עלינו להתפלל, לשבח, ולשלוח סמסים - גאדג'טים - הארץ
יהדות שנות 2000

עלינו להתפלל, לשבח, ולשלוח סמסים

קהילות יהודיות בארה"ב מחפשות דרכים למשוך קהל צעיר והופכות את הסמארטפון מאויב לידיד

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

מיאמי ביץ'. הנוכחים בבית הכנסת התרווחו בכיסאותיהם והמתינו לתפילת ראש השנה. בני ה‑20 פלוס הושיטו באופן אינסטינקטיבי את ידם לטלפונים הסלולריים שלהם כדי לכבות אותם ולהקדים את הנזיפה שנשמעת לעתים קרובות בבית כנסת. אך כשהרימו את מבטם אל המסך הלבן שניצב מאחורי התיבה, הם ראו לתדהמתם את המלים: "להתפלל. לכתוב. לסמס". והם אכן סימסו בשעה וחצי שלאחר מכן. הם שלחו בקשות סליחה, ציינו מטרות, משימות, הגיגים למיניהם ומחשבות שמחות. כל המסרים נשלחו אנונימית, וכולם יכלו לראות אותם.

"חבר'ה בואו נראה אס-אם-אסים", אמרה הרבה איימי ל' מוריסון לקבוצה. "תשלפו את הטלפונים". מה אתם צריכים כדי להשתחרר כדי להרגיש שאתם ממש נוכחים, היא שאלה את הנאספים, והם רכנו לעבר הטלפונים שלהם, הקלידו מלים וראו אותן מופיעות על המסך. מלים על טעויות העבר, על ביישנות, כעס, פחד מכישלון, רחמים עצמיים, אגו, ספקות ושליטה עצמית.

האירוע יוצא הדופן הזה התקיים בליל ראש השנה במוזיאון היהודי של פלורידה. המארגנים ניסו להכניס חידוש, שמעט מאוד רבנים ­אם בכלל אימצו עד כה: שימוש בשפת הדור הטכנולוגי במקום בשפת התורה כדי שהנוכחים, שרובם היו בני 20‑30, לא נשואים ולא חברים קבועים בקהילה, ישמרו על הקשר זה עם זה ועם שורשיהם היהודיים. זו קבוצת גיל שסביר להניח שלא תלך לבית כנסת אחר.

"אנחנו, יהודים צעירים באמריקה, שייכים לקבוצה דמוגרפית שונה מזו של הורינו וסבינו", אמרה הרבה ג'סיקה זימרמן, מנהלת הקשרים הקהילתיים של Synagogue 3000, ארגון השואף לתת זריקת מרץ לבתי הכנסת ולהחזיר אליהם צעירים יהודים אנשי צווארון לבן. "ההשכלה שלנו גבוהה יותר, אנחנו עוברים ממקום למקום פעמים רבות יותר, אנחנו חיים בדרך כלל הרחק ממשפחותינו ואנחנו נשארים רווקים זמן רב יותר, לפעמים אפילו שנים אחרי סיום הקולג', ולא כך היה בעבר".

הרבה איימי מוריסון בבית הכנסת במוזיאון היהודי של פלורידה. קוראת לסמס בקשות סליחהצילום: ניו יורק טיימס

הרבה מוריסון, אשה נמרצת בת 33, היא דמות לא שגרתית בבית הכנסת הרפורמי "בית שלום" שבמיאמי ביץ'. היא מרגישה נוח כשהיא שרה את "שיר המחילה" של בוב מרלי, כשם שהיא קוראת את תפילת "מי כמוך". היא גם לסבית, עובדה שחשפה בפני הקהל בניסיון לעודד פתיחות וכנות.

גם הסמנטיקה חשובה. יוזם האירוע הוא ארגון Tribe ("השבט"), המנסה למצוא דרכים חדשות להגיע לדור הצעיר. השם שהארגון נתן לאירוע היה "חוויה" ולא טקס דתי. "איננו יכולים יותר להניח שצעירים יצטרפו אוטומטית לקהילה היהודית", הוסיף הרב גארי גליקשטיין, הרב הראשי של קהילת בית שלום. "צריך לעזור להם במסע הזה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ