אחרי שנתיים, לחלק מתומכי Scio כבר נמאס לחכות

כמחצית מהמזמינים של הסורק המולקולרי הישראלי, שגייס 2.7 מיליון דולר בקיקסטאטר, עדיין לא קיבלו אותו ויש גם המתלוננים על שימושיות מוגבלת; אבל בסופו של דבר נראה שלא מדובר בעוד בלון קיקסטאטר, אלא בחבלי גדילה של מוצר וחברה

עודד ירון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הסורקצילום: צילום מסך SCIO
עודד ירון

חברת Consumer Physics הצליחה לעשות הרבה רעש בקיקסטארטר עם צאת SCiO , הסורק המולקולרי שלה. עכשיו, שנתיים לאחר תום הקמפיין המוצלח, החברה הישראלית שוב בעין התקשורת, וההקשר לא כה חיובי. תומכים רבים מתלוננים בדף הפייסבוק של החברה שעדיין לא קיבלו את המכשירים שלהם, ואחרים מתלוננים שהפונקציונליות שלו מוגבלת. בנוסף, מי שיגיע לעמוד הפרויקט שלהם בקיקסטארטר ייתקל בהודעה לא מעודדת על כך שהפרויקט נתון לסכסוך בנוגע לזכויות יוצרים ואינו זמין. בחברה מודים בעיכובים באספקה לחלק ניכר מהתומכים, אבל מבטיחים כי מי שרוצה בכך יכול לבטל את הזמנתו ולקבל החזר כספי. הם לא מכחישים שבשלב זה הסורקים עדיין מציעים פונקציונליות מוגבלת, ואולם זאת פלטפורמה שמפתחים רבים בחברה ומחוץ לה עובדים על פיתוח יישומים נוספים.  

קשה להמעיט ברמת ההתלהבות ש-SCiO עורר ועדיין מעורר - מילים כמו מדע בדיוני וקסם פוזרו בנדיבות בכתבות שעסקו בסורק, ולא בכדי. הסורק הזעיר, בגודל של כונן USB, מבטיח לעשות למשתמשים סדר בעולם ברמה שהם מעולם לא חלמו עליה - מבחירת האבטיח הטוב ביותר או הענבים הטריים ביותר ועד זיהוי חומרים מזויפים.

SCiO משתמש בספקטרופוטומטר כדי לבחון את האור שמוחזר מחפצים שונים ולגלות את הרכב החומרים שלהם. בתוך המכשיר מותקנת מנסרה זעירה, שמפרידה את האור לאורכי גל שונים שמהם ניתן להסיק מידע על הרכב החומר. זאת מפני שכאשר קרן אור פוגעת בחפץ, חלק ממנו נבלע ורק חלקו מוחזר. חומרים שונים בולעים אור באורכי גל שונים וכך ניתן להבחין באיזה חומרים מדובר.

במסגרת הקמפיין 13 אלף איש שילמו 200 דולר כדי לרכוש את הסורק (שעולה עכשיו 250 דולר) והחברה הצליחה לגייס 2.7 מיליון דולר. כאלף מתוך הרוכשים היו חברות שונות ומפתחים, שמחפשים דרכים להשתמש במכשיר למטרות שונות.

אז מה קרה מאז?

ובכן, מאז עברו שנתיים, ואמנם חלק לא מבוטל מהמזמינים כבר קיבלו את המכשירים שלהם, אבל ביקור בעמוד הפייסבוק של SCiO מגלה שיש לא מעט שעדיין מחכים ואצל חלקם לפחות, הסבלנות הולכת ואוזלת. שאלות חוזרות ונשנות על "מתי הוא כבר יגיע", עולות בדף, בעוד שיש המתלוננים שלא כל היכולות המובטחות זמינות. לאחרונה, המרמור של חלק מהממתינים הגיע לתקשורת. זה התחיל בכתבה נרחבת ב-IEEE Spectrum והמשיך בכתבות בטק קראנץ' ובבי-בי-סי.

ב-IEEE Spectrum ציינו שגם עמוד הקיקסטארטר של החברה מושבת כרגע בגלל טענות להפרת זכויות יוצרים. אבל בנקודה הזאת לפחות לא מדובר בסכסוך על הפטנטים של החברה. דרור שרון, אחד ממייסדי החברה, הסביר ל"הארץ" כי למעשה מדובר בסכסוך על השם scio עם חברה אמריקאית שמחזיקה בזכויות ותבעה את החברה. ואכן, לא קשה למצוא מידע על התביעה של Scioinspire נגד החברה הישראלית בטענה כי היא מחזיקה בזכויות הבלעדיות לשם Scio. "בגלל שיש להם את הרישום המסחרי הם מנעו מאיתנו את הרישום", אמר שרון. "הם טענו שיש מקום לבלבול. התחלנו תהליך רישום, באיזשהו שלב הם החליטו לתבוע אותנו בבימ"ש פדרלי ושלחו גם מכתב לקיקסטארטר". באתר מימון ההמונים העדיפו לא להיכנס לוויכוחים מהסוג הזה וסגרו את הדף.

שרון אמר ל"הארץ" כי החברה שלחה כבר חלק ניכר מהמכשירים והיא ממשיכה בייצור במרץ. "החברה העמידה קו ייצור מלא ושלחה כבר מעל 5,000 חתיכות. בקצב הזה, אנחנו נהיה חברת הספקטומטרים הגדולה בעולם בשנה הבאה. שליש עד חמישים אחוז כבר קיבלו. מי שלא רוצה מקבל החזר. זה קורה, אנחנו מבינים. לא מתחמקים מאחריות".

הסיבה לעיכובים לדבריו היא ההבנה שהעיצוב הראשוני היה זקוק לשיפורים. "לקחנו את הסנסור הקיים, והבנו שצריך לעשות בו שינויים", אמר שרון. "לעשות רוויזיה כזאת זה לוקח זמן".

לאורך כל השיחה, שרון חזר והדגיש את מה שכינה עומק ורוחב החדשנות המעורבת ביצירת Scio והאקו-סיסטם מסביבו. זה מתחיל מתהליך המזעור והורדת המחיר של החיישן והרכיבים הקשורים - לדבריו בשיעור שמגיע לעשרות ומאות אחוזים ביחס למוצרים שהיו קיימים בשוק. "זאת טכנולוגיה יחסית מאוד מאוד מאוד פורצת דרך כי המחיר והגודל חסרי כל פרופורציה למה שיש בשוק", אמר. "יש פה עומק חדשנות וחזון של פלטפורמה שיכולה באמת לגעת בהמון המון אנשים ותחומי חיים".

"בגלל שמדובר פה על חיבור למסד נתונים גדול, פיתחנו כמעט עשרה מוצרי תוכנה כולל אפליקציות למפתחים ומשתמשי קצה", הסביר. "כמות העניין והאנשים שמתעסקים בזה היא גבוהה. יש חברות מזון וחקלאות שמתנסות בזה. ויש חברות של מוצרי אלקטרוניקה צרכנית שבוחנות שימוש בזה".

כאן צריך להבין שכדי שהמכשיר ידע לזהות חומרים ולהסיק עליהם מסקנות צריך שמאגר הנתונים של החברה יהיה מלא במידע של סריקות - כמו במקרה של האורגנו. לכך צריך להוסיף לעתים אפליקציות ייעודיות שנוצרות לאותן מטרות. לכן החברה צריכה לטפח את קהילת המפתחים והמשתמשים, שבסריקות שיטתיות יוכלו לאסוף עוד ועוד דאטה.

"יש מפתח שעובד עם אחד עם מכוני בטיחות מזון, שהחליטו שהם מתלבשים על אורגנו מזויף באיחוד האירופי", סיפר שרון. "הם השתמשו בערכת המפתחים שלנו כדי לדגום אורגנו, מזויף ולא מזויף. כתבנו קוד גם לטלפון גם לתוך המכשיר החומרתי, שמאפשר להם לדגום דוגמיות של אורגנו, להפעיל עליהן אלגוריתמים של מאשין לרנינג בעולם, ללחוץ על כפתור שמריץ עליהם אלגוריתמים שאומרים לך אם זה אורגנו אמיתי או מזויף".

שרון עצמו מודה שהפונקציונליות יחסית מוגבלת כרגע. ובכל זאת הוא מספר: "היום כשאני הולך לסופר, אני דוגם את כל הפירות שקיימים, ואני יכול להגיד לך איזה פירות הכי טובים". לשאלה איפה המכשיר עומד מבחינת היכולות, שרון הסביר שהוא דוגם פירות, ירקות, מוצרי חלב, יוגורטים ותרופות Over the Counter (תרופות מדף) ואחוזי שומן בגוף".

אם ניקח לדוגמה את התרופות, בטק קראנץ' הציגו סרטון שיוצריו בדקו סוכריות M&M כחולות באמצעות פרופיל שמותאם לתרופות לשיכוך כאבים, והמכשיר גילה שם איבופרופן - או במילים אחרות הוא ביצע מה שנקרא False Positive. החברה טיפלה בבעיה בעדכון שהוציא ל-Scio, אבל מה שבאמת מעניין הוא שיוצרי הסרטון, בראד וסת רוזן, הגיבו בכתבה, והביעו תמיכה נלהבת במוצר (ראוי לציין שאחד מהם הוא מכר אישי של שרון). כמותם גם אחרים שקיבלו את המכשיר ובהם למשל מנכ"ל הסטארט-אפ Edyn שמפתח חיישן למדידת מצב האדמה.

"אם אתה תומך בפרויקט בקיקסטארטר אתה לוקח סיכון וצריך להיות מוכן לראות את המוצר גדל. זה מוצר שאפתני עם פוטנציאל אמיתי", כתב סת רוזן. "אנחנו 'הבלוגרים' סקרנו את SCiO בגלל שהוא עניין אותנו - לא כדי לדחות אותו או כדי להוכיח ש'הוא טוב מכדי להיות אמיתי'. המוצר הזה ימשיך להשתפר ולהתפתח ואנחנו נלהבים לבחון את העדכונים ולראות את ההתפתחות".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ