באטלפילד 1: מלחמת העולם הראשונה על ספידים

EA ו-Dice חזרו 100 שנה אחורה בזמן בחיפוש אחרי חוויית מלחמה פחות עמוסת גאדג'טים וחידושים. התוצאה מהנה ואף עמוקה לפרקים, גם אם לא נצמדת לדיוק ההיסטורי

אביב מזרחי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מתוך המשחק החדש "באטלפילד"
מתוך המשחק החדש "באטלפילד 1". אי דיוקים היסטורייםצילום: BATTLEFIELD 1
אביב מזרחי

בזמן שב"קול אוף דיוטי" מביטים לעתיד ועפים לחלל, מפתחי סדרת "באטלפילד" החליטו על פניית פרסה של 100 שנה לאחור, למלחמת העולם הראשונה. לכאורה, זו בחירה חתרנית: אי אפשר לפתות את השחקן בגאדג'טים נוצצים ורובי סער רועמים, אלא שולחים אותו למטחנת בשר נוראה, שכל קשר בינה לבין כיף נראה בלתי אפשרי.

כששחקנים אוהבים לחזור לנוסחה האהובה באריזה קצת יותר נוצצת, זה עלול להיות מסוכן, אבל זה עבד להם בסך הכל. "באטלפילד 1" הוא משחק מצוין ומעניין. המבקרים נתנו ממוצע של 90 והשחקנים נהרו לחנויות.

משחקים: זה רק נראה ישן

אחרי כמה דקות מבינים שלמרות פניית הפרסה, בסופו של דבר, EA ו-Dice שמרו על הנוסחה, ומלחמת העולם הראשונה היא בעיקר תפאורה: המדים ישנים, והרובים נראים ישנים, אבל מזכירים יותר אם-16 מלי אנפילד. וכמובן שאפשר לרוץ כאיילה עם מקלע שבמציאות שקל 20 ק"ג.

אז הדיוק ההיסטורי נרמס מתחת למגפי הכיף, אבל זה עובד. מתחת לתפאורה גרפית נהדרת מבחינה ההיסטורית מקבלים חוויה מושחזת, מהירה ומלאת אקשן. שלבים מעניינים עם זרימה טובה של קושי. יש סוגי נשק שנבדלים אחד מהשני, יש דרכים שונות לשחק שלבים שונים - לא מספיק רק ליפול ולקום ולהתקדם. אפילו יש תוספות שמתאימות לתקופה: כמו רובים מכודנים ופרשים.

הסיפור: היינו שישה  

סצינת הפתיחה של המשחק לא פחות ממבריקה. "אתה לא אמור לשרוד" נכתב בתחילתה, והיא זורקת את השחקן לתוך המטחנה המפורסמת של מלחמת העולם הראשונה. אחרי שהוא מת בנעליו של אחד, הוא עובר לשחק כחייל אחר, בצבא אחר וחוזר חלילה. הסצינה הזו נמשכת כמה דקות מדהימות וחבל שלא יותר. כמה משימות כאלה היו יכולות להיות דבר גאוני.

אחרי הפתיחה המרשימה, לוקח באטלפילד 1 את השחקנים בעקבותיהם של שישה גיבורים שנמצאים על גבי הגלובוס. בין השאר תוכלו להצטרף לצוות טנק, לשחק כבדואית שחוברת ללורנס איש ערב וכטייס מורד במוסכמות (סורפרייז, סורפרייז). שלבי המטוס אמנם יפים, אבל לא מספקים משהו משחקי מעבר לחוויה מאוד בסיסית.

המולטיפלייר

רוב השחקנים מגיעים בשביל המולטיפלייר והם יקבלו את מה שהם מחפשים. באטלפילד 1 הוא קודם כל משחק בשל. הוא מאוזן, והוא כיף. הוא לא קורס יותר מדי והוא מארגן את השחקן בקלות על משחק לפי טעמו האישי.

חוץ ממשחקונים רגילים של כיבוש וספירת חיסולים, מקבלים פה גם את ״מבצעים״ - משחקון שבו כובשים כמה אזורים ומתקדמים ממפה למפה, המתבסס יותר על שיתוף. עד 60 שחקנים יכולים להתקדם (או להגן) על שטח על פני מפה עצומה במזרח התיכון או באירופה בכמה שלבים. זהו משחק ארוך, אפי, מעוצב ורועש, שדורש שיתוף פעולה.

עוד סוגי משחקים מעניינים דורשים קבוצה כיבוש נקודות טלגרף עם סיוע (כמו ב"באטלפרונט") ומשחקון שבו הקבוצות מתחרות על מציאת יונים ושחרורן.  בין כלי הרכב אפשר למצוא טנקים פרימיטיביים, מכוניות ומטוסי בוכנה דו-כנפיים. אבל הכי כיף להתגייס לפרשים, לירות באנשים תוך כדי רכיבה או לשסף אותם בחרב. כל סוגי המשחקים מצליחים לספק חוויה כוללת ומושקעת, והשחקן יכול לבחור את סגנון המשחק המתאים לו.

המפות מגוונות בין שטחים פתוחים, יערות, כפרים ורחובות מופצצים. המשחק גם ממשיך את המסורת של באטלפילד ומאפשר הרס הדרגתי של הסביבה, שמוסיף מאוד למשחק.

סיכום: אז כדאי?

ברור שכן. כרגיל במשחקים האלה הדגש הוא על "אם" - אם אתם מחפשים משחק מולטיפלייר חדיש זה בדיוק מה שאתם צריכים. אנשי באטלפילד שנמאס להם מ"הארד ליין" המשטרתי (אם יש בכלל מישהו בשרתים) גם יהנו. לשם שינוי, אפילו הקמפיין לשחקן היחיד שווה את ההשקעה. אם זאת הסיבה היחידה שלכם לשחק, חכו להנחה במחיר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ