המציאות הרבודה של מג'יק ליפ לא מזנקת

מצד אחד, הייפ גדול, מערכת מסקרנת שנראית מצוין וגישה מחוץ לקופסה. מצד שני, הצהרות שמזכירות פארסות ישנות, סלקציה בפרסום שמרמזת על פחדנות ובריחה משאלות קשות - מה אנחנו באמת יודעים על המציאות הרבודה שמג'יק ליפ מציעה?

ניב ליליאן - צרובה
ניב ליליאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
Magic Leap One
ניב ליליאן - צרובה
ניב ליליאן

אמש (רביעי) חשפה החברה המסתורית מג'יק ליפ את המוצר שלה - מערכת מציאות רבודה העונה לשם Magic Leap One. המערכת מורכבת משלושה חלקים: משקפי מציאות רבודה בשם Lightwear, יחידת עיבוד נישאת (שיש המכנים אותה מחשב) בשם Lightpack והיא בערך בגודל של דיסקמן, ובקר בשם Control (או מה שרובנו היינו מכנים ג'ויסטיק).

מנכ"ל החברה הוא רוני אבוביץ, אמריקאי ובן למהגרים ישראלים, והאיש שמאחורי מאקו, רובוט סיוע רפואי. אבוביץ נטל את הרווחים ממכירת הרובוט ב-2013 והשקיע אותם בדבר הגדול הבא - מציאות רבודה, אבל מהסוג המהפכני וכזו שמשתלבת באופן טבעי בשדה הראיה של המשתמש.

מה הבעיה? עוד רב הנסתר על הגלוי. בשבע שנות קיומה וכמעט שני מיליארד הדולר שגייסה ממשקיעות בעלות כיסים עמוקים כמו גוגל ועליבאבא, נותרה החברה מפלורידה אפופה במסתוריות. העיתונאים המועטים שהורשו להיכנס להיכלה, קיבלו הדגמה של הטכנולוגיה מבלי שהורשו לכתוב על החומרה עצמה או לגלות עליה פרטים, בכפוף להסכמי סודיות דרקוניים (ותיכף תראו שלמעשה יותר מדי לא השתנה). יש להזכיר שרק בפברואר השנה נחשף בביזנס אינסיידר אבטיפוס של המוצר, שהיה מגושם ולא מרשים.

Magic Leap One. גישה מהפכניתצילום: Magic Leap

צריך להודות שהטכנולוגיה של מג'יק ליפ נראית מסקרנת - המוצרים שנחשפו נראים מעוצבים היטב, והמשקפיים שהוצגו אתמול לא נראים מגושמים בכלל, למעשה הם נראים כמו פיסת טכנולוגיה די מגניבה. גם הרעיון, הטכנולוגיה והגישה של מג'יק ליפ למציאות רבודה הם מחוץ לקופסא: הצבה של עצמים מדומים בתוך שדה הראיה של המשתמש, תוך שהמשקפיים ויחידת העיבוד סורקים את העצמים שבמציאות הלא מדומה ומציירים אותם מחדש עבור המשתמש.

זו גישה מהפכנית לנושא, כשרוב מתחרותיה של החברה מציבות עצמים מדומים סרוקים בתוך מערכת עדשות סטראסקופית. בעניין זה, גם העדשות והמנסרות של מג'יק ליפ הן פיתוח פנימי ואפוף חשאיות, המבוסס על ננו-טכנולוגיה שזכתה לשם המפוצץ "פרוסות פוטוניות" (Photonic Wafers).

המקק של התעשיה

עם זאת, יותר מדי נתונים עוד חסרים כדי לבצע הערכה מהימנה של המוצר: מלבד תאריך יציאה מעורפל בתחילת 2018 של הגירסה למפתחים, לא ידוע מה תהיה העלות שלו (ההערכות החיצוניות מדברות על בין 1,000 ל-1,500 דולר עלות סופית, אבל שוב, מדובר רק בהערכות). לא ידוע מה החומרה שמפעילה את המשקפיים (החברה מציינת שגם בתוך יחידת המשקף יש מחשב עוצמתי), כמה ארוכים יהיו חיי הסוללה, מה מערכת ההפעלה שעליה היא פועלת (ומכאן למה היא תהיה תואמת אם בכלל) ועוד שורה של נתונים חסרים. יש גם לתמוה על העובדה שהמשקפיים עדיין מחוברות בכבל ליחידת העיבוד, שכן כבר קיימות טכנולוגיות אלחוט עם רוחב פס מתאים למשימה כמו WiGig.

מנכ"ל Magic Leap, רוני אבוביץ. התחמק מהשאלות הקשותצילום: בלומברג

גם כששומעים את ההצהרות של אבוביץ לכתב של הרולינג סטון שזכה לחשוף את המוצר של מג'יק ליפ, יש סיבה לדאגה. מג'יק ליפ יוצאת לחסל את מה שאבוביץ מכנה "המקק של התעשיה", הלוא הוא המסך, אחת מטכנולוגיות הממשק העתיקות ששורדות ושורדות. החזון של מג'יק ליפ גורס ש-"המסך הכי טוב הוא ללא מסך".

הצהרות כאלה, על אף שהן מלאות חזון והשראה, מזכירות הצהרות דומות של חברות כמו פאואר מאט, שיצאה לחסל את מה שהיא כינתה "הכבל האחרון" עם טעינה אלחוטית וניגפה בפני טכנולוגיה מתחרה בשם צ'י, או ההצהרות של אילון מאסק שיצא להפוך את עולם הרכב על גבו ולהרוג את מנוע הבעירה הפנימית (אם כבר במקקי תעשיה עסקינן), ופתאום גילה שלא כל כך פשוט לייצר מכוניות.

לענות על השאלות הקשות

גם הבחירה של מג'יק ליפ בכלי התקשורת שיזכה לחשוף את המוצר שלה ראויה להרמת גבה. על אף שהרולינג סטון הוא מגזין רב מוניטין, רציני ועטור פרסים שחוגג השנה יובל להיווסדו, סיקור טכנולוגיה אינו החלק החזק אצלו. לכן, יש לתהות מדוע דווקא כתב הרולינג סטון לענייני גיימינג בריאן קרסנטי זכה לחשיפה המבוקשת. ייתכן והסיבה הייתה נסיון להימנע מביקורת ובחינה מקצועית יותר של עיתונאים המתמחים בתחום כמו למשל עדי רוברטסון מ-TheVerge, או עיתונאי הטכנולוגיה הוותיקים והמנוסים של WIRED.

לכך תוסיפו את העובדה שאבוביץ סירב לענות גם לשאלות הקשות יותר של קרסנטי עצמו, ותגיעו למסקנה שמג'יק ליפ היא עדיין זינוק של אמונה, כמו שאומרים באנגלית. בפועל, כנראה שלמוצר שלה יש עוד כברת דרך ארוכה בטרם יראה אור או יתחיל לפעול באמת.

פורסם לראשונה במגזין החיבור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ