בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

No Man's Sky: לא מהנה. ברובו

הבטיחו קווינטיליון כוכבים, דיברו על משחק מרובה משתתפים, חלליות, קרבות והמון כיף. נשארנו עם מוישה זוכמיר הלטאה ו-1,000 כוכבים שכולם נראים כאילו טעינו בדרך בניווטים ליד בה"ד 1

3תגובות
כוכב כלשהו. אי שם בשמיים של אף אחד
אביב מזרחי

יומן חלל, יום לא יודע כמה כבר:

החלל הוא עצום וגדול והייתי בחלק קטן ממנו. בחיפושי במשך עשרות שעות ראיתי כוכבים רבים וכולם היו זהים. לא למדתי כלום ולא נהניתי. אני חוזר.  

אם צריך לשים את האצבע על הבעיה הגדולה של משחק ההישרדות-הרפתקאה No Man's Sky זו החתירה תחת הקונספט של משחקים. הוא אינו מהנה. זו אינה זוטא אלא אבן יסוד אקוטית - השחקן צריך ליהנות ממה שהוא עושה במהלכו, והוא צריך לרצות  לחזור לקונסולה או למחשב כדי להמשיך לעשות את זה.

נסיון פילוסופי אקזיסטנציליסטי? אולי. אבל אתה לא יכול למכור את זה כמשחק, ועוד במחיר מלא.

No Man's sky יצא באמצע אוגוסט למחשבים אישיים וקונסולת פלייסטיישן 4. הוא קיבל ציון ממוצע של 71 לסוני ו-64 למחשב. 4,500 גולשים במטאקריטיק נתנו לו 4.7 מתוך 10.

אז מה זה בעצם?

המשחק נפתח דווקא באופן מרגש: החללית שלנו מתרסקת על פני כוכב ואנחנו צריכים למצוא משאבים כדי לתקן אותה. זה נעשה בגוף ראשון ובאמצעות אקדח המשמש לנו לכרייה והגנה מפני זקיפים מכאניים שינסו להרוג אותנו.

הלמידה קלה ופשוטה ותוך כשעה מבינים איך לחבר יסודות כמו ברזל ואבץ לכדי ציוד לטיסה. כשנסיים נעלה לחללית ונמריא -  והשעמום יתחיל.

בהתחלה לא יודעים שהוא התחיל כי זה מרגש להיכנס לחללית ולהמריא לכוכב חדש, עד שנוחתים ומגלים שהוא בסך הכל רפליקה של הכוכב הראשון. כן, הצבע מעט שונה. אולי החליפה מודיעה שהטמפרטורה נמוכה יותר אבל העניין עצמו נותר זהה. גם תחנות החלל הפזורות בכוכבים נראות אותו הדבר, כאילו אגף בינוי אחד פועל בכל הגלקסיה.

הדבר הזה נובע מהקונספט של המשחק: יקום אינסופי שמייצר פלנטות בעצמו. כך, יש במשחק 18 קווינטליון פלנטות. כלומר 18 עם 18 אפסים אחריו. בחיי שזה באמת המון מאותו הדבר.

החיים וכל השאר

המשחק מתנהל כך: מגיעים לכוכב, טסים לנקודות עניין המסומנות על המסך, נוחתים ואז מחפשים משאבים ששווים כסף, קונים דלק למנוע העל חלל וממשיכים הלאה למערכת הבאה.

הטיסה דורשת משאבים (דלק), וארטיפקטים שנמצאים בכוכבים עשויים להיות שווים המון כסף. ספינת חלל חדשה עולה 1.5 מיליון יחידות (ויש גם יותר יקרות), אבל המשמעות היא רק עוד מקום לעוד יסודות וחפצים. הטיסה זהה לחלוטין מבחינת המהירות והתמרון כך שזה לא כזה משתלם לעבוד בזה (וזו עבודה).

צורות החיים האינטילגנטיות בגלקסיה מלבד השחקן (ממה שחקרתי) תמיד ילכו על שתיים, וייראו כמו לטאות או רובוטים. למען האמת אולי גם אני נראה כך - איני יודע איך אני נראה, ומעולם לא ראיתי את עצמי או מישהו כמוני בכל הגלקסיה.

הוד לטאיותו
אביב מזרחי

המפגשים עם הגזעים נעשים בצורה פרימיטיבית. על רקע פניהם יש תיאור טקסטואלי של מה שקורה וטקסט בשפה ילידית. ככל שנתקדם במשחק נלמד מלים בשפה של הגזעים וכך יש פה מנגנון משחקי חביב לו רק היה מוגש בצורה שאינה טקסטואלית (השנה היא 2016 למען השם).

ברגע שאנחנו מבינים את הפניה של היצורים נוכל לתת להם את מה שהם מבקשים (צריך לבחור, למשל, אם לתת פחמן או ברזל), הם יתעצבנו עלינו אם נטעה ומעמדנו בקרב הגזע ישודרג או ישונמך ויש לכך משמעות מסוימת בהמשך מבחינת הדברים שהם נותנים לנו - למשל, תוכניות לבניית מנוע רקטי חדש.

אני לא נוטה להיתפס לעניינים האלה, אבל באמת שאין בזה שום הגיון. למה שכל היצורים בגלקסיה מגזע מסוים יעלבו שנתתי פחמן למשה זוכמיר הלטאה?

עוד עניין שקצת חרה לי - כדי שנבדיל בין היצורים בני אותו גזע לפעמים יש להם כובע או משקפיים, שזה באמת קצת לזלזל בשחקן.

הי דינוזאור מוזר עם מנורות. אני חושב שאקרא לך מרכזי תאורה
אביב מזרחי

גזעים לא אינטיליגנטים יש רבים מספור. לפעמים הם יהיו מעין דינוזאורים גמלוניים, פעמים אחרות חרקים. רובם המכריע לא תוקפניים, חלקם נמלטו כשראו אותי. אפשר להאכיל אותם ואז הם יסומנו בסמיילי, באמת שלא הבנתי למה.

למרות שנראה שההתרחשות פתוחה לחלוטין, בכל זאת יש מטרה במשחק אותה נגלה בשעות הראשונות. יש שתי דרכים להגיע אליה ובשני המקרים היא לא שווה את זה. זה קווסט פשוט אבל מתיש של להביא חפצים ממקום למקום, לנהל מלאי ולהיתקל פה ושם באויבים בדרך כלל קלילים לפעמים קשים מדי.

החללית הכי יקרה שראיתי במשחק: 6 מיליון יד שנייה מלטאה

אל דאגה, לא יקרה כלום אם נמות (בקרב או מקרינה כוכבית). פשוט תצטרכו ללכת בחזרה למקום שמתנו ולקחת את הדברים. אם המוות קרה בחללית אז פשוט נטוס לשם. ואפילו לא השקיעו בזה שהאויבים עדיין יהיו שם. אתה מת? הם הלכו עכשיו - זה  בסדר. כך, במשחק הזה אין גם שום קושי או אתגר.

כש-18 קויינטיליון כוכבים בני דודים

מעל הכל המשחק פשוט רפטיטיבי. דילגתי בין 40 מערכות שמש שונות. כל כוכבי הלכת והירחים שהייתי בהם היו זהים כמעט לחלוטין, חוץ מפעם אחת שהיה ערפל ממש סמיך וחשבתי שאולי... אבל לא, זה שוב פעם הנגב.

נקודת האור היחידה ביקום העצום של No Man's Sky הוא שהוא מצליח להעביר בצורה גרפית יקום מדומיין מאופיין שיש לו אחידות ורעיון מתמשך. זה יפה לעין ומשחזר של סרטי מדע בדיוני ישנים (נניח סטאר טרק של שנות ה-60).

חלל לא עמוק

אני לא היחיד שלא מוצא במשחק הזה כלום. בשבועות הראשונים עזבו 80% מהשחקנים, וסטים וסוני מאפשרות בחלק מהמקרים לקבל את הכסף חזרה.

הי איש לטאה,  זה גזעני להגיד שכולכם נראים לי דומים?
אביב מזרחי

הסיפור מורכב באיזשהו מקום קצת יותר מכשלון רגיל: זה משחק של סטודיו עצמאי שהצליח ליצור ציפיות עצומות לפני שיצא. זה נעשה גם באמצעות פיצ'רים שהובטחו ולא היו בסופו של דבר וטריילרים טובים מאוד ובדיעבד מוגזמים. בנוסף זה גם משחק במחיר מלא אז האכזבה אולי כפולה (או פי המחיר חלקי מחיר של משחק מוזל).

בכל זאת, שורש הבעיה קיים גם אם המשחק היה מוצג כאקספירמנטלי: העיצוב שלו לא טוב. משהו אבד בדרך לבריאת היקום הזה.

יומן חלל, יום אחרון

אתמול כשהפעלתי את המשחק בפעם האחרונה כדי להוריד כמה צילומי מסך, היה לי נעים. יש איזו תחושה מרגיעה שהמשחק משרה; משהו בסאונד, באווירה החללית המעוצבת, ובזה שברור ששום דבר רע לא יקרה כי מאוד קשה למות. לכן הוספתי עוד מלה לכותרת.

אווירה טובה ככל שתהיה ופלטפורמה מוצלחת לא מספיקה כשהיא נבלעת בחור השחור של המשחקיות הלא טובה של No Man's Sky. בקיצור: ביקום מקביל זה בטח משחק מעולה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו