בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשחקים מגיעים למוזיאון הסמיתסוניאן

התערוכה "האמנות של משחקי המחשב" צפויה להיפתח במארס 2012. בינתיים במוזיאון פונים לקהל בבקשה לבחור איזה משחקים ראויים להיכלל בה

תגובות

משחקי הווידיאו הם מוקד לדיון לוהט כבר עשרות שנים. אבל בדרך כלל הם עולים לכותרות כשמדובר בחרדה לגורל הילדים שהמשחקים הורסים להם את החיים, או כשהם שוברים את שיאי המכירות. עכשיו המשחקים זוכים למקום של כבוד גם בעולם האמנות תודות למוזיאון הסמיתסוניאן שמעלה תערוכה חדשה בנושא.

התערוכה "האמנות של משחקי המחשב" צפויה להיפתח במארס 2012 והיא תתמקד בהתפתחות של משחקי מחשב כמדיום אמנותי ב-40 השנים האחרונות. באתר התערוכה נכתב כי היא תתמקד ב"אפקטים ויזואליים מרהיבים, בשימוש היצירתי בטכניקות חדשות ובאמנים ובמעצבים המשפיעים ביותר".

המוזיאון מבקש מהציבור לסייע לו לבחור את משחקי הווידיאו שייכללו בתערוכה. הגולשים יכולים לבחור בין 80 משחקים ממאגר של 240 משחקים סך הכל. המשחקים מחולקים לחמש תקופות - החל משנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 ועד לימינו אנו.

המשחקים מערבים כותרי מיינסטרים כמו Command and Conquer או StarCraft הראשון עם משחקים שנבחרו דווקא בשל הערך האמנותי שלכם כמו Flower ל-PS3.

במשחקים העתיקים מהדור הראשון אפשר למצוא כמובן את פאקמן ואת Space invaders. בימי השמונה ביט של שנות ה-80 מוצעים כבר כותרים כ-The Bards Tale III: Thief of Fate ואפטר ברנר ו-Spy vs Spy של Sega.

בין המשחקים של השנים האחרונות אפשר למצוא את וורלד אוף וורקראפט, שממשיך לרתק מיליוני שחקנים שבע שנים לאחר שיצא לאור, או את Fallout 3. במשחקי נינטנדו אפשר למצוא את The Legend of Zelda: Twilight Princess ובפלייסטיישן ניתן לבחור בין היתר בין Heavy Rain הלא שגרתי ל-Call of duty black ops שיצא לפני חודשים ספורים.

הסוגייה של ההתייחסות למשחקים כאמנות זכתה כבר גם היא לתלי תלים של דיונים עם טיעונים לוהבים בעד ולצד התקפות ובוז ניכר מצד מבקרי אמנות, אולם בשנה שעברה גם מבקר הקולנוע הנחשב רוג'ר איברט, שטען בעבר כי משחקים לעולם לא יוכלו להיות אמנות, הודה שאולי היה נחרץ מדי בביטול המוחלט של הערך האמנותי שלהם. הוא הודה שעצם ההגדרה שלו של אמנות היתה מוגבלת וחסרה. איברט, שסיפר כי היצירות שהכי ריגשו אותו עוררו את האמפטיה שלו. "הגעתי למסקנה שללא הגדרה שתספק אותי, אני מוכן להכיר בכך שגיימרים יכולים לחוות חוויות כאלה - בעבורם זו אמנות".

"אני לא יודע מה הם לומדים מכך, הוסיף, "אני לא יודע אם הם יכולים לקבל השראה שתספק להם התעלות. אבל אם אני לא מוכן לשחק משחק וידיאו כדי לגלות זאת, אני צריך להודות בכך. יש לי ספרים לקרוא וסרטים לראות. הייתי שוטה בכך שדיברתי על משחקי וידיאו מלכתחילה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו