הפוך: כל שיטה שמבוססת על פחות ספרות מזו של השיטה העשרונית היתה מחייבת אותו לבנות מכונה גדולה ומסובכת יותר.

באבג' נחשב אדם שהקדים את זמנו בכ-100 שנה, אם מביאים בחשבון שהמחשבים הראשונים שנכנסו לשימוש (ה-Eniac לדוגמה) נוצרו רק במחצית הראשונה של המאה ה-20. אבל האם הוא היה הערת שוליים בהיסטוריה, או שמא המחשבים הבאים הם צאצאים ישירים של יצירותיו?

"הוא חשוב ולא חשוב", משיב לכך קאמינג, "הוא חשוב מפני שהוא היה הראשון לתכנן מחשב, שזוהה ככזה. אבל משום שמעולם לא סיים לבנות אותו ורק בנה ושיפר את המודלים שלו, במידה רבה יש פער בין הרעיון שלו לבין המחשבים שהחלו להיווצר בשנות ה-30. אני חושב שהשאלה האמיתית היא - אם באבג' היה בונה את המחשב שלו, האם מהפכת המחשוב היתה מתרחשת מוקדם יותר? אני מאמין שכן. כשהתחלנו לבנות מחשבים היינו צריכים לגלות מחדש את מה שבאבג' גילה". הוא גם מציין שחלק מבוני המחשבים הראשונים, ובהם גם טיורינג, הכירו את עבודתו של באבג'.

דגם של המנוע האנליטי. תצלום, מוויקיפדיה: Bruno Barral

התוכנית הגדולה של באבג' נותרה על הנייר 170 שנה ומעולם לא נוסתה. גם קאמינג לא יודע אם היא אכן תעבוד. אם כי הוא "די בטוח שהיא תעבוד. אנחנו יודעים שמנוע ההפרשים של באבג' עובד, אנחנו יודעים שהעקרונות של המכונה נכונים ושהחומרים יכולים לעמוד בזה. אני חושב שהשאלה פה כמה אמינה היא תהיה וכמה שעות היא יכולה לעבוד מבלי להיתקל בבעיות".

קאמינג מספר שבאבג' אפילו התכונן למקרה שבו המכונה שלו תיתקל במספרים שגדולים גם עליה - מעין מקבילה ל-Buffer Overflow הקיים במחשבים של ימינו. במקרה כזה, מספר קאמינג, אמור היה לצלצל פעמון שמודיע למפעיל המכונה שהמספר גדול מדי. "הפעמון הזה", מוסף קאמינג, "היה התחליף של באבג' למסך המוות הכחול (BSOD)".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו