בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החיים הקשים של הגיימר המזדקן

הילדות, האוברדראפט, העלילות המטופשות והחיים בכלל - כולם תורמים להקשות את חייו של שחקן עם יותר מדי חיים

52תגובות

זו בכלל היתה אמורה להיות ביקורת על Uncharted 3: Drakes deception, שכולם כבר כתבו עליו (אותה תוכלו לקרוא פה), אבל בדרך הגעתי למסקנה שמישהו צריך לטפל במצבם החמור של זקני הגיימינג. כלומר לשפוך מעט דמעות על החיים הקשים של גיימר עם חיים. כל מי שמחזיק בין שתי אצבעותיו את הכינור הקטן בעולם שמנגן עכשיו במיוחד בשבילי "גיימר מזדקן, גיימר מזדקן...",  יכול להפסיק לקרוא כאן, ולעבור ישירות לטקבק במרץ.

כשאתה גיימר מזדקן, אתה כבר לא ממש גומר משחקים. למעשה, חוץ מההרפתקאה החדשה של דרייק, אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה הצלחתי לגמור משחק חדש, כמו הוויטצ'ר 2 שרכשתי במיטב כספי ואני מאבד כל תקווה לחזור אליו לגראנד פינאלה.

למעשה כשאתה גיימר מזדקן, אתה כמעט לא מתחיל משחקים חדשים, כי גם כשכבר יש משחק חדש, והצלחת להשכיב את הילדות לישון בשעה סבירה, וצלחת את מחסום הספה,  אתה פתאום מבין שאתה עייף מכדי להיכנס לעולם חדש ומאתגר, וכל מה שאתה רוצה זה לשקוע לשגרה של המוכר, הישן והאהוב שלך (מישהו אמר באטלפילד?).

עשו לנו לייק לקבלת כל החדשות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

כשאתה גיימר מזדקן עם ילדות ואוברדראפט, פתאום אתה לא מצליח לגייס מספיק תירוצים שישכנעו אותך לעשות את המעשה ההגיוני והסביר ביותר: להחליף את המחשב כי הוא כבר לא מספיק טוב לבאטלפילד 3 החדש. וזאת למרות שהוא עגלה ואפילו אשתך, שלא צריכה שום דבר חוץ מדפדפן, מתלוננת שהוא לא זז. אבל הוא עדיין מריץ BF: bad company 2 כמו גדול, ואת ויטצ'ר 2 עם קצת יותר חריקות.

כשאתה גיימר מזדקן ובעיקר טרחן, אתה מגלה שלא משנה כמה פרקים של אססינז קריד אתה תגמור (כלומר תיתקע איפשהו באמצע/לקראת הסוף), הדבר המרכזי שיטריד אותך הוא הפספוס הנוראי של הסדרה הזאת (ואחרות) שיכלה להביא מהפכה בלימודי היסטוריה, אבל בחרה באחד הסיפורים המטופשים והמגוחכים ביותר שהצליחה למצוא על רצפת העריכה של צופן שקר כלשהו. ועדיין, אף אחד לא ייקח ממני את הרגעים שבהם צעדתי ברחובות ירושלים הצלבנית, וכמובן, דילגתי בחינניות מעל גגותיה. אף אחד! (האפקט לא היה כה חזק במשחק הבא ששיחקתי)

כשאתה גיימר מזדקן, אתה תמשיך לחשוב שגיימינג זה משהו שעושים לבד בחושך, מקסימום עם עוד חבר או שניים, ש"מבינים" מה זה. זאת בעוד שכל העולם כבר משחק ומשתף בפייסבוק, וכבר הספיק להקים ולסגור חוות ענק בפארמוויל וארגוני פשע במאפיה וורז.

אבל אין מה לעשות, כשאתה גיימר מזדקן, פארמוויל ודומיו ואפילו אנגרי בירדז אף פעם לא ייחשבו בעינך כמשחקים "אמיתיים", ואתה הרי לא ספאמר שמפציץ את החברים בבקשות להצטרף ל"לא משחקים" מטופשים.

אז כן, אני ככל הנראה אמשיך להישאר מאחור, דינוזאור מעידן שחלף לו, יושב לו בחושך ורוטן לו מתחת לשפם. זאת כמובן אם אצליח בכלל להגיע למחשב או לפלייסטיישן.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו