לא הגיע כבר הזמן להפסיק את הסקסיזם במשחקים? - משחקים - הארץ

לא הגיע כבר הזמן להפסיק את הסקסיזם במשחקים?

אם אתם חושבים שאפליה נגד נשים ומתקפות בזויות לגיטימיים במשחקי מחשב, כנראה שאתם לא חיים במאה הנכונה

רייצ'ל וובר, גרדיאן
רייצ'ל וובר, גרדיאן

יש משהו מדכדך בעצם המחשבה שנושא היחס לנשים עדיין מהווה בעיה גם באחת התעשיות המתקדמות בעולם.אנחנו יכולים לשים 4000 שירים על נגן בגודל קופסת גפרורים! לחסל שדים ברזולוציה שבעבר יכולנו רק לחלום עליה, וכל זאת, ממושבנו הנעים על הספה. אבל רגע, יחס שווה לנשים? אני לא בטוחה שאנחנו בנויים לזה...

בשבועיים האחרונים לא קל היה להיות אישה בתעשיית הטכנולוגיה בכלל ובתחום משחקי המחשב בפרט. היו חגיגות, היו הישגים ובין השאר, נזרקו הערות לאוויר שהיו גורמות גם לאמני הסטנד-אפ המצחיקים ביותר לבכות.

ניקח לדוגמה את הגיימרית ומבקרת המדיה אניטה סרקיסיאן, שביקשה באתר Kickstarter מימון לסדרת סרטונים קצרים שיצרה בשם Tropes v Women. הפרויקט, שעסק בניתוח תבניות סיפור סטריאוטיפיות נגד נשים קלע מצד אחד למטרה אליה כיוון, אבל בו בעת גם זכה לפרשנות עודפת: סרקיסיאן ספגה מטר השמצות, גידופים והערות פוגעניות, ותגובה בסגנון "אני מאחל לך שתחלי בסרטן" הייתה בין העדינות.

בינתיים ב-E3 2012, השחקנית איישה טיילר הנחתה את האירוע של Ubisoft, וירדה מהבמה בעוד תגובות תמיכה כמו "זה מה שקורה כשנותנים ליהודים וליברלים לזהם את התעשייה", זרמו. היא לא נשארה חייבת והגיבה ב"לכו תזדיינו".

איש לא יכול לטעון שהתגובות הללו, שסרקסיאן וטיילר נחשפו אליהן, אינן מבחילות. אבל, קל מאוד לפטור אותן כתוצר "החצי התחתון של האינטרנט", אותו מקום שבו ההיגיון והתבונה נגמרים והטוקבקים מתחילים, אבל אלה היו יותר מסתם תגובות של טרולים.

ומה הכי גרוע? לא משנה כמה תזדעזעו מבחירת המילים, אנחנו חייבים להבין שאותו אולטרה-סקסיזם, מטופח על ידי אותן חברות היי-טק מתקדמות לכאורה, שבראש התעשייה.

הן היצרניות ששוכרות את ה-booth babes, הדוגמניות שעומדות ליד המוצרים בביתנים. הן גם אלה שמאשרות פרסומות סקסיסטיות ואת האירועים הפנימיים שבהם אידיוטים מקבלים כסף כדי לדבר כמו בעלי פאבים משנות ה-60.

אפשר לדעת שיש בעיה כשאפילו חברות המחשבים המשעממות ביותר נכנסות לצרות בגלל טוויט לא חכם על אחוריים של דוגמנית.

לבדן, הסוגיות האלה נראות כמו התעסקות בזוטות, אבל ביחד הן מציירות תמונה לא מחמיאה של תעשיית ההיי-טק כמנהל האשמאי, המאפיר, שלא מפסיק לחשוב על נשים בעוד הוא דוחק אותן מעולמו. חשבו למשל על הבכיר בתעשיית הגיימינג הבריטית, גבר בגיל העמידה, שהגיב למאמר על booth babes, באמירה "אנחנו פעם איישנו את הביתנים שלנו בנערות Hooters. בטוב טעם". כי אין משהו שאומר טעם טוב כמו משחק מילים על ינשופים וציצים (הצליל שמשמיע ינשוף נקרא Hoot). גם ציצים מצחיקים, נכון? לגברים אין כאלה, אז הם מוכרחים להיות מצחיקים.

הגישות האלה חייבות להשתנות, ועד שזה יקרה, ההערות המכוונות נגד נשים כמו טיילר וסרקיסיאן לא ייפסקו. העלבונות הללו של המחצית הנמוכה שואבים השראה מהמחצית העליונה של הסקסיזם שמוביל לטוויטים על תחת של דוגמנית. הם פשוט מוגברים בחסות האנונימיות של האינטרנט.

כמה טיפים לחברות? אל תצייצו שום דבר על עובדת, שלא הייתם רוצים שמישהו יגיד על אחותכם הקטנה. חשבו על גימיק חדש לתערוכות שלא כולל אחוריים אנושיים. אל תעלו פרסומות שיגרמו לאל באנדי לצחקק. וטיפ קטן למבקרים האנונימיים והכה אמיצים של טיילר או סרקסיאן, אם אתם חושבים שזה בסדר להטיח עלבונות כאלה באמא שלכם, אז הי, מה דעתכם לדמיין שהם מופנים נגדכם?

אתה יכולים לחשוב שאתם משועממים מהדיון הזה. נחשו מה? כאשה שמסקרת את תעשיית הטכנולוגיה, אני משתעממת מכך שאני חייבת להתעסק בזה. ככל שניפטר מזה מהר יותר, כך נוכל לחזור מהר יותר לפייסבוק, לקול אוף דיוטי החדש, ולדיון בעד כמה אנחנו חייבים למכור כליה כדי לקנות את המקבוק פרו החדש.

רייצ'ל וובר כותבת ב-GamesIndustry International

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ