בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האלף הבא | Minecraft: ערי הלגו הסמויות מן העין

עזבו את הציפורים הכועסות. קבלו המלצת קנייה חזקה על חברות בנייה

6תגובות

בשנתיים האחרונות הציפורים הזועמות כבשו כל פינה בתרבות הפופולרית - מ"ארץ נהדרת" ועד למכשירי האייפון של שועי עולם. אבל בזמן שהרסתם מבנים לאינספור על יושביהם החזיריים, משחק אחר הופך - לבנה אחר לבנה - לאחת התופעות המדהימות של הרשת, גם אם היא עדיין סמויה מהעין במידה רבה.

כמו בהרבה סיפורים טובים, הכל התחיל במוחו של איש אחד, מרקוס (נוץ') פירסון, מפתח משחקים שוודי שהתלהב ממשחק עצמאי בשם Infiniminer והחליט להתפטר מעבודתו ולפתח משחק משלו שייקח את הרעיונות של משחק הכרייה קדימה. "הבנתי שלמשחק כה פשוט אך דינמי יש הרבה פוטנציאל להפוך למשחק נהדר, וכל הזמן המשכתי לחשוב על דברים שרציתי לשנות ודברים שרציתי להוסיף", כתב באתר האינטרנט של המשחק שהמציא, מיינקראפט (Minecraft).

מבט בדף הבית של האתר עלול לדחות רבים. מופיעות שם כמה דמויות רבועות-למראה וסרטון יוטיוב, שמתחתיהם תיאור מוגבל, גם אם ממצה, של המשחק: "מיינקראפט הוא משחק שעוסק בהצבת בלוקים לבניית כל דבר שאתם יכולים לחלום עליו. בלילה יוצאות מפלצות, אל תשכחו לבנות מחסה לפני שזה יקרה".

במבט ראשון קשה להסביר את ההצלחה הפנומנלית של מיינקראפט. הוא מציע גרפיקה שנראית כאילו נשלפה מימי Doom הראשון, והמערך השיווקי שלו שואף לאפס. אודי יוגב, עורך אתר Vgames.co.il העוסק במשחקי מחשב, מספר ש"זה משחק שהגיע משום מקום ולא הופץ על ידי מפיצים, אלא רק מפה לאוזן. הוא זכה להצלחה במידה רבה בזכות המרכיב היצירתי והשיתופי שלו, שהתעשייה מגלה אותו כיום ומנסה לשלבו גם במשחקי מיינסטרים".

דום - לא בטוח אצל מי הגרפיקה יותר בסיסית:

התיאור הקצרצר באתר המשחק, מסכם את שני הרבדים העיקריים של מיינקראפט. בגרסה בתשלום הוא מעין משחק הישרדות בעולם קובייתי, שמזכיר יצירות לגו, שבו אתה צריך לחקור את סביבתך ולאסוף עור של פרות (מרובע), עצים או אבנים, כדי לבנות באמצעותם כלים, שריון ומחסה מפחד המפלצות הליליות. בנוסף, המשחק מציע סביבת ניסיונות פחות אלימה ("ארגז חול"), שם, באמצעות אותם משאבים ניתן לבנות בניינים ויצירות שרק הדמיון מגביל אותן. בגרסה החינמית, המשאבים בלתי מוגבלים ומרכיב ההישרדות נעדר מהמשחק.

דניגמן, מעצב משחקים ואחד ממייסדי חברת המשחקים הישראלית Playful Shark, מסביר שחלק מהגדולה במשחק היא שבעולם שיצר פירסון חלים חוקים פיזיקליים, מחזור יום ולילה ויש מזג אוויר שמשפיע על הסביבה. "פירסון יצר מעין לגו, הוא נתן כלים ליצור ולבנות מה שרוצים. זה קצת כמו מה שסקנד-לייף ניסו לעשות, אבל בצורה הרבה יותר פשוטה".

ואכן, בניית מבנים וירטואליים מופלאים לא החלה עם מיינקראפט. המשחק סים-סיטי, שבו השחקן הוא ראש עיר הבונה עיר שלמה, הציע זאת כבר לפני שנים. אולם המשחק הגביל את השחקן בסוג הבניינים שהוא יכול לבנות. סקנד-לייף, היישום השאפתני שהציע להעביר את כל החיים לסימולציה באינטרנט - בלי שלבים ובלי משימות אלא רק עם היכרויות ועסקים - כבר סיפק ממשק בנייה פשוט וקל. במיינקראפט עובדים הרבה יותר קשה, צריך לאסוף לבנה אחר לבנה, אבל השחקנים לא מתלוננים.

ג'סק אנטונלי, מפתחת וחובבת ותיקה של סקנד-לייף, שהתמכרה למיינקראפט, הסבירה זאת בבלוג שלה: "למה מיינקראפט כה מעורר השראה, ממכר, וכיפי? למה יותר מושך לבנות טירה במיינקראפט, כשיכולתי ליצור טירה יותר טובה בסקנד-לייף או באופן-סים? בדיוק בגלל המגבלות והאילוצים. חופש יצירתי רב מדי מאיים וחונק את היצירתיות. מיינקראפט מאזן בין מגבלות וחופש, מכוון את היצירתיות שלך, בלי לדחוף אותך לשום דבר".

בזכות היצירות של הקהילה, מיינקראפט מתעלה מעל משחקים אחרים. יוגב מ-Vgames מספר שאנשים כבר הספיקו לבנות בו ערים שלמות, כמו רומא כפי שהיא מופיעה במשחק אחר, Assassin's Creed, שער הניצחון בפאריס, הטאג' מהאל, הפרתנון והפירמידות. "כשהתחילו להופיע כל הסרטונים של אנשים שבנו שם דברים כמו מגלשות מים ורכבות הרים זה היה מדהים", מספר דניגמן. אל היצירות אפשר להזמין שחקנים אחרים, שמשתמשים בהן. אפשרות פשוטה נוספת היא ליצור סרטים מתוך המשחק. שליפת "minecraft" ביוטיוב מעלה יותר מ-270 אלף סרטונים.

אחת היצירות המרשימות במשחק דווקא אינה של בניין, אלא של מעבד מחשב פועל, שנבנה על ידי אחד המשתמשים. יכולת החישוב מוגבלת כמובן, מה שלא מנע ממישהו לתהות "כמה זמן ייקח עד שנוכל לשחק מיינקראפט בתוך מיינקראפט?".

למשחק אין מטרה (אבל השחקן יוכל לקבל מדליה), ומשתמשים בנו בתוכו משחקים, כמו Spleef - שבו שני גלדיאטורים נלחמים בזירה עד שאחד נופל, מילולית: שני השחקנים מכים במכושים או בידיהם ברצפה, הורסים בלוק אחרי בלוק, עד שאחד מהם נופל. המהדרין בונים את הזירה מעל לבריכת לבה רותחת.

ויש למשחק שימושים נוספים: מורה מחשבים בשם ג'ואל לוין מניו יורק יצר במשחק עולם לימודי משלו, ואליו הזמין את תלמידיו. בבלוג שלו הסביר לוין שבחר במשחק משום שהוא כה פתוח. "התלמידים חייבים לחלוק במשאבים, לעבוד לפי התור ולעבוד בצוות, ולמען האמת, להיות נחמדים אחד לשני. זו בדרך כלל הפעם הראשונה שבה הילדים האלה היו צריכים לנהוג כך במשחק מחשב", אמר ל"Ars Technica".

עד כה רכשו את המשחק יותר משני מיליון בני אדם, ועוד שבעה מיליון נרשמו לגרסה החינמית. המפתח נוץ' סיפר באתר reddit.com שהמשחק הכניס עד כה 33 מיליון דולר. היו הוצאות, אמר, "אבל זאת עדיין בוכטה של כסף". כשנשאל על ידי האתר rockpapershotgun.com "איך זה להיות מפתח עצמאי שהפך לאיש עשיר?" הוא השיב ש"הכיף זה ההבנה שאני יכול להמשיך לעשות את זה כל חיי".

בינתיים הקים פירסון חברה משלו בשם mojang, שעובדת על משחק בשם Scrolls (מגילות) במקביל לפיתוח מיינקראפט. זהו פרט נוסף שמייחד את המשחק: לעומת משחקים מסחריים המוציאים משחק מוגמר ואולי עוד חבילת הרחבה, פירסון ממשיך להפיץ תכונות חדשות, בלי לדרוש תשלום נוסף. הגרסה הסופית של המשחק מתוכננת לצאת ב-11/11/11. בהמשך, יצטרך להתמודד עם חקייני המשחק, כמו Fortress Craft לאקסבוקס 360 או Ace of Spades.

כשנשאל יוגב עד כמה גדולה הצלחתו של מיינקראפט בעולם המשחקים העצמאיים, הוא סיפר על משחק האימה Amnesia: The Dark Descent שזכה לביקורות מהללות ולהצלחה אדירה במכירות - כ-200 אלף עותקים. בחברה השוודית הקטנה שעמדה מאחוריו, Frictional Games, זה נחשב להצלחה מעל ומעבר לציפיות, פי שניים מהתחזיות.

"מיינקראפט הוא תופעה מאוד מיוחדת ומעניינת", מוסיף דניגמן. "כי הוא הולך בניגוד מוחלט למה שהעולם צורך עכשיו. הוא לא היה אמור להתרומם בשום פנים ואופן. זה משחק כמעט ללא גרפיקה, ומאוד לא סלחני, בתקופה שבה משחקים מתחנפים לשחקנים. זה משחק שדורש המון זמן. אתה צריך להשקיע שעות וימים כדי לבנות משהו". מעבד המחשב, למשל, נבנה במשך חודש עבודה. "אני מבין איך החבר'ה שלי, כאלה שכן אוהבים לראות ריבועים זזים, יישבו ויבנו דברים. אבל איך מיליוני אנשים נהנים מזה? זה כבר מוזר. בעצם, מדהים".

דניגמן ויוגב מאמינים שמיינקראפט מגשים את הפנטזיה של אנשים ליצור. "זה משהו שמאוד חסר במשחקים של ימינו שבהם הכל מוכתב מראש, ואין לך שום דבר שהוא באמת שלך", מוסיף דניגמן. והגרפיקה? יוגב חושב שהיא דווקא חלק מהחן. "הוא מייצג את הרוח העצמאית ויש הרבה אנשים שאוהבים את זה מהרגע הראשון בגלל שזה נכרך בכל החופש שנותן לך משחק אינדי. הגרפיקה מאוד פשוטה, אבל זה מגיע עם העוצמה היצירתית שניתנת לשחקן".*



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו