${m.global.stripData.hideElement}

 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדריך לבלוגוספירה: כדור ברשת

אורן חמודות משלב בין אהבתו לספורט ולתרבות בבלוג אופסייד סטוריז, שבו הוא מתמקד דווקא באמנים ובפוליטיקאים מפורסמים ובקבוצות שהם אוהדים

תגובות

במאי הקולנוע ספייק לי הוא מחזה שכיח באולמות האן-בי-אי, ליגת הכדורסל האמריקאית, שרוב צופיה מרוכזים בנקניקייה שרכשו במזנון או בהופעות הקרקסיות שבמחצית המשחק יותר מאשר בשחקנים עצמם. זה כ-20 שנה מתמקם לי בשורה הראשונה של המדיסון סקוור גארדן, אולמה הביתי של הניו יורק ניקס, ומקניט משם את שחקני הקבוצות היריבות. לשם כך הוא נעמד, מוסיף תנועות ידיים מגבה אותן בלשונו החדה ונוחל לא מעט הצלחות. כמה מהכוכבים הגדולים של הליגה, נערי שכונות צעירים שנהפכו מליונרים, יוצאים מריכוז ומאבדים שליטה בגלל המופע של לי, שמקפיד לאתגר את העצבים שלהם. לי שומר לרוב על אלגנטיות ולא מקלל באופן בוטה, אבל זה מספיק כדי לייצר "טראש טוק" (הטחת עלבונות הדדית תוך כדי המשחק) בינו לבין כמה מהשחקנים המוקנטים.

ספייק לי על המגרש. תצלום:רויטרס

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לכך, שגם זכתה לפוסט בבלוג הספורט הישראלי "אופסייד סטוריז", קרתה בשנת 1994 כשהניקס של לי שיחקו מול יריבתם המושבעת באותן שנים, אינדיאנה פייסרס. הבמאי הננס בחר להיטפל לכוכב הפייסרס, רג'י מילר, שהיה ידוע ביכולתו הפנומנלית לצלוף מטווחים ארוכים. במשך כל המשחק הקניט לי את מילר, מה שרק דירבן אותו לקלוע עוד ועוד. בשיאן של ההקנטות, לאחר שדייק בעוד זריקה לשלוש נקודות, סימן מילר ללי תנועת חניקה, כמו רוצה לומר "אני חונק את הניקס היום בגללך, ספייק". הפייסרס ניצחו את אותו משחק, וה"דיילי ניוז" הניו-יורקי מרח למחרת את הכותרת "תודה רבה ספייק" על שערו, ברמיזה לכך שהניקס הפסידו בגלל ההקנטות של לי.

"אני אוהב תרבות וספורט, וחיפשתי דרך לשלב ביניהם". מסביר אלון חמודות, כותב הבלוג, מדוע בחר להתעסק בעיקר במוסיקאים ופוליטיקאים ידועים, ובקבוצות ספורט שאותן הם אוהדים. "הפוסט הראשון היה על מנצ'סטר, שהיא עיר עם שתי קבוצות כדורגל והמון מוסיקאים, כל אחד והקבוצה שלו".

בשבועות האחרונים מפרסם חמודות פרויקט תחת הכותרת "עזבו אותי מהסכם שלום... יש משחק!", שמוקדש לסיפורים שמאחורי האהדה של פוליטיקאים לקבוצותיהם. הוא מספר מה הביא את אובמה לאהוד את קבוצת הבייסבול של השיקגו וייס סוקס מדרום העיר, ולא את הקאבס מהצפון, על הקשר בין ברלוסקוני וקבוצת הכדורגל של מילאן, ראש ממשלת אוסטרליה, ג'וליה גילארד, וקבוצת הרוגבי של מלבורן סטורם, בן לאדן וארסנל הלונדונית ודיוויד קמרון, שאוהד את אסטון וילה.

חמודות טוען שטרם מצא מקביל ישראלי לספייק לי, מוסיקאי או אמן שמגיע למשחקי קבוצת הספורט האהודה עליו ומנצל את הפיגורה שלו כדי להוציא מריכוז את שחקני היריבה. המקבילה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא עו"ד דסי פורר, מהבכירים בפרקליטות תל אביב (התובעת במשפטה של ענת קם, למשל) שפוקדת את משחקי הבית של מכבי תל אביב בכדורסל זה שנים, מעודדת באופן בוטה ומקללת שחקנים. אלא שלפורר כמה חסרונות, לעומת הבמאי הניו יורקי: היא לא מפורסמת, היא לא אמנית, והיא חסרה את האלגנטיות של לי.

אופסייד סטוריז

כתובת: casper0.wordpress.com

מחבר: אלון חמודות

תאריך הקמה: פברואר 2011

תדירות עדכון: פעמיים בשבוע

המלצת הבלוגר: קו חוץ, בלוג חדשות חוץ ישראלי

ofermatan@gmail.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#