ללמד את הילדים לשנות את העולם דרך המחשב

אם אנחנו רוצים מנהיגים אינטלקטואליים, צריך לדאוג שהעונש על לקיחת סיכונים יהיה אפסי, אומר וולטר בנדר, מיוזמי המחשב לכל ילד - ה-OLPC

עודד ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עודד ירון

השנה היא 2005. פרופסור ניקולס נגרופונטה מצית את הדמיון של העולם בהבטחה למחשב 100 הדולר, שייתן לכל ילד קיצור דרך לעידן המחשב והאינטרנט. הוא הבטיח להיות קל, עמיד ונגיש מאין כמוהו ולחולל מהפכה עולמית.

מאז כבר עברו הרבה מים בנהר וההבטחה הגדולה מומשה רק חלקית, החל בכך שהמחיר הגיע ליותר מ-170 דולר למחשב, מה שהקשה על ההפצה שלו, וכלה בכך שהמהפכה הגיעה דווקא מהכיוון המסחרי - ה-OLPC בעצם הוליד את קטגוריית הנטבוקים, שזכתה לכמה שנים של הצלחה עד שהאייפד טרף את הקלפים.

אבל, אם תשאלו את וולטר בנדר, חוקר בעצמו ב-Media Lab של MIT ואחד ממקימי OLPC, הוא לא ימהר להגדיר את הניסוי היומרני ככישלון. בנדר, שעזב את הארגון ב-2008 ועומד כעת בראש קרן Sugar Labs שממשיכה לפתח את Sugar, מערכת ההפעלה של ה- OLPC, מאמין שיותר מכל, הפרויקטים הללו מסייעים בהפצת הרעיון של שינוי העולם דרך המחשב.

וולטר בנדר בכנס TEDxKids@Brussels:

שוגר היא מערכת הפעלה שנבנתה על בסיס לינוקס ונועדה מראש לשמש כסביבת למידה שיתופית. בנדר הגיע לארץ כאורח של MindCet, החממה הטכנולוגית של מט"ח לכנס "מעצבים את העתיד 2", שיתקיים מחר במוזיאון ישראל. הוא סיפר כי עד עתה יותר מ-3 מיליון ילדים שמשתמשים במערכת ב-40 מדינות שונות. בין היתר ה-OLPC הגיע גם לעזה ולרשות הפלסטינית. בנוסף לכנס בנדר גם מגיע לארץ כדי לקדם פרויקט עם מערכת Sugar בנגב.

בנדר אמר כי המערכת זמינה ביותר מ-25 שפות, ואבי ורשבסקי, מנהל MindCet של מט"ח סיפר להארץ כי הם מקיימים "שיח מתקדם עם שוגר על שיתוף פעולה בכמה ערוצים. הכוונה לדבריו, "היא שאנחנו נוביל את התאמת המערכת לעברית וערבית וכן נצטרף לקהילת המפתחים שתפתח את הגרסאות הבאות של המערכת". מעבר לשיתוף הפעולה הזה שני הארגונים בוחנים שיתופי פעולה מחקריים בשיתוף MIT.

כשבנדר מדבר על העתיד של Sugar ו-OLPC הוא אומר שההצלחה המספרית היא לא הכל. "לדעתי, העתיד של כל המחשבים האלה - זה להפיץ את הרעיון, לא רק את הלפטופ. בעצם הרעיון הוא לגרום למכשירים עצמם להיות מיותרים כי הרעיון כה מדבק. ל-OLPC היתה הצלחה מסוימת בכך שהוא משך את תשומת הלב לבעיה".

הבעיה בעבורו אינה רק הפער הדיגיטלי, האדיר בחלק מהמקומות אליהם מגיעים ה-OLPC ו-Sugar Labs, אלא גם החינוך לשימוש במחשב לא רק כעוד אמצעי שינון אלא ככלי למודלים פדגוגיים חדשים, שבהם הילדים יותר פעילים ביצירה ופחות בשינון - מה שנקרא לימוד מבוסס פרויקטים. "המודל מבוסס על כמה רעיונות מאוד פשוטים. האחד, הוא אם אתה רוצה שהם ילמדו יותר, הם צריכים לעשות יותר. יש גם חלק משלים של מחשבה על העבודה, שבשבילו הוספנו כלי לכתיבת הערות. הרעיון הוא שילדים כותבים על מה שהם עושים כחלק מתהליך הלמידה". הדבר השלישי הוא שיתוף פעולה - בחיים אתה חייב ללמוד לעבוד ביחד על בעיות גדולות".

בדיוק כמוהו, מערכת ההפעלה שפיתחה שוגר לאבס כבר אינה כבולה רק ל-OLPC, והיא זמינה להורדה והתקנה על גבי USB. כיאות למערכת פתוחה המבוססת על לינוקס, היא יכולה לפעול בכל מקום שאפשר להריץ גם לינוקס. אמנם המערכת עדיין לא זמינה לאנדרואיד, אבל הם עובדים על יצירת אפליקציה שתתלבש על אנדרואיד (בדומה ללונצ'רים או פייסבוק הום). בחיפושים ביוטיוב תוכלו לראות בין היתר התקנה של המערכת על הטאבלט ההודי הזול Akash.

הרעיונות של התוכנה החופשית תופסים מקום גדול בהנעת הפרויקט, סיפר בנדר. "הכל בנוי על תוכנה חופשית. זה חשוב שהיא חופשית לשימוש אבל החשיבות הגדולה ביותר היא שהילדים יכולים להיות מעורבים ישירות בתהליך היצירה".

בנדר סיפר שכמו כל פרויקט שמכבד את עצמו לאחרונה גם להם יש מעין חנות אפליקציות. "היא קצת שונה ממה שאתם מכירים אצל אפל", אמר. "דבר ראשון היא קטנה יותר, וחוץ מזה 10% מהאפליקציות נכתבו בידי הילדים. זאת דוגמה לאופן שבו הילדים לקחו אחריות והיו מעורבים ישירות בפרויקט. עשינו כל מה שביכולנו להבטיח שהוא לא רק פתוח אלא זמין ונגיש".

בשלב מסוים, הוא גילה שגם לילדים יש מה ללמד אותו. "יש לי יתרון על אנשים אחרים ב-MIT. הם מכנים את עצמם האנשים החכמים ביותר בעולם, אבל אני יודע שאני לא, ואני תמיד. לומד מקהילת התוכנה החופשית. פעם הייתי כותב קוד והילדים עבדו איתו, ואז הם התחילו לשלוח לי תיקונים. אז אני הייתי שולח להם תיקונים לתיקונים. אבל היום התיקונים שלי כבר לא מספיק טובים בשבילם".

בנדר הסביר שהפתיחות לא מסתכמת רק באפשרות להוריד את התוכנה. כמעט הכל במערכת נועד להיות "פריץ", אבל בסביבה מאוד סלחנית. "אנחנו רוצים שהילדים ייקחו סיכונים אינטלקטואלים. אם אתה טועה בבית ספר אתה נענש - בין אם בציון נמוך ובין אם בצעקות. הילדים לומדים לא להסתכן - תהליך כזה לא מייצר מנהיגים אינטלקטואלים, אלא מובלים. המטרה שלנו היא שרמת הענישה על לקיחת סיכונים תהיה אפס".

הרעיון הוא לפתח לא רק את התלמידים שטובים בשינון ובקריאה, אלא את הרוח היזמית אצל התלמידים. "זה ההבדל בין אנשים שטובים בשינון לאלה שטובים בפיתרון בעיות", הוא אמר.

"זה לא קורה בן לילה. אבל אחרי כמה שנים אתה תראה ילדים ממש מתקדמים". לא כל אחד מהם יהיה מתכנת, אבל זאת לא המטרה. "הרעיון הוא שאתה לא צריך להשאיר את העולם כמו שמצאת אותו - שאתה יכול להיות כלי לשינוי".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ