בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צרכני כל העולם, התאחדו

אתרי הקנייה החברתית, שצצו השנה ברשת, העניקו ניחוח סוציאליסטי לאחת החוויות הקפיטליסטיות המרכזיות

תגובות

גשם לא ממש היה כאן ב-2010, אבל אתרים המציעים קופונים ודילים יומיים לרכישת מוצרים צצו השנה כפטריות. אלו אתרים המציעים לגולשים להירשם למאגר הלקוחות שלהם ולקבל מדי יום, ישירות לתיבת הדוא"ל, הצעות לרכישת מוצרים שונים במחירים אטרקטיביים. בהמשך הגיעו גם גרסאות משופרות, שהציעו לרכז בעבורנו במייל אחד את ההצעות האטרקטיביות מכל אתרי המכירות מדי יום.

הרעיון מאחורי היוזמה הוא ברור למדי: כולם מרוויחים. בעלי העסקים מבטיחים לעצמם שטף לקוחות ופרסום זול, ואתרי הקניות, המשמשים כמתווכים, גוזרים את חלקם בעסקה, וצוברים כוח ככל שגדל מאגר הלקוחות שלהם. והקונים? הם מקבלים הנחה של 50% ויותר, וקונים בזול את מה ש"בחוץ" היה עולה ביוקר.

השם שניתן לאתרים האלו מרמז על האופן שבו הם תופסים את עצמם, ובעיקר מנסים לשווק את עצמם: הם לא סתם מתמחים בקנייה קבוצתית, אלא מעידים על עצמם שתחום עיסוקם הוא "קנייה חברתית". כאילו שבמעשה הרכישה המשותף של קבוצת אנשים שאין בינם דבר וחצי דבר יש איזה מעשה חברתי.

אז קנייה בוודאי שיש פה והיא גם מהות העניין, אבל אפשר להניח ששם התואר "חברתית" שדבק בה הוא לא יותר מאשר שאריתו של הרגל, ספיחיו הבלתי מודעים של מעשה הדיבור הבלתי נגמר על אודות הסדר העולמי החדש, כלומר הרשת החברתית. הסיומת הזאת - "החברתי" או "החברתית" - כבר מתגלגלת לה באופן טבעי על הלשון.

אבל אם בכל זאת נתעקש להתעכב לרגע, הרי שיש כאן ניסיון לומר משהו. האתרים הנדונים מנסים למכור לנו בעיקר קופונים, אבל גם איזו אשליה של משהו שאבד מזמן, וגם אם קשה לנו להודות בכך, כנראה שלפעמים - בעיקר בעתות משבר כלכלי ומיתון - מורגש חסרונו.

אני אסתכן בהוצאתו מהנפטלין של מושג אנכרוניסטי משהו, שנראה כי מקומו בעמוד שעוסק בהווה בכלל ובאינטרנט בפרט לא יכירנו, אבל נראה כי אתרי הקניות החברתיות מנסים לשווק לנו את מעשה הרכישה המוסדרת באמצעות קופונים כמעט כמעשה סוציאליסטי. הקנייה מוצגת כאן כהתאגדות צרכנים בעלי תודעה, שחברו יחד כדי לממש את האינטרסים של בני מעמד משותף.

מוזר כי ב-2010, אחרי שהקיבוצים במתכונתם המקורית כבר נפחו את נשמתם, השירותים הציבוריים גוססים וההפרטה מושלת בכל, התגלו פתאום סימנים של סוציאליזם. הקניינים גילו לפתע את כוחה של ההתאגדות ועכשיו הם מוכרים אותה לכל מי שרק רכש את הקופון המתאים. וכך, את מה שתירגמו בשנות ה-90 להקמתם של מועדוני צרכנות דוגמת "חבר" ובשנות האלפיים זכה בתחום הנדל"ן לשם "קבוצות רכישה", מתרגמים כעת היזמים החדשים למושג "קנייה חברתית".

אלא שהמעשה החברתי הזה, אם להיות כנים, תרומתו לחברה היא אחת: לדאוג שגלגלי השוק ימשיכו לנוע; למצוא דרך נוספת לגרום לכסף להמשיך לזוז באותו כיוון שבו הוא זז תמיד - מהצרכן אל הסוחר. זוהי דרך חדשה להתעשר. אין שום חידוש אידיאולוגי בצורת הקנייה הזאת, זהו המשכו של התהליך שנעשה כבר מוכר כל כך: צרכנות אינסופית.

ההנחות הגדולות והמחירים האטרקטיביים הניתנים לקונים אולי גורמים להם תחושת ניצחון של מי שהצליח להשיג את המחיר הכי טוב, אבל בסופו של דבר הם גורמים להם לקנות הרבה יותר מוצרים שבסיטואציות אחרות ספק היו קונים. טיול סאגווי ב?150 שקלים במקום ב?300 שקלים זאת כנראה עסקה באמת טובה, אלא שהסכום שבכל זאת שולם כלל לא היה עוזב את הכיס אלמלא המייל המפתה שנשלח לתיבת הדואר האלקטרוני באותו בוקר.

אם אתם חסידים נלהבים של השיטה הקפיטליסטית, ייתכן שבהחלט תראו בכל פעולה המשרתת את המשך הנעת גלגלי השוק בגדר תרומה לקהילה. זה גם עשוי להסביר את המקור לשם המופרך "קנייה חברתית" ולעשות אותו מובן ואף מוצדק. אבל האופן שבו מיתגו עצמם אתרי הקניות האלה, החיבור הלא מובן מאליו בין צרכנות לבין חברתיות, יצר בשנה החולפת פרדוקס מסוג חדש, עוד שלב בהתפתחות העולם החדש. הסוציאליזם מעולם לא נראה קפיטליסטי כל כך. או להפך.

אוספים קופונים: האתרים שיסדרו לכם את ההנחות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו