בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סטיב ג'ובס 1955-2011

הכישלונות לא עצרו את החזון

סטיב ג'ובס, עבור דור שלם של חובבי מקינטוש ואייפון ואייפד, ייזכר כמי שכישלונות הניוטון, והליזה ומהמורות אחרות לא הסתירו ממנו את העיקר

4תגובות

כשחברת אפל הכריזה ביום שלישי על הגרסה החדשה של האייפון, גרסה 4S, היא אכזבה את מיליוני המצפים לגרסה 5 של המכשיר. היא (אפל) או הם (מיליוני המצפים ברחבי העולם), עוד לא ידעו בעת ההכרזה, שסטיב ג'ובס ילך לעולמו בתוך יממה. הם לא תיארו לעצמם שאחת ההתחכמויות שילוו את מסע התגובות העולמי תהיה ש"4S" זה קיצור ל-For Steve.

כמו בהרבה צמתים אחרים בחייו הסוערים, גם כאן שזורים המוחשי והסמלי, העממיות והתחכום, היוקרה והנגישות, הפופולאריות והסנוביות. ג'ובס הוא איש הטכנולוגיה שהבין יותר מכל את חשיבות העיצוב. המיליארדר שהטיף לחיי פשטות כמעט סגפנים לפעמים. בן לאב מוסלמי שנמסר לאימוץ וחונך על ידי נוצרים, אבל גילה את הסודהיזם לעצמו.

סטיב ג'ובס, עבור דור שלם של חובבי מקינטוש ואייפון ואייפד, ייזכר כמי שכישלונות הניוטון, והליזה ומהמורות אחרות לא הסתירו ממנו את העיקר, את החזון. ג'ובס הוא איש של חזון המיחשוב האישי יותר מכל בני דורו, וייזכר בגלל שזכה לממש הרבה מן החזון הזה. הרבה מן ההספדים חוזרים בפשטות על המסר שג'ובס עצמו ניסח בנאום מפורסם באוניברסיטת סטנפורד: "החיים קצרים, אז כדאי לחיות אותם במלואם". האיש שהעז לחלום ולהגשים. שווה לחפש ביוטיוב את הנאום הזה שלו.

רויטרס

בסרט "פורסט גאמפ" (1994) הגיבור נעשה עשיר מאוד בגלל השקעה מאוד מוצלחת במה שהוא מתאר בחוסר הבנה כ"איזה חברת פירות". גאמפ האנטי-גיבור קנה מניות של חברת אפל, ואלה הפכו אותו למיליונר.

מאז שהסרט יצא לאור, ירדו, ועלו, ושוב ירדו ושוב עלו מניותיה של אפל. רבים התעשרו, ורבים התרוששו. פורסט גאמפ עצמו מגיח בסרט בכל צומת משמעותי של התרחשויות במהלך 40 שנות היסטוריה.

במובנים הפוכים מדמותו של גאמפ, ג'ובס הוא לא אנטי-גיבור. הוא גיבור של ממש. העליות והמורדות, ההצלחות והעמידה על עברי פי פחת אצלו הן לא פחות דרמטיות. כמו גאמפ, גם הוא צץ ומופיע שוב ושוב בצמתים מרכזיים של 40 השנים האחרונות.

אלא שהוא לא דמות פיקטיבית. אצלו זה אמיתי. ואצלו זה כשרון של יחיד בדורו. כמו גאמפ, הוא רץ למרחקים ארוכים. אבל שלא כמו גאמפ, הוא שהגדיר את מסלול הריצה. כנראה שהמרוץ שלו הסתיים מוקדם מהמצופה.

מעבר למאות הפטנטים הרשומים על שמו, המיליארדים שבבנק, וההופעות המתוזמרות והמתוקשרות של הכרזת מוצרים שהפכו להיות סימן היכר, ג'ובס מצליח להשאיר חותם בפינות רבות. להרבה מתרומותיו סימן היכר אחד: העיצוב הבלתי מתפשר.

אבל לא הכל כשרון. צריך גם מזל. להיוולד למשפחה ענייה אבל "להשכיל" להיות מאומץ בסביבה יותר עשירה. ללמוד במוסדות מהטובים ביותר, אבל להפסיק את הלימודים ולפרוש מהם למלאכת עשייה בעולם האמיתי בזמן הנכון. להתעניין מאוד במחשבים, אבל ללכת ללמוד קליגרפיה. להשתמש בסמים, לפרוץ לרשתות טלפון. לעזוב את HP בזמן הנכון. לעזוב את אפל בזמן הנכון. לשנות את כללי המשחק שוב ושוב, ולהתקוטט בלי בושה עם עובדים, בעלי מניות ובעיקר מתחרים.

יש המשווים את ג'ובס היום לליאונרדו דה וינצ'י או לתומאס אדיסון. אני רואה בו גאמפ מודרני. ידו בכל, ויד כל בו. המוזיקה והספר, הלמידה והעבודה, התקשורת והפנאי, העיתון והטלוויזיה, שווקי התוכן והעיצוב השתנו לבלי הכר כתוצאה מטביעת האצבעות שלו.

מייסדה של "חברת הפירות" שהעשירה את גאמפ שינה את ההיסטוריה יותר מפעם אחת, וייזכר לטובה בשל החזון שלו.

פרופ' רפאלי הוא ראש מרכז שגיא לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו