בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

25 שנים אחרי, הטטריס עדיין משחק אותה

המשחק הפופולרי, שפותח ב-1984 בבריה"מ, חוגג יום הולדת כסף

תגובות

טטריס אז והיום. למעלה: המסך המקורי, למטה: טטריס באיי-פון
(ניו יורק). בפינה אחורית בבר בברוקלין עומדת מכונת "טטריס". שרוטה ומוכתמת בכתמי בירה, היא ראתה כבר ימים טובים יותר. אין זה מפתיע לאור העובדה שיוצרה כבר בשנות השמונים. גם היום מסתובבים סביב מכונת המשחק צעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם, מנסים לצרף צורות המורכבות מארבעה ריבועים הנופלים מהשמים במהירות גדלה והולכת. "אי אפשר להפסיק לשחק", אומר אחד מהם.

המשחק "טטריס" חוגג השנה את יום ההולדת העשרים וחמישה שלו. הוא תוכנת בידי מתכנתים סובייטים ב-1984 ועשה מאז דרך ארוכה. מיליונים משחקים בו, ולא רק במחשבים ובקונסולת משחקים, אלא גם ברשת החברתית "פייסבוק" וב"אייפון".

"טטריס" הוא אחד ממוצרי התרבות הנדירים שהגיעו למערב מברית המועצות בתקופת המלחמה הקרה. הדפוס הממכר שלו, הדורש השלמת משימה אחר משימה בתחרות נגד הזמן, הפך לסימן המבשר את הדפוסים הממכרים של ריקון תיבת הדואר האלקטרוני, עדכון ה"טוויטר" ודפדוף ב"בלאק ברי". בספרה "המלט והולוטק" כתבה ג'נט מורי, מרצה באוניברסיטת ג'ורג'יה, כי "טטריס" הוא "החקיקה המושלמת לחייהם המשימתיים מדי של האמריקאים". המשחק, היא אומרת, מלמד על "ההפגזה התמידית של משימות הדורשות את תשומת לבנו, ושאותן אנו צריכים להתאים ללוח הזמנים העמוס מדי שלנו".

רבים שגדלו על "טטריס" מעולם לא הפסיקו לשחק את המשחק. "נשארתי ער, חיכיתי שהוריי ילכו למיטה, ואז הברחתי את ה'נינטנדו' לחדרי, חיברתי אותו לטלוויזיה ושיחקתי ב'טטריס' עד שעות הבוקר המוקדמות", מספר ג'ון קלמנטה, שחקן בבר בברוקלין. "טטריס", הוא מגלה, הוא המשחק היחיד שהביא אותו "לנקודת אי-שפיות". כשהיה ילד בעט ב"נינטנדו" שלו בכוח רב. "אלה היו יחסי אהבה-שנאה", הוא אומר.

אלכסיי פצ'ינוב היה בן 29 ועבד באקדמיה למדעים של מוסקווה כשהשלים את תכנות "טטריס" בשישה ביוני 1984. "כל חיי אהבתי משחקי הרכבה וחידות מתמטיות", אמר לאחרונה בראיון ממוסקווה. המשחק של פצ'ינוב התפשט במוסקווה באמצעות קהילה קטנה של מי שהיתה להם גישה למחשבים, ומאוחר יותר הגיע למערב - שם עורר את עניינם של יזמים. חברות ענק נאבקו על זכויות ההפצה, אך מי שהחזיקה בזכויות היוצרים שלו היתה ברית המועצות בכבודה ובעצמה.

פצ'ינוב לא דרש דבר לעצמו וגם לא נלחם על הזכויות. "באופן כללי, ברגע שהבנתי שאני רוצה שהמשחק הזה יפורסם, הבנתי גם שהכוח הסובייטי יסייע לי או לעולם לא ייתן לזה לקרות", הוא אומר. רק ב-1996 קיבל את זכויות היוצרים על "טטריס". הוא מודה שהרוויח ממנו סכומים לא קטנים, אך ממאן לפרט. כיום הוא שותף ב"טטריס קו", המעניקה רשיונות הפצה של המשחק ברחבי העולם. יוצרו של "טטריס" מאמין שהמשחק יישאר על המפה עוד זמן רב, לפחות עוד רבע מאה. "למה לא?", הוא שואל, "טכנולוגיה משתנה בקצב מסחרר, אבל לא בני האדם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו