בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משחקי מלחמה ושלום: הדרך לפתרון הסכסוך עוברת במחשב

מחקר איפשר לסטודנטים מישראל ומהרשות להיכנס לנעליהם של נתניהו ואבו מאזן במשחק מחשב. מי מהצדדים הצליח להגיע מהר יותר לשלום?

תגובות

משחקי מחשב משמשים כלים טובים ללימוד על קונפליקטים, לשבירת סטריאוטיפים ולקירוב בין צדדים, כך עולה משני מחקרים חדשים שפורסמו באחרונה ונערכו בהשתתפות סטודנטים מישראל, מהרשות הפלסטינית וממדינות נוספות ברחבי העולם.

את המחקרים ערכו ד"ר רונית קמפף, מרצה בתוכנית למחקר תרבות הילד והנוער ובחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב, וד"ר עסרה צ'ודאהאר מאוניברסיטת בילקנט שבטורקיה. הם השתמשו במחקריהם בשני משחקי מחשב: הראשון הוא "PeaceMaker", שבו השחקן בוחר אם להיות ראש הממשלה הישראלי או נשיא הרשות הפלסטינית, וצריך לנווט את היישות שנכנס לנעליה דרך משברים במטרה להגיע לשלום. המשחק השני נקרא "Global Conflicts: Palestine", שבו השחקן מגלם עיתונאי המגיע לשטחים כדי לכתוב על המתרחש במחסומים.

קמפף ועמיתה ביקשו לבדוק עד כמה המשחקים הללו, ומשחקי מחשב דומים אחרים, יכולים לסייע ככלי פדגוגי בלימוד על סכסוכים ושלום באזורים שונים. הם בחנו אם המשחקים יכולים לגרום לאנשים להבין איך נראים הדברים מהצד השני של המתרס, וכך להיפתח לעמדות ולרעיונות רחוקים או מנוגדים לשלהם.

שני משחקי המחשב שנכללו במחקר שונים זה מזה. פיסמייקר מציג את הסכסוך מנקודת מבטו של מנהיג, ממעוף הציפור - כשפיגועים או אירועים אלימים המופיעים במהדורות החדשות מהווים אתגר למדיניותו. בגלובל קונפליקטס, לעומת זאת, העיתונאי הבלתי תלוי מדבר עם החיילים ועם הפלסטינים שנאלצים להמתין במחסום בגובה העיניים.

לדברי קמפף, ההבדלים בין המשחקים באו לידי ביטוי בהשפעתם על השחקנים. כחלק מהמחקרים,307 סטודנטים מישראל, ארה"ב, טורקיה והרשות הפלסטינית התבקשו לשחק בשני המשחקים. החוקרים, שעקבו אחר פעילותם, גילו בין היתר כי הפלסטינים הצליחו בפתרון משחק הפיסמייקר יותר מהמשתתפים האחרים - בין אם כנשיאי הרשות ובין אם כראשי ממשלת ישראל.

חשוב מכך, החוקרים גילו כי סטודנטים ששיחקו בפיסמייקר למדו יותר על הסכסוך מחבריהם ששיחקו בגלובל קונפליקטס. עם זאת, ככלי המיועד לגרום למשתמשים בו להיפתח לעמדות שונות משלהם, הגלובל קונפליקטס - שבוחן את הסכסוך ואת הקשיים ששני הצדדים חווים בגללו כמו במיקרוסקופ - התגלה כאפקטיבי יותר. לדברי קמפף, הם בחנו את עמדות הסטודנטים בשש סוגיות שונות הקשורות לסכסוך לפני ואחרי ששיחקו במשחק, וגילו כי הגלובל קונפליקט הביא לאיזון הניכר ביותר בעמדות המשתתפים, אפילו בקרב הישראלים והפלסטינים.

"יש לנו שתי השערות לסיבה שבגללה הדבר הזה קורה", אומרת קמפף בשיחה עם "הארץ". "גלובל קונפליקטס מציג את הקשיים בסכסוך מנקודת מבט אנושית ואישית יותר, זאת לעומת הפיסמייקר - שמציג אותם מנקודת מבטו של ראש הממשלה. הזווית האישית תורמת ליצירת אמפתיה והזדהות שיכולות לעודד שינוי עמדות". עם זאת, היא לא פוסלת את האפשרות שסביבת המשחק האימרסיבית בפיסמייקר מסייעת לסחוף את המשתמשים לתוך המתרחש.

החוקרים גילו תוצאות דומות במחקר נוסף שערכו, הפעם בהשתתפות סטודנטים מגואטמלה, מישראל ומהרשות. המשתתפים התבקשו לשחק במשחק מחשב בשם " Global Conflicts: Palestine and Guatemala" - גרסה העוסקת במלחמת האזרחים במדינה. המחקר ביקש לבחון את היכולת לרכוש ידע על סכסוך קרוב לעומת רחוק, והחוקרים מצאו כי בעקבות ההתנסות במשחק חל איזון בעמדותיהם של הסטודנטים מגואטמלה – שהגיעו מראש עם עמדות פרו-פלסטיניות.

חרף הממצאים האופטימיים, קמפף, המשמשת גם כאחראית מחקר והערכה בעמותת "משחקים לשלום", אומרת שילדים לא טורחים בדרך כלל לשחק במשחקים שכאלה. על כן, העמותה - שהוקמה על ידי אורי משעול ודודי פלס - עושה שימוש גם במשחקים פופולאריים יותר כמו "Minecraft", ומקדישה מאמצים רבים לארגון מפגשים בין תלמידים יהודים וערבים. השנה סיימו בעמותה שני פיילוטים ראשונים של תוכנית כזו בבתי ספר בקרית אונו, בבאר שבע, בנצרת ובתל שבע - בהם ביצעו התלמידים הערבים והיהודים משימות משותפות ברשת וסיימו במפגש פנים אל פנים.

התוצאות, לדברי קמפף, היו חיוביות מאוד. היא אומרת שהן באו לידי ביטוי בנכונות התלמידים היהודים לשתף פעולה בפעילות בית ספרית ואישית דומה גם לאחר סיום הפיילוט, כמו פתיחת קבוצות פייסבוק משותפות עם תלמידים מבתי הספר הערביים. היא מוסיפה שהשינוי בגישת התלמידים התבטא גם במבחני אסוציאציות חבויות, שערכה יחד עם ד"ר רוני ברגר כחלק מפעילות העמותה. המבחנים משתמשים בכלים דיגיטליים כדי לגלות את העמדות העמוקות של הנחקר לגבי האחר.

העמותה יוזמת גם פעילויות נוספות, כמו אירועי משחקים חודשיים לילדים מכל העולם, ומקדמת את השימוש במשחקי המחשב הללו בקרב תלמידים פלסטינים. לדברי קמפף, אירועי הקיץ האחרון עיכבו חלק מהפעילויות באופן משמעותי מאוד, אך למרות זאת, כשפנתה לבתי ספר פלסטיניים כדי ליצור עמם שיתופי פעולה "הם אמרו שיש על מה לדבר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו