בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האיש שהוליד עכבר. ואת המחשב המודרני

עולם המחשוב לא היה נראה כמו שהוא נראה כיום לולא חזונו של דגלאס אנגלברט, שמת ביום שלישי והוא בן 88

6תגובות

בשנת 1950, כשדגלאס אנגלברט היה בן 25, זמן קצר לאחר שהתארס, היתה לו התגלות שעמדה לשנות את העולם.

היתה לו עבודה טובה במעבדת חלל ממשלתית בקליפורניה, אבל הוא רצה לעשות עוד משהו בחיים שלו. משהו עם ערך שאולי אפילו יותיר אחריו מורשת. ואז זה הגיע: חזון שלם של עידן המידע. מה שנגלה לו היתה האפשרות להשתמש בטכנולוגיית המחשוב ככלי להרחבת האינטליגנציה האנושית. משם פתח בקריירה שהותירה את חותמה על ההיסטוריה של המחשוב המודרני והאינטרנט. בשנים מאוחרות יותר, אחת ההמצאות שנולדו תודות להתגלות שלו זכתה להיות משהו שכולנו מכירים בתור עכבר המחשב.

ד"ר אנגלברט מת ביום שלישי והוא בן 88, בביתו באתרטון קליפורניה. אשתו קרן או'לירי אנגלברט אמרה כי הסיבה היתה כשל בכליות.

עולם המחשוב היה בחיתוליו כשד"ר אנגלברט, בנם של קארל וגלדיס מפורטלנד, אורגון, נכנס לתחום. מחשבים היו מכונות ענק שתפסו חדרים שלמים ויכלו לשמש רק אדם אחד. מישהו היה מזין את המידע באמצעות ערימות של כרטיסים מנוקבים והיה ממתין שעות לתשובות המודפסות. המחשוב האינטראקטיבי עדיין לא נולד, אבל הרעיון כבר נבט במוחו של ד"ר אנגלברט.

ויקיפדיה, CC BY-SA 2.0

בחזונו ראה עצמו יושב מול מסך מחשב מלא בסימנים שונים - דימוי שוודאי שאב מעבודתו עם מסכי המכ"ם בעת שירותו בצי אחרי מלחמת העולם ה-2. המסך, הוא האמין, ישמש תצוגה שתארגן את כל המידע והתקשורת של כל פרויקט אפשרי.

התובנה הגדולה שלו היתה שניתן להאיץ מאוד את ההתקדמות במדע וטכנולוגיה אם חוקרים שעובדים בקבוצות קטנות יחלקו ביניהם כוח מחשוב. הוא קרא לגישה Bootstrapping והאמין שהיא תסייע לחוקרים להגדיל את מה שקרא לו האיי.קיו המשותף שלהם.

עשור מאוחר יותר, במלחמת וייטנאם, הוא הקים קבוצת מחקר במכון המחקר של סטנפורד (SRI International). היחידה, מרכז מחקר אוגמנטציה (או ARC בקיצור), זכתה למימון של חיל האוויר, נאס"א וזרוע המחקרים של משרד ההגנה. כל זאת למרות שרבים התייחסו אליו כיצור מוזר ונאיבי.

למרות התדמית שלו הוא הצליח לחולל סערה בעולם המחשוב בדצמבר 1968 בהדגמה שערך בפני יותר מאלף מדעני מחשבים בכנס בסן פרנסיסקו. אנגלברט שקד על פיתוח טכנולוגיות אינטראקטיביות, והחליט לחשוף אותן בכנס.

אם כל ההדגמות

אנגלברט ישב על הבמה, ולפניו מונחים עכבר, מקלדת ואמצעי שליטה נוספים. מסך המחשב שלו הוקרן על מסך וידיאו מאחוריו. במשך קצת יותר משעה הוא הראה כיצד מערכת מחשוב אינטראקטיבית מרושתת יכולה לאפשר לשיתוף מידע במהירות בין מדענים. הוא הדגים כיצד העכבר שפיתח ארבע שנים קודם לכן יכול לשמש לשליטה במחשב. הוא הדגים עריכת טקסט, שיחת וידיאו, שימוש בלינקים וחלונות.

בניגוד למחשבי המיינפיירם הקיימים בזמנו, המערכת שהוא יצר, ולה קרא oNLine או NLS, אפשרה לחוקרים לשתף את המידע בקלות וליצור ולאחזר מסמכים בספרייה אלקטרונית מובנית.

הנוכחים נדהמו. בהדגמה אחת, ד"ר אנגלברט הראה את העוצמה והפוטנציאל של המחשב בעידן המידע. הטכנולוגיה פותחה ושוכללה במעבדות זירוקס בפאלו אלטו, ובמעבדת האינטליגנציה המלאכותית בסטנפורד. אפל ומיקרוסופט לקחו אותה אחר כך לזירה המסחרית ושינו את העולם.

שנים אחר כן אנשים בעמק הסיליקון עדיין דיברו על ההדגמה הזו כעל אם כל ההדגמות, למרות שרק בשנות ה-80 העכבר הפך לדרך שבה כולנו שולטים במחשב דסקטופ.

את המאמר ששינה את חייו הוא קרא בספרייה באי בפיליפינים, שם הוצב אחרי שגויס לקראת סוף מלחלמת העולם השנייה. היה זה “As We May Think” שבו תיאר וניבר בוש מערכת אחזור בשם Memex, שבעצם מזכירה מאוד את המחשב המודרני. הרעיון תפס את אנגלברט, שהפך אותו למשימה של חייו.

כשעבד במרכז איימס לחקר החלל, ראה כיצד מהנדסים החלו בעבודה על דגמים מוקטנים של המטוסים שלהם. גם הרעיון הזה של הגדלה של דגמים קטנים הותיר את רישומו בו, וכשהחל את עבודתו ב-SRI, לאחר שסיים את הדוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, הוא כתב מאמר פורץ דרך על החשיבות של הנושא במיקרו-אלקטרוניקה.

אנגלברט היה משוכנע שמחשבים יתחזקו במהירות ויוכלו להציע מספיק כוח מחשוב לקיום מערכת דמויית הממקס של בוש. הוא צדק. בוועידה בפילדלפיה בפברואר 1960 הוא תיאר את תהליך המזעור המתמשך של מעגלים משולבים. מאוחר יותר גורדון מור, ממייסדי אינטל, ניסח שוב את התפיסה הזו והיא נקראה על שמו: חוק מור.

על העכבר, מכשיר הצבעה שמזיזים על שולחן, הוא חשב ב-1964 כשביקר בוועידת גרפיקה ממוחשבת. הוא חשב על מערכת שתאפשר להזיז סמן על מסך מחשב. את התוכנית הראשונית נתן לוויליאם אינגליש, מהנדס שעבד עמו ב-SRI, והוא יצר קופסת עץ שבה הותקן המכשיר.

לגרסאות הראשונות של העכבר היו שלושה כפתורים, מפני שזה כל מה שהעכברים הראשונים יכלו להכיל, אבל אנגלברט חלם על עכברים עם 10 כפתורים. עשור מאוחר יותר, כשסטיב ג'ובס הוסיף את העכבר למחשב המקינטוש שלו, הוא הסתפק בכפתור אחד. מעצבי המקינטוש האמינו בפשטות קיצונית, וג'ובס האמין שעם כפתור אחד אף אחד לא ילחץ על הכפתור הלא נכון.

איש לא יודע מה מקור השם עכבר, אבל מעצב חומרה בשם רוג'ר בייטס טען שזה קרה במהלך העבודה אצל אינגליש. בייטס אמר כי זה היה המשכו ההגיוני של השם שהם נתנו לסמן על הצג - CAT (חתול). תמיד היה נראה שהסמן רדף אחרי המכשיר השולחני.

החשיבות של רעיונות הרישות של אנגלברט הובלטה כשמערכת ה-NLS שלו הפכה ליישום שלמענו נוצרה ה-ARPAnet, רשת המחשבים שקדמה לאינטרנט, ו-SRI הפכה למרכז שלה ולאחת מנקודות החיבור הראשונות שלה.

ד"ר אנגלברט היה בין הראשונים שהבינו את התעצמות המחשבים וההשפעה שלהם על החברה. כשדיבר על העתיד אמר, "הו-הא, מחכות לנו הפתעות שם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו