מה קרה להבטחות הגדולות של העשור בתחום הגיימינג?

הסטודיו המצליח שאיבד את הדרך דווקא בשיא ההצלחה, החברה שתצטרך להתמודד עם הנפילה של סוף העשור ותחום המשחקים שפינה את מקומו באופן כמעט מוחלט לטובת צעדי הריקוד

מתוך Star Citizen
מתוך Star Citizen

גם השבוע אנחנו ממשיכים לסכם את העשור האחרון בעולם הגיימינג - בחלק השני מתוך ארבעה סיכומי עשור שנערוך החודש, החלטתי לשוב ל-2010 ולבדוק איזה סטודיואים, משחקים או חידושים טכנולוגיים היו ההבטחות הגדולות של העשור השני של המאה ה-21, והאם הם הצליחו לעמוד בהייפ או נכשלו בצורה מביכה.

BioWare - הסטודיו שאיבד את דרכו?

ביווייר, הסטודיו הקנדי הותיק, היה במקום טוב בתחילת העשור - הוא נרכש בסוף 2007 על ידי EA וזכו לתמיכה כלכלית ולחופש יצירתי יחסי, ועם פרוץ העשור החדש הוציא את "דרגון אייג':אוריג'ינז" ו"מאס אפקט 2", שזכו שניהם לביקורות נלהבות. עם זאת, עושה רושם שמשהו רע עבר על ביווייר בשנים שחלפו מאז, ומסטודיו פופולרי שמוציא משחקים עם סיפור עשיר ודמויות אהובות, אנשיו התחילו לאבד את דרכם. ב-2012 יצא דרגון אייג' השני שקיבל ביקורת פושרת למדי, ומאוחר יותר באותה שנה יצא המשחק הסופי בסדרת מאס אפקט שגרר שערוריה בזעיר אנפין שאותה ציינו בשבוע שעבר.

האכזבה היחסית מהמשחקים החדשים של הסטודיו הביאה לתהיה בתעשיה ובקרב קהל המעריצים: האם יתכן שב-EA החלו להתערב יותר מדי בהליך הפיתוח של ביווייר, והאם הם משפיעים לרעה על הסטודיו? החשש הזה קיבל אישוש בשלהי 2012 כאשר שניים ממייסדי הסטודיו - שהיו איתו מאז 1995 - הודיעו על פרישה מעולם הגיימינג.
בביווייר ניסו לשדר עסקים כרגיל - הם הודיעו על משחק אונליין חדש ומבטיח בשם "שאדו רילמז", אך העבודה עליו הופסקה במפתיע ב-2014. מאוחר יותר באותה שנה יצא "דרגון אייג': אינקוויזיציה", המשחק האחרון שלהם שזכה לביקורות אוהדות והצליח לעורר מעט אופטימיות בקרב המעריצים, אך לא לזמן רב.

הסטודיו המשיך לעבוד על המשחק הרביעי בסדרת מאס אפקט ונתקל שוב בקשיים - הפעם בדמות אנשי צוות ותיקים שפרשו באמצע העבודה - ועם יציאת המשחק נאלץ להתמודד עם ביקורות קוטלות, תלונות על ביצועים ומכירות מאכזבות. כתוצאה מכך, EA הקפיאה לחלוטין את המשך העבודה על טריולוגיה חדשה למאס אפקט והעבירה את רוב המשאבים למשחק חדש לחלוטין - "Anthem". אנת'ם היה אמור להיות המשחק שיציל את ביווייר ויהווה שילוב בין RPG לאקשן עתידני, אך גם הוא נכשל קשות וגרר איתו עוד גל של ותיקי חברה שמחליטים לנטוש את הספינה הטובעת.

מה הלאה: עם איום מתמשך של סגירה מעל ראשם, הצוות שנותר בביווייר - שילוב של מעט ותיקים והרבה צוות חדש מלא בחששות - עובד בימים אלה על המשך רביעי לדרגון אייג', שבינתיים רק זכה להכרזה סמי-רשמית אך לא לתאריך יציאה. עם זאת, בכירים בתעשיה ומעריצים מביעים סקפטיות מוצדקת לגבי עתיד החברה, ועם כל הצער שבדבר, לא אתפלא אם ביווייר לא יהיה איתנו בסיכום העשור הבא.

Bethesda ונקמת הסיקוולים

גם בת'סדה גם הוא סטודיו ותיק שמתמחה במשחקי אקשן-RPG, אך בעוד שבביווייר מתמחים במשחקים ליניארים יחסית, בת'סדה מתמחה ביצירת עולמות עצומים ופתוחים עם מאות דמויות, קווסטים ומקומות לחקור. הם אחראים לשתי סדרות שהיו מאוד אהובות בתחילת העשור - "Elder Scrolls" ו-"Fallout" - אך שתיהן נפלו לתוך מלכודת סיקוולים שניסו לחדש יותר מדי והרחיקו שחקנים במקום למשוך אותם לשחק.

בסדרת ה-"Elder Scrolls", בת'סדה פתחה את העשור עם "סקיירים", המשחק החמישי בסדרה שיצא ב-2011 והפך ללהיט עצום. המשחק מכר מעל 30 מיליון עותקים מאז שיצא וזכה לקהילת מעריצים נלהבת. השנים חלפו, ואיתן צצו עוד ועוד בקשות למשחק שישי בסדרה, אך במקום להיענות להם, בסטודיו בחרו להוציא שני המשכים שסטו מהקו העיקרי של עולם ה-"elder scrolls": ב-2014 יצאה גרסת MMORPG שנקראה "אלדר סקרולס אונליין" וזכתה למיליוני שחקנים אבל גם לביקורות פושרות, וב-2019 יצאה "אלדר סקרולס: בליידס" - גרסת מובייל בינונית שאיפשרה הצצה לא מספקת לטמריאל ואכזבה את השחקנים והמבקרים כאחד.

גם במותג השני המצליח של הסטודיו, "Fallout", הייתה נפילה לקראת סוף העשור - "פולאאוט: ניו וגאס" יצא ב-2010 וזכה לביקורות אוהדות, ו"פולאאוט 4" שיצא ב-2015 התקבל באהדה גם כן, אך ב-2018 גם המותג הותיק הזה עבר למשחק אונליין וזכה לביקורות איומות ומכירות בינוניות, ולא ברור אם יצליח להתאושש מהמכה הזו.

מה הלאה: עושה רושם שכרגע בת'סדה משאירה בצד את סדרת פולאאוט, ועברה לפיתוח של משחק חדש לחלוטין בשם "סטארפילד". בנוסף, שמועות עקשניות טוענות כי הם מפתחים בימים אלו את המשחק השישי בעולם האלדר סקרולס שיקבע את עתיד הסטודיו.

משחקי מובייל - תחום עם צמיחה בלתי פוסקת

בעוד ששחקנים "כבדים" תמיד יעדיפו קונסולות או משחקי PC, אי אפשר להכחיש כי שוק משחקי המובייל הוא שוק ענק, וככל שמכשירי המובייל הולכים ומשתכללים כך גם היכולות הטכניות והגרפיות של המשחקים הולכות ומתקדמות. אם בתחילת העשור היו לנו משחקי פלטפורמה ומגע פשוטים יחסית כמו "אנגרי בירדס" ו"פרוט נינג'ה", אנחנו מסיימים את העשור עם להיטי ענק כמו "פורטנייט" ו"מיינקראפט" שפעם היה אפשר רק לחלום להפעיל בסמארטפון. נכון לשלהי 2019, משחקי מובייל שולטים בחצי משוק הגיימינג הכללי ומכניסים מעל 70 מיליארד דולר בשנה לשוק העולמי.

מה הלאה: אין שום סימנים שהתחום הזה מאט או עוצר, אפילו להפך: התחזיות העדכניות מראות שבשנים הקרובות התחום יכפיל את גודלו מבחינת נתח שוק וצפוי להכניס עד סוף 2023 בסביבות 150 מיליארד דולר. החברות שצפויות להרוויח מכך בעיקר הן ענקיות בינלאומיות כמו גוגל ואפל, שהשיקו שירות מנוי משחקי מובייל ייעודי, לצד כמה חברות גדולות שממוקמות בסין וקוריאה.

משחקי קצב - לאן נעלם גיבור הגיטרה?

עד לסוף העשור הקודם משחקי הקצב שלטו בכל בית עם קונסולה: "גיטר הירו" של אקטיוויז'ן ו"רוק בנד" של מיקרוסופט הפכו את חלום התהילה של כוכבי הרוק למשחק חברתי מהנה שמאפשר להקים להקה ולתופף, לנגן ולשיר את מיטב להיטי הרוק הקלאסיים והעדכניים.

עם זאת, המכירות ירדו והשוק דישדש ונדמה היה שהז'אנר מת לתמיד. אבל משחקי הקצב לא מתו, רק השתנו באופן ניכר כאשר התגלה שלא כולם אוהבים לנגן אמנם אבל כולם אוהבים לרקוד. ב-2010 יצא המשחק הראשון בסדרת "Just Dance" שלקח את הבסיס של גיטר הירו ורוק בנד - שירים מוכרים ומשחקיות שמבוססת על עמידה במקצבים - והוסיף להם טכנולוגיה מבוססת תנועה שהצליחה לרעננן את הז'אנר. הקהל שהמשחק פנה אליו היה צעיר בהרבה, אבל ההצלחה הייתה יציבה: "ג'אסט דאנס" זכה למשחק חדש בכל שנה מאז הבכורה שלו והציג שירים חדשים וריקודים מעודכנים - האחרון יצא בנובמבר והפך ללהיט בעיקר באסיה.

מה הלאה: עושה רושם שתחום משחקי הקצב משתנה ומתפתח בהתאם לטכנולוגיה הקיימת, וכרגע ריקוד ותנועה ישארו הכיוון לשנים הקרובות. כלומר, כל עוד יש שירי פופ קצביים וילדים שפשוט רוצים לרקוד.

מציאות מדומה - העתיד כבר כאן?

כבר כמה עשורים מבטיחים לנו שמציאות מדומה היא עתיד הגיימינג, והיא מככבת בפנטזיות עתידניות כמו "שחקן מספר אחת". עם זאת, עושה רושם שרק בעשור האחרון הטכנולוגיה הצליחה להתקדם מספיק כדי להפוך לרלוונטית כמוצר צרכני להמונים, ולהגיע לשחקנים העצמאיים בזכות קונסולות לבישות כמו האוקולוס ריפט שהפציעה עם תחילת העשור. כיום, שלל חברות ענק כמו סמסונג, גוגל, HTC ולנובו מייצרות קונסולות כאלה, ולא מעט משחקים תומכים בטכנולוגיה דרך סטים או בסביבות הרצה. למרות ההתקדמות המשמעותית, נראה שיש ל-VR עוד כברת דרך לעבור: עדיין קיימת תחושת ניתוק חלקית בין השחקן לבין סביבת המציאות המדומה, ורבים מתלוננים על כאבי ראש ובחילות במקום לדווח על חוויה חלקה ו"עוטפת".

מה הלאה: עושה רושם שהטכנולוגיה תמשיך להתפתח גם בעשור הקרוב, והיא עשויה למצוא את מקומה באזורים מגוונים - בין אם אצל השחקן הביתי שיהיה מעוניין בחווית משחק כובשת ובין אם בשימושים קהילתיים ושיקומיים. כבר בימים אלה יש ניסיונות להשתמש בטכנולוגיה לטיפול בהלם קרב או חרדה, ורק הזמן יגיד אם היא מועילה למטרות אלו.

אזכור של כבוד: סטאר סיטיזן, מימון ההמונים שלא היה

לאחר הכתבה הקודמת עלו כמה תגובות ששאלו כיצד פרסמנו כתבה על שערוריות ייצוגיות מכל שנה מבלי להזכיר את סטאר סיטיזן. ובכן, אנחנו מדברים על פיאסקו שנמתח כמעט על פני העשור כולו וראוי לאזכור בפני עצמו. מדובר בפרויקט שאפתני שתכנן ליצור עולם מולטיפלייר עצום בחלל בשם סטאר סיטיזן - שכולל שלל ספינות וגלקסיות לחקור - ובין היתר גם להשיק משחק לשחקן יחיד שיתרחש בעולם הזה בשם "סקוואדרון 42". אותו משחק תוכנן לכלול הופעות קוליות משחקני ענק כמו מארק האמיל, גארי אולדמן וג'יליאן אנדרסון.

זה בהחלט נשמע מבטיח, וכך חשבו גם מיליוני שחקנים שהחליטו לתמוך במשחק כלכלית: הפרויקט הוכרז ב-2012 וזכה לקמפיין קיקסטארטר רחב יריעה שנכון לדצמבר 2019 הצליח לגייס לא פחות מ-250 מיליון דולר. למרות שמדובר בסכומי עתק, העבודה על הפרויקט טרם הסתיימה והיא ממשיכה גם לעשור הבא, מה שגורר באופן טבעי אינספור דיווחים על משברי פיתוח עקב הקף עבודה רחב מדי, קשיים בין אישיים בין חברי הצוות ושאלה אחת גדולה: האם המשחק ייצא לשוק אי פעם?

מה הלאה: אין ספק שסטאר סיטיזן הוא פרויקט שאפתני למדי, וכנראה שהצוות שעומד מאחוריו לא תיאר לעצמו את התסבוכת אליה הוא נכנסים, אבל כרגע זה מאוחר מדי - החברה תאלץ להחזיר את ההשקעה העצומה או לאבד את תמיכת הקהל, שבסך הכל רצה להלחם בקרבות חלל אפיים. כרגע עושה רושם שגם אם עולם המולטיפלייר לא מוכן להשקה, יתכן שלפחות המשחק לשחקן יחיד יראה אור במהלך השנה הקרובה - שוב, בערבון מוגבל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ליד בית הספר רוב בטקסס, היום

גם הטבח בטקסס לא ישנה את עמדת השופטים השמרנים בעליון בארה"ב

Hand drawn pregnant woman belly, Vector sketch isolated on white background, Line art illustration

בניגוד לכל מה שדמיינתי, יש לי ילד אחד חי וכך זה יישאר

ביידן עם ראש ממשלת יפן, השבוע בטוקיו

שני אירועים דרמטיים קרו בטוקיו. העולם התרכז במה שפחות חשוב

מסעדת קוקו תאי

זו לא באמת מסעדה. זה מקום בחוף הים שבו מופיעים כוכבי ריאליטי

זירת הפיגוע ברחוב דיזינגוף בתל אביב, בתחילת אפריל

חברת מטא סירבה לחסום דף פייסבוק שביהמ"ש קבע כי הסית לטרור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"