הרובין הוד הדיגיטלי של עולם ה-WiFi - גאדג'טים - הארץ
ווק במקום קשת

הרובין הוד הדיגיטלי של עולם ה-WiFi

עם ראוטר USB קטן, אנטנות עשויות ממחבתות ווק וגלילי PVC, מרצה אינדונזי לשעבר גונב גלי רדיו מרשתות אלחוטיות ומחלק אינטרנט להמונים

לה מונד
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
לה מונד

זהו סיפור קלאסי של רובין הוד בעידן הדיגיטלי. מרצה אינדונזי לשעבר בשם אונו פורבו, גונב גלי רדיו מהרשת האלחוטית למען האוכלוסיה הענייה ומעוטי היכולת, כדי שיוכלו לגלוש באינטרנט בחינם. הנשק החביב עליו – מה גם שאינו סודי במיוחד היות ופורסם כמתכון קוד פתוח- הוא אנטנה לקליטת רשת אלחוטית המורכבת ממחבת ווק, כלי בישול טיפוסי בדרום-מזרח אסיה ואינדונזיה בפרט. הפרוייקט, שנחנך לאחרונה תחת השם Wajanbolic או בתרגום חופשי- צלחת "ווקבוליק", פועל כמיזם טכנולוגי-חברתי לכל דבר.

פורבו, איש עגלגל שרוחו טובה עליו בדרך כלל, נראה מרוצה משהו מההברקה הנוכחית, כאותם משוגעים שהיו מובילים הפיכת שלטון מול כל ממשלה שלא תהיה. את עיטור התהילה הראשון שלו קטף כשחיבר לראשונה את אינדונזיה לרשת העולמית דרך מכשירי קשר ששידרו על אורך גל אסור בשימוש אזרחי.

"ב-1996 התחלנו להשתעשע עם גירסאות מוקדמות של הרשת האלחוטית כשעלינו על תדרים אסורים. הצבא הגיע לאוניברסיטה וכמעט נשלחתי לכלא," מספר פורבו בביתו, שנראה כמו בית מלאכה של שיפוצניק. אשתו, גם היא עובדת אוניברסיטה, מלמדת בקורסי הכשרה לנשים.

פורבו חי במשך זמן רב תחת עינם הפקוחה של הרשויות, אבל לדבריו "בהשראת אותו תקדים, אנשים החלו לגנוב תדרים של אחרים בצורה פיראטית. זו פעולה טכנית די פשוטה והשלטונות למעשה מצאו עצמם פתאום בבעיה". הממונה על התקשורת נעתר להיפגש עימו, ובסופו של דבר הושגה ביניהם הסכמה. אותה פגישה סימנה גם את תחילה של אסטרטגיה: "מאחר ולא עמדו לרשותי לא האמצעים ולא היכולת, נעזרתי בהמונים כדי לנצח במלחמה". בנוסף נשען פורבו על העובדה שצבר מוניטין בעולם, לאחר שהוזמן להרצות בחוץ במספר הזדמנויות, וביניהן בכנס בינלאומי לחברות תקשורת שנערך בז'נווה ובכנס דומה בתוניסיה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות היישר לפייסבוק

אך לפני שזכה להכרה עולמית, ועל-מנת להבטיח שהרעיון יאומץ על-ידי אנשים, נדרשה קודם כל הדגמה והסבר. לצורך כך זנח פורבו את משרתו באקדמיה במטרה להקדיש עצמו לכתיבת ספרים שניתן למצוא ברשת גם בגירסה דיגיטלית, ויציאה למסע במדינה שבמהלכו העניק סדנאות הדרכה מעשית של המהלך.

אחת מהמצאותיו של פורבו שזכו להיענות הרבה ביותר, היתה איפוא צלחת התקשורת לקליטת אינטרנט אלחוטי שהורכבה ממחבת ווק. לדבריו, "הצלחת המאולתרת היא למעשה אנטנה המסוגלת לקלוט גלי רדיו למרחק של בין 3 ל-4 קילומטרים".

באופן כללי, האנטנה בנויה ממחבת ווק סטנדרטית, (לפעמים גם ממכסה רחב של סיר) שבמרכזה גליל עשוי פי. וי. סי מצופה נייר כסף. הרשת האלחוטית מתקבלת מראוטר WiFi המותקן במרכז הגליל. בשיטה זו, מספיק שאדם אחד יהיה מחובר, כדי שקהילה שלמה תהנה מגלישה אלחוטית ברשת.

מאחר ופורבו אינו עוצר לעולם, ברוח התקופה הוא מקווה לעבור בקרוב מרשת אלחוטית רגילה למהירות גלישה של שלושה ג'יגה, אבל הפעם הוא יתבסס יותר על קהילת מפתחי הקוד הפתוח בעולם. הטכנולוגיה המאפשרת ליצור רשתות מקומיות מבוססת על חיבור בין נקודות חמות נקראת אריג (Mesh), ופרויקטים דומים קמו במקומות רבים בעולם כמו אתונה, נפאל ואפילו בישראל.

במתכון של אונו פורבו, המתבסס על הרכבה מחומרים מאולתרים + שימוש בתדרים אסורים + הדרכה, נכלל גם מודל עסקי. לאחר שרכש לעצמו שם מהפצה של ספרות טכנית חינמית שזוכה לפופולריות ברחבי אינדונזיה, יכול פורבו להתקיים ממתן קורסים וסדנאות מלאכה תמורת 200 – 300 דולר להרצאה. ההרצאות, אותן הוא נותן בעיקר באוניברסיטאות, הן לא על בסיס יומי כמובן, אבל "השכר מספיק לפרנס את המשפחה". במסגרת הלימודים, הסטודנטים בונים צלחות תקשורת ורשתות משלהם כחלק מפרוייקט הגמר.

הפרויקט זוכה לפופולריות גוברת בציבור וכך גם להתפשטות טכנולוגיית האריג, והתפשטות זו מובילה בתורה לניעור של כוחות בשוק התקשורת מאדישותם.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ