בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ויקיליקס מדליף, והעיתונות חוגגת: עוד אבידה כזאת וניצחנו

ההכרזה על ויקיליקס כעל מבשר התקשורת החדשה היתה אחרי הכל ספין של העיתונות הממוסדת

תגובות

ג'וליאן אסאנג'. עוד כתב בדסק החדשות
המכה שספגה העיתונות הוותיקה בפרשת ויקיליקס היתה אחת התבוסות העליזות בהיסטוריה. בשעה שהכוחות המהפכניים צרו על החומות, פשטה היסטריה זחוחה במסדרונות המבצר המט ליפול. "מהפך!" צהלו עורכי העיתונים. "טוען חדש לכתר, משוכלל וזריז מאתנו הכה אותנו שוק על ירך. שמנו את מכונות הדפוס והכפילו את מספר העותקים!"

במשרד הסמוך, סמנכ"ל השיווק לא ידע את נפשו מנחת. "הפיצו את הבשורה על הכניעה הקרבה", הודיע לפקודיו בעליצות: "התקשרו למשרדי הפרסום והודיעו להם כי מחיר המודעות שולש לשבוע הקרוב!" בערוצי הטלוויזיה התמרקו אגפי החדשות לקראת המפלה מבעוד מועד. במחלקות הקדימונים סערו המוחות: בעוד יומיים, יום, כמה שעות, מיד - "העיתונות החדשה במלוא הדרה!" ואכן, ביום הדין, עת התנוסס אל על הדגל הלבן על גגותיהם הדהויים של מערכות התקשורת, הורגשה בדוכני העיתונים תכונה שלא נרשמה זה זמן ומהדורות החדשות זכו לנתוני צפייה מרשימים במיוחד, גם בשעות השידור הנידחות ביותר. כל שנותר הוא רק לסכם את הפיאסקו במוספי סוף השבוע, להכריז חגיגית: "הובסנו! מוגרנו! יחי המלך החדש!" ולצחוק כל הדרך אל הבנק.

כישלון מבורך שכזה לא זכור בהזדמנויות הקודמות שבהן איימה מהפכה טכנולוגית לשנות סדרי עולם. הכנסייה לא זו בלבד שלא היללה את שמו של קופרניקוס או הפיצה את משנתו כי הארץ סובבה את השמש, ולא ההיפך, אלא אף אסרה ללמד את תורתו, התנכלה לממשיך דרכו, גלילאו גליליי, והתנכרה למהפכה המדעית שהובילו השניים, עד שהסכים הכס הקדוש להתנצל סוף סוף בפני האסטרונום האיטלקי, 350 שנה אחרי שנפטר מן העולם. גם מהפכת הדפוס לא זכתה לברכת האפיפיור, ומטעמים מובנים: הלוא אחרי הכל המצאתו של יוהאן גוטנברג הביאה לפגיעה קשה במעמדו של הממסד הכנסייתי.

ואילו בחלוף כמה מאות שנים, זוכה מהפכת המידע לקבלת פנים שונה לגמרי מזו שזכו לה קודמותיה: דווקא גופי התקשורת הוותיקים, מי שאמורים לגלם את תפקיד הממסד המאוים ולכונן עצמם כאויביהם המרים ביותר של אתרי החדשות ברשת, הם אלה שמפיצים את משנתם בהתלהבות יתרה. הנה, ביום שבו העיתונות המודפסת והמשודרת אמורה להדוף את אחת הפלישות המרהיבות ביותר לשטחי המחיה שלה, או לפחות להתבוסס בקלונה, היא בוחרת דווקא לתקוע בחצוצרות לקראת בואו של הפולש, לחגוג את מפעלותיו מעל לכל דוכן, ולקינוח להציג את ראשה הערוף בכיכר העיר ולהכריז כי תמו ימיה. דווקא בזכות יריביו המקצועיים נהפך ויקיליקס לשם שנישא גם על לשונם של אלה שלא פתחו מחשב מימיהם ושלא היה שום סיכוי שהיו שומעים בדרך אחרת על אתר ההדלפות של ג'וליאן אסאנג'.

שמועה ברחוב

"ויקיליקס משול למשאית זבל, שמרוקנת את תכולתה באמצע הרחוב", כתב ניר ברעם במאמר שפורסם במסגרת פרויקט שהוקדש לפרשה במוסף "הארץ" (3.12.2010), "ולפחות תיאורטית יכול כל עובר אורח לעצור, להתבונן ולהחליט איזה מידע מעניין אותו". זהו משל מדויק, אך בניגוד לרוח הפרויקט, שהכתיר את ויקיליקס כ"ספק המידע המשמעותי של המאה ה-21" ו"שלב חדש בתולדות ההגנה על החירות בעידן התקשורת הגלובלית", הוא מדגים דווקא את הסיבה שהאתר זקוק לשופרות העצומים של התקשורת הוותיקה, ולא להיפך. מלבד דרי אותו רחוב, איש לא היה יודע על קיומה של הערימה שהניחה המשאית, אלמלא היתה העיתונות הממוסדת מודיעה בכל תרועה רמה שבכתובת כך-וכך ניצב לו גל אשפה, ברחוב שאין הוא אלא סמטה נידחת ביחס למרחבים הקיברנטיים האינסופיים כמעט, במבוא שכוח אל שאיש אינו עובר בו במקרה, אלא אם כן שידלו אותו בנמרצות לבקר שם.

גם אז זכרו היטב העיתונאים כי עם כל הכבוד לרעננותה של המדיה, נפש קוראיה עתיקה וקמאית: אי לכך טרחה ושלחה ידיה אל הערימה, שלתה משם מה שדלתה, הגישה לפיות הקוראים ושיכנעה אותם לבלוע כשדל תינוק. זו היתה התנהלות עיתונאית קלאסית: הסתובבה לה שמועה בחוצות בין אינספור שמועות אחרות, זוהתה כסחירה, שוכפלה, הופצה, שווקה ונמכרה בהמוניה. ולאחר מעשה, בזמן שהמלך הודה במפלתו, כבר החלו לבנות אגף חדש בארמון.

לא, המלך לא התכוון לרגע להגיש את ראשו על מגש. מבין כל השמועות וגלי האשפה המפוזרים ברחוב, העיתונות בוררת את חומריה בקפידה. על סחורתו של אסאנג' היא קפצה כמוצאת שלל רב, משום שהמסמכים שפירסם באתר ויקיליקס הם חומר עיתונאי טוב. עם זאת, ספק אם אדם אחד ברחבי כדור הארץ שינה בעקבותיהם את תפישת עולמו, או אפילו גילה משהו חדש באמת על חייו שהוא לא ידע קודם. סדר היום התקשורתי שהציעו המסמכים הוא אותו סדר עולמי ישן, עם אותם גיבורים ונבלים, ואותם מוקדי כוח שתקפותם שבה ואושררה גם במקרה הזה. זה היה סקופ, אבל התואר ידיעה בלעדית הרי אינו זר לאמצעי התקשורת, גם אם חתום עליה כתבנו ג'וליאן אסאנג'.

מעבר לכך, תוכן המסמכים עצמם לא איים על גופי תקשורת בשום צורה, אולי אפילו ההיפך: זה היה מופע מרשים מספיק כדי להסיט את תשומת לב מנושאים שעשויים להיחשב לחתרניים יותר, כאלה שבאמת יכולים לערער על הסדר הקיים, שברוני התקשורת הם ממחולליו הראשיים. הנה, ניתן להמונים להשתעשע במראית עין של שינוי דרמטי, נמסוך בהם את התחושה שהם שותפים לרבולוציה, נכתיר אותה בתור מהפכת תקשורת, התקוממות עממית שכל איש רשאי לקחת בה חלק תוך כדי רביצה בכורסה הרכה מול מסך המחשב. מה רע: במקום לצאת לרחובות, נשכנע את ההמון שכל מה שנדרש ממנו כדי להפיל את המשטר הוא לעשות דאבל קליק על האקספלורר.

מובן שלא נרשמו שינויים בהרגלי הצריכה בשבוע שבו אירעה המהפכה, מלבד גידול ברווחים של בעלי המערכות הוותיקות. רובו הגדול של הציבור לא טרח באמת לצלול אל תיבת האוצר שהוצעה לו חינם אין כסף, ותחת זאת צבא על דוכני העיתונים ובהה אף יותר מכהרגלו בערוצי הטלוויזיה כדי לקבל את הידיעות המרעישות שהבטיחו לו הפרומואים. אחר כך התבשמו כולם מניחוחו של העולם החדש, משפע האפשרויות שמציעה לנו הרשת, מהמידע שזורם בתקופתנו חופשי וללא הפרעה, ושבסופו של דבר מוצא מנוחה, שוב, כמעשה שטן, בדוכן העיתונים בפתח אותו קיוסק מרוט הקרוב למקום מגורינו.

סולם ערכים חדש

בהחלט ייתכן כי ביום מן הימים יתפסו אתרי האינטרנט את מרכז הבמה ויגאלו את השיח הציבורי מעריצותם של העיתונים ומהדורות החדשות שבשליטת בעלי ההון. אלא שאם אתרים אלה לא יציעו תכנים פורצי דרך וסדר יום חדש, יהיה זה שינוי מדומה ותו לא, מהפכני כמו נדידה של צופים מיעקב ומיקי ליונית לוי. הם גם ייאלצו למצוא דרך לכבוש פלח שוק משמעותי מספיק כדי שיאפשר להם למשול, משום שאם הם אכן יציעו סדר יום תקשורתי נועז ומקורי, כפי שקיים כבר היום בכמה בלוגים מרתקים ברשת, ספק אם העיתונות הממוסדת תגאל אותם מאלמוניותם ותפנה להם את הכותרת הראשית כפי שפינתה לוויקיליקס.

כמו במהפכות טכנולוגיות קודמות, גם זו שתבשר על עיתונות חדשה, לא תגולם בצורה אלא בתוכן. משום שלא המקלדת היא הגורם המהפכני, אלא האצבע שמקישה עליה. כפי שהמדע חתר תחת תמונת העולם שהציעה הדת, וכשם שהמצאתו של גוטנברג תרמה להאחדת ניבים מקומיים, זיעזעה את מבנה החברה הפיאודלית והביאה את הבשורה הלותראנית על חשבון דרשות הכמרים הקתולים, כך גם על עיתונות שתשאף לתואר "גורם אנרכיסטי בתוך עולם העיתונות" (כפי שכונה ויקיליקס באותו מאמר של ברעם), יהיה להציע סולם ערכים חדש ושונה לחלוטין מזה המתקיים כיום בתרבות המערבית-קפיטליסטית. איש לא היה מדבר היום על מהפכת הדפוס אם הספרים היו מלאים רק בכתבי קודש בלטינית.

מי הוא קפטן אינטרנט לשנת 2010?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו