בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סטיב ג'ובס: הילד המאומץ שהגיע לפסגת הטכנולוגיה

הוא נולד לאב שלמד בסוריה ונמסר לאימוץ; בכיתה ח' כבר בנה מכשירים ולא היסס להתקשר למנהלי חברות כדי לבקש עזרה * בתקופת לימודיו הקצרה השתכר מהחזרת בקבוקים למיחזור, ונשר אחרי סמסטר *ארבע שנים אחר כך הקים את אפל בהשקעה של 1,300 דולר *סיפור חייו של סטיב ג'ובס, המנהל הטוב בעולם

תגובות

ניו יורק טיימס

סטיב ג'ובס, מייסד אפל ואיש החזון מאחורי ענקית הטכנולוגיה, מת אתמול לפנות בוקר בגיל 56. ג'ובס, שסייע להוביל את האנושות לעידן המחשבים האישיים, וחולל את השינוי באופן הצריכה של מוזיקה וקולנוע בעידן הדיגיטלי, מת מסרטן הלבלב, בתום מאבק ממושך במחלה.

על אף מחלתו, ג'ובס המשיך להיות הפנים של אפל. גם בזמן הטיפולים, כשכבר היה כחוש וחלש, הוא התייצב להשקות המוצרים במכנסי הג'ינס המפורסמים שלו. אפל, שאותה ייסד ב-1976 עם חברו לתיכון סטיבן ווזניאק במוסך בפרבר בקליפורניה, היא שמסרה את ההודעה על מותו.

ב-2004 עבר ג'ובס ניתוח להסרת הגידול וב-2009 עבר השתלת כבד. הוא יצא לשלוש חופשות מחלה, עד שבאוגוסט האחרון פרש והעביר את השרביט לטימותי קוק. "תמיד אמרתי שאם יבוא היום בו לא אוכל עוד לבצע את המחויבויות שלי, אהיה הראשון ליידע אתכם", כתב אז ג'ובס, "לצערי הרב, היום הזה הגיע".

שמונה שנים אחרי שייסד את אפל הוביל ג'ובס נבחרת שעיצבה את מחשב המקינטוש, פריצת דרך שהפכה את המחשב האישי לידידותי יותר. ב-1985 עזה את אפל בעקבות מאבק כוחות עם המנכ"ל ג'ון סקאלי, אך כעבור 12 שנה חזר אליה כדי לפקח על יצירת מוצרים דיגיטליים חדשניים, בזה אחר זה: האייפוד, האייפון והאייפד.

תצלום: אי-אף-פי

ג'ובס עצמו לא היה מהנדס חומרה או תוכנה, ומעולם לא חשב על עצמו כמנהל. הוא הגדיר את עצמו "מנהיג טכנולוגי", אדם שבוחר את מיטב העובדים, מעודד וממריץ אותם, ומכריע את ההכרעה האחרונה ביחס לעיצובו של המוצר. ג'ובס היה הבורר העליון של מוצרי אפל, והסטנדרטים שלו היו קפדניים ביותר. כך למשל, בשנה אחת הוא זרק שני אבטיפוסים של האייפון ואישר רק את השלישי.

הסגנון הניהולי שלו התפתח עם השנים. בשנותיו הראשונות באפל נהג להתערב בפרטים הקטנים ביותר, והוציא את עמיתיו מדעתם. הביקורת שלו היתה ארסית ולעתים משפילה, אך הוא התבגר והפך למנהל תומך בצורה יוצאת מגדר הרגיל.

הוא נתן משקל רב לרעיון ה"טעם", מלה שבה השתמש לעתים קרובות. משמעותה, לדבריו, היתה רגישות שניכרת במוצרים וגורמת להם להיראות כיצירות אמנות - ולענג את המשתמשים בהם. הוא נהג לומר שמוצרים גדולים הם ניצחון של הטעם הטוב.

ריג'יס מקנה, מנהל בכיר ותיק בתחום השיווק, שג'ובס פנה אליו בסוף שנות ה-70 כדי שיסייע בעיצוב מותג אפל, אמר כי הגאונות של ג'ובס נבעה מיכולתו לפשט מוצרים מורכבים ומסובכים, "לפשוט את השכבות המיותרות של העסק, העיצוב והחדשנות - עד שנשארת רק המציאות הפשוטה והאלגנטית".

לחזונו הטכנולוגי הביא ג'ובס חותמת של תרבות פופולרית. בשנות העשרים לחייו יצא עם הזמרת ג'ון באאז; אלה פיצ'ג'ראלד שרה ביום הולדתו השלושים. כשעזב ב-1972 את ריד קולג', מעוז המחשבה הליברלית של פורטלנד, ניהל ג'ובס את חייו ברוח התרבות הזאת. פעם אמר לכתב כי העובדה שלקח אל-אס-די היתה אחד משלושת הדברים החשובים ביותר שעשה בחייו. יש דברים שאנשים שלא התנסו בסם לעולם לא יבינו, נהג לומר, גם מי שמכירים אותו היטב, כמו אשתו.

סטיבן פול ג'ובס נולד בסן פרנסיסקו ב-24 בפברואר 1955, ונמסר לאימוץ על ידי הוריו הביולוגיים ג'ואן קרול שייבל ועבדללטיף ג'נדאלי, בוגר אוניברסיטה מסוריה שהפך למרצה ליחסים בינלאומיים. סטיבן אומץ על ידי פול וקלרה ג'ובס. האב המאמץ עבד בפיננסים ובנדל"ן לפני שחזר למקצועו כמכונאי.

מגיל צעיר גילה ג'ובס עניין באלקטרוניקה. בכיתה ח', כשחסרו לו רכיבים למכשיר שבנה, התקשר ג'ובס למייסד חברת "היולט-פקרד", שהקדיש לנער עשרים דקות, הכין לו שק עם רכיבים אלקטרוניים, ולבסוף הציע לו עבודה בחופשת הקיץ.

כמה שנים מאוחר יותר פגש ג'ובס את ווזניאק. היה זה כשהשניים למדו בכיתת אלקטרוניקה בתיכון הומסטד. הניצוץ שהצית את השותפות ביניהם היה מאמר ששלחה לבנה אמו של ווזניאק, שלמדה באוניברסיטת ברקלי. "סודותיה של הקופסה הכחולה הקטנה" תיאר תרבות מחתרתית של צעירים שנודעו בשם "פריקים של טלפונים", ושחקרו את מערכת הטלפונים של ארה"ב.

ב-1972 נרשם ג'ובס לריד קולג'. הוא נשר מהלימודים אחרי סמסטר. בנאום שנשא באוניברסיטת סטנפורד ב-2005 אמר כי החליט לפרוש משום שכילה את כספי הוריו. עם זאת, עזיבת המכללה איפשרה לו ללכת בעקבות סקרנותו. "לא היה לי חדר במעונות", סיפר בסטנפורד, "אז ישנתי על הרצפה בחדרו של חבר. החזרתי בקבוקי קולה לחנויות והרווחתי חמישה סנטים לבקבוק, אתם קניתי אוכל. רוב הדברים שנתקלתי בהם באותה תקופה הודות לסקרנות ולאינטואיציה שלי, הפכו ליקרים מפז מאוחר יותר".

ג'ובס חזר לעמק הסיליקון ב-1974 ועבד כטכנאי בחברת "אטארי", אותה עזב כמה חודשים לאחר מכן. ב-1975 הצטרף עם ווזניאק, שעבד כמהנדס ב-H.P, לקבוצת חובבי מחשבים בשם Homebrew Computer Club, שנהגו להיפגש באוניברסיטת סטמפורד במנלו פארק, קליפורניה. במעבדות המחקר הסמוכות לסטנפורד התבצעה פריצת הדרך במחשוב האישי, שהתפשט משם לעולם החיצון.

תצלום:אי-פי

"אני זוכר עד כמה הוא נראה נלהב", סיפר לי פלסנסטין, מעצב מחשבים שהיה חבר הקבוצה, "הוא היה בכל מקום ונראה כאילו הוא מנסה לשמוע כל מה שאנשים אמרו".

זמן לא רב אחר כך תיכנן ווזניאק את "אפל 1", רק כדי להשוויץ בפני חבריו. ואולם, ג'ובס ראה את הפוטנציאל המסחרי הגלום במוצר, ובתחילת 1976 ייסדו השניים את אפל, בהשקעה ראשונית של 1,300 דולר.

באפריל 1977 הציבו ווזניאק וג'ובס את אפל II ביריד המחשבים של החוף המערבי שנערך בסן פרנסיסקו. הוא חולל סנסציה. לעומת אוסף המחשבים הקטנים והגדולים בשוק, נראה היה שאפל II הבין את הדרך ללב הצרכנים הפרטיים והעסקיים באמצעות ייצור מחשב שיתאים לדרישות המיוחדות שלהם.

המכירות הרקיעו לשחקים. מ-2 מיליון דולר ב-1977 ל-600 מיליון דולר ב-1981, השנה שבה אפל יצאה לבורסה. ב-1983 אפל כבר היתה אחת מהחברות של "פורצ'ן 500". אף חברה לפניה לא הצטרפה לרשימה במהירות רבה כל כך.

ב-1979 ערך ג'ובס ביקור, שזכה מאז לתיעוד נרחב, במרכז המחקר של זירוקס בפאלו אלטו. שם ראה את ה"פאלו", מחשב אישי ניסיוני שהקדים את המחשב השולחני המודרני."זה היה רגע גורלי", אמר ג'ובס על ביקורו, "אני זוכר ש-10 דקות אחרי שראיתי את הממשק הגרפי ידעתי שכל מחשב יעבוד בצורה הזו בעתיד. זה היה כל כך ברור. לא היה צורך בתבונה מיוחדת במינה, עד כדי כך זה היה ברור". בשלושת העשורים שלאחר מכן הפכה אפל את ההבנה הזאת למציאות (על פיתוחי אפל, ראו כתבה בעמוד 3).

ב-2004 הודיעה אפל כי ג'ובס חולה בסוג נדיר של סרטן לבלב, וכי עבר ניתוח מוצלח להסרתו. ארבע שנים מאוחר יותר צצו השאלות על בריאותו מחדש, כשהגיע לאירוע של החברה ונראה כחוש. בשיחות פרטיות אמר כי הניתוח גרם לו לבעיות, אך התעקש כי אינן מסכנות את חייו. אתמול, לאחר שבע שנים של מאבק, נכנע ג'ובס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו