בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שהעולם יחכה, יש לי קבוצה לאמן

חלום קריירת האימון של מאות אלפי אוהדי כדורגל, שפשוט היו עצלנים מכדי לצאת למגרש ולשחק - מעולם לא זכה למימוש אמיתי, מתקדם וקשה יותר. חוויות ראשונות מפוטבול מנג'ר 2012

3תגובות

כמה ימים לפני מועד יציאתו לאוויר של משחק הפוטבול מנג'ר 2012, סימולציית אימון הכדורגל של sports interactive, נכנסתי לנוהל סמינר. המקרר התמלא במשקאות אנרגיה, לוח השעם הסמוך למחשב כוסה בדפים עם שמות שחקנים מומלצים, טקטיקות ומערכים וסידור המשמרות בעבודה האמיתית שלי – פשוט כדי שלא אשכח. את האישה שלחתי להורים, או שהיא היתה בבית, לא באמת שמתי לב, בכל זאת, יש לי קבוצה לאמן.

אחרי שבועיים בהם הקדשתי כמה שעות טובות ביום למשרת אימון מנצ'סטר יונייטד אפשר לומר שיצאתי מאוכזב, מרוב שיפורים והפיכת המשחק לדומה לעולם האמיתי קצת פספסו את המטרה שלו. משחקי סימולציית המאמן היוו לאורך השנים חולייה נוספת באבולוציית הספורט העצלה של אוהד הכדורגל הממוצע. כשהיינו ילדים היינו מתגנבים למגרש העירוני ומשחקים על מגרש פתוח עם שערים באורך 7 מטר, ואחרי כמה שנים כשסיבולת הלב-ריאה נתנה את אותותיה עברנו למגרשי הקט רגל קטנים, בהם לא באמת היה צריך לרוץ. החוליה הבאה והבלתי נמנעת באבולוציה היו משחקי הכדורגל בקונסולות - הדבר האמיתי בגרסה הגברית הפוסט-מודרנית. תמיד היינו חזקים בדמיון.

צילום מסך

אך היו כמה מאיתנו שגם הלחיצות ואחיזת השלט הצריכה מאמץ גדול מדי והחלטנו לפרוש מוקדם ולהתמקד בקריירת האימון. אמנם ויתרנו על החליפות ונשארנו רק עם הבוקסרים כיאה למאמן בשלט רחוק, אבל לקחנו את התפקיד ממש ברצינות; שלחנו סקאוטים למדינות רחוקות כדי למצוא את הדבר הגדול הבא, נזפנו בשחקנים סוררים והתייעצנו עם אנשי הצוות האם לתת זריקה לפני משחק או להתחיל טיפולים פיזיותרפיסטים לשחקן פצוע. גולת הכותרת היתה מסעות הרכש. הוקסמנו מהיכולת התיאורטית להלביש כל שחקן בעולם במדים של קבוצתנו האהובה, למרות שבחדשות הספורט של העולם האמיתי באותו היום הוא סיפר כמה הוא שונא את הקבוצה שלך. ככה איתי שכטר וטוטו תמוז איישו את החוד של מכבי ת"א והביאו אותה עד לליגת האלופות שם חילצה תיקו באולד טראפורד. היינו כחולמים, או כהוזים, זה לא באמת משנה.

צפו בסרטון השקת הגרסה החדשה של פוטבול מנג'ר

הישיבה מול מסך המחשב וההמתנה שמשהו יקרה, שהמסך יהבהב (בגרסאות המוקדמות של המשחק בהן המאמן רק עקב אחר האירועים ולא באמת ראה אותם), שהשחקן המוביל בקבוצה היריבה ייפצע או שהפציעה של השחקן שלך לא חמורה כמו שחשבת – הכניסה את המאמן לתוך עולם משלו. לתוך עולם בו הוא משדר לעצמו בקול מהלכים מהמשחק ולא מרגיש אידיוט. עולם בו הוא שמח ועצוב ואיש מלבדו לא מבין למה, לא מסוגל להבין. עולם בו היכולת לקחת קבוצה מהליגה השלישית הישר למקום השלישי בליגה הראשונה ראויה להיכתב בקורות החיים אך תישאר מחוץ להם, כי יש גם חיים אמיתיים, פחות זוהרים אי שם בחוץ.

הפוטבול מנג'ר 2012 לוקח את כל זה כמה צעדים קדימה, קדימה מדי. אולי בגלל זה הוא מפספס את המטרה. המשחק הפך מורכב מדי, תלוי בגורמים רבים מדי ומעל הכל – קשה מדי. כן, תבואו ותגידו שככה זה אמור להיות, שזה אמור לדמות את החיים האמיתיים – אבל היי, אנחנו לא כאן בשביל החיים האמיתיים. אנחנו כאן כדי שקבוצה ישראלית תוכל לזכות בליגת האלופות, שליונל מסי באמת יתלבט האם לחתום בבית"ר או במכבי חיפה ושאני, אי שם בדירת שלושת החדרים בשקר כלשהו במרכז הארץ, אוכל להגיד לא למשרת אימון נבחרת שלושת האריות, אני פשוט מעדיף להתמקד בקבוצה שלי, אתם יודעים.

המנג'ר החדש נראה הרבה יותר טוב מקודמיו. את המשחק עצמו אפשר לראות בתלת מימד ולעקוב אחר ביצועי השחקנים מקרוב, שופרה היכולת להעביר הוראות תוך כדי משחק, השיחות לפני המשחק ובמחצית הפכו למתוחכמות יותר ומכילות כעשרים אפשרויות שונות, ואפשר אפילו לראות איך השחקנים הושפעו מהשיחות - האם זה עורר אותם או דווקא אכזב. הביצועים כמובן יהיו בהתאם. לא מעט פסיכולוגיה יש שם. או שזה בראש שלי, כבר קשה להבדיל.

שיפורים נוספים בגרסה החדשה הם מנגנון השיחות האישיות עם שחקנים. המאמן יכול לזמן שחקן ולנהל איתו צ'אט ממבחר שאלות ותשובות מוכנות, לדרוש ממנו להשקיע יותר, לבקש ממנו להמליץ על החתמה או אפילו לייעץ לו לפרוש ממשחק – מה ששום מאמן לא העז לעשות עם ניסים כהן. אבל יותר מהכל, עיקר האכזבה מגיע מהקושי לרכוש שחקנים חדשים גם כשמאמנים קבוצה גדולה. מחיר הרכישה של כל שחקן בינוני מינוס יעלה לפחות 40 אחוז יותר מהערך שלו בשוק, כך שמסע רכש אמיתי אפשר לבצע רק אחרי שתי עונות במועדון כשהתפנו מספיק מזומנים ושיש לא מעט שחקנים חופשיים בשוק.

להיות מאמן זו מחויבות. הראש תמיד עובד, המוח תמיד מנסה למצוא סיבות פסיכולוגיות למה הקבוצה שלפני רגע נתנה חמישייה לאסטון וילה מפסידה לקבוצה בינונית מצרפת שלושה ימים אחרי. הם עייפים, אתה חושב, או שזה אתה, אתה כבר לא באמת יודע, אתה לא באמת שולט. אולי בדיוק כמו בחיים האמיתיים, החיים האלה שהעדפנו לשכוח כשלחצנו על "יצירת מאמן חדש", החיים אליהם אנחנו חוזרים כשהמשחק עדיין עמוק בראש.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו