לא רק גוגל ופייסבוק |

החברות שאתם לא מכירים, אבל מכירות אתכם

דו"ח אמריקאי מספק הצצה לעולם האפל של ברוקרי הדאטה. הן אוספות וסוחרות בכמויות עצומות של מידע פרטי של צרכנים - עד 3,000 פריטי מידע לאדם

סטיב לוהר, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סטיב לוהר, ניו יורק טיימס

ועדת הסחר הפדרלית קראה ביום שלישי לקונגרס להגן על צרכנים מפני איסוף מידע פרטי בלתי מבוקר ושיתוף המידע הדיגיטלי - מביקורים באתרי אינטרנט ועד למידע על המצב המשפחתי. הגנה זו אמורה להיעשות באמצעות מתן כלים לאנשים שבעזרתם יוכלו לראות, למנוע ולקבוע את המידע שהם רוצים לתת.

הוועדה ציינה כי צריך לרסן חברות לא ידועות, הנקראות ברוקרים של דאטה והבודקות ומוכרות כמויות אדירות של מידע צרכני למטרות שיווק, ולדרוש מהן שקיפות רבה יותר לציבור.

"אתם אולי לא מכירים אותן, אך סוכני הנתונים מכירים אתכם", אמרה אידית רמירז, יו"ר הוועדה בראיון טלפוני. לדבריה, זו תעשיה "הפועלת בדרך כלל במחשכים" ועם זאת, יש לה מידע מפורט להפליא הכולל קניות בחנויות וברשת, דעות פוליטיות ודתיות, הכנסה אישית ומעמד סוציו־אקונומי.

לאחד מסוכני הנתונים המצוין במידע יש 3,000 קטגוריות לכל צרכן אמריקאי כמעט.

סוכני נתונים בודקים מידע שנאסף על צרכנים, ואשר מחולק בהתאם להנחות אוטומטיות, נאמר בדו"ח (לחצו לקריאת הדו"ח המלא). המסקנות עשויות אולי לקבוע מוצרים ושירותים שכדאי להציע למישהו, אך המסקנות עלולות לפעמים להיות שגויות.

צרכנים מוכנסים לצרכי שיווק לקבוצות חברתיות ודמוגרפיות שמקוטלגות כמו: "מאותגר פיננסית", "עניין בסוכרת" ו"מעשן בבית", נאמר בדו"ח.

הדו"ח מסביר כיצד הקבוצות האלה, הנוצרות על ידי תוכנות, יכולות להשפיע על חייו של אדם. למשל, אם מניחים שהאדם הוא "אופנוען נלהב", הוא מקבל הצעות מיוחדות מחנות מקומית למכירת מוצרי אופנועים. אך אותו אדם יצטרך אולי לשלם פרמיות גבוהות יותר לביטוח חיים, משום שהמבטחים עלולים לחשוש שהוא מסתכן בחיי היומיום שלו.

מומחים אומרים שדו"ח הוועדה, המסכם חקירה שנערכה במשך שנה וחצי, הוא המפורט ביותר והסמכותי ביותר עד היום.

"הוא יפקח את העיניים לאמריקאים רבים", אמר דיוויד ולאדק, פרופסור למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון וחבר בכיר לשעבר בוועדה. "זו תהיה קריאה חזקה ביותר לקונכגרס לעשות משהו".

הדו"ח מתווסף לקריאות הנשמעות בוושינגטון לרסן את דרכי איסוף המידע על אנשים והשימוש שנעשה במידע הזה על ידי חברות. החודש פרסם הבית הלבן דו"ח משלו, שהתמקד בעיקר בדרך שבה חברות מלקטות ברשת ומאחסנות כמויות עצומות של מידע על בני אדם, וכיצד יכול מידע זה לגרום לאפליה מסיבות גזעניות, אתניות או סוציו־אקונומיות.

הבית הלבן קרא לעשות ניסיון נוסף להעביר את "חוק זכויות הפרטיות של הצרכן" שהנשיא אובמה הציע לראשונה ב–2012. אחדות מההמלצות בדו"ח הוועדה דומות לאלה של ההמלצות בהצעת הבית הלבן.

תעשיית איסוף המידע מתנגדת בדרך כלל לחקיקה העלולה להצר את צעדיה, והיא טוענת כי בקרה עצמית היא הפיתרון המועדף בתעשיה המתפתחת במהירות. פגי הדסון, סמנכ"לית בכירה באגודת המשווקים הישירים, המייצגת את סוכני הנתונים, אמרה כי הוועדה "עדיין איננה מוכיחה שאיסוף הנתונים גורם נזק לצרכנים".

הסכנות שהוצגו על ידי הוועדה הן בגדר השערה, אמרה הדסון והוסיפה כי החוקים הקיימים אוסרים אפליה פוטנציאלית מהסוג שתואר על ידי דו"חות הוועדה והבית הלבן.

הוועדה החלה לעקוב אחרי תעשיית סוכני הנתונים ב–2010 מחשש שחברות משתמשות במקורות חדשים גדולים של נתונים דיגיטליים ועוקפות את "חוק הדיווח ההוגן", שהועבר ב–1970 ונחקק בתגובה לחששות לפרטיות שהועלו באותה תקופה.

ארגונים למען פרטיות שיבחו בדרך כלל את דו"ח הוועדה, אך הודיעו שהיא יכלה להרחיק יותר לכת בהמלצותיה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ