בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אשה בשבוע | אוקיינוס הידע של ויקיפדיה

תמר הירדני, כותבת ערכים בוויקיפדיה, בשבוע שבו סיים האתר מבצע התרמה בכיכובה ונערך לציון עשור להקמתו

תגובות

הירדני עם אנציקלופדיה מהזן הישן
תצלום: משה שי
הכל התחיל בקיץ 2006 כשתמר הירדני, אז אם לשלושה, למדה שהיא יכולה להיניק בעודה יושבת מול המחשב. היא גלשה בוויקיפדיה - "אני חנונית", היא מסבירה - גילתה טעות באחד הערכים ונכנסה לתקן. הקהילה המנהלת את האתר לא פרשה לה שטיח אדום. "בהתחלה צעקו עלי, ?מה את עושה? לא ככה מתקנים'", היא אומרת. "צעקו" הוא מונח מטעה כשמדובר באינטרנט, ובכל זאת, היא אומרת, "הטון לא תמיד היה נעים. אבל למדתי. כל אחד יכול להיכנס, להעיר הערות ולתקן תיקונים. לאף אחד אין מלה אחרונה - זה הרעיון".

אפשר גם לומר שהכל התחיל לפני בינואר 2001, כשקבוצת אנשים מקליפורניה הקימו את ויקיפדיה - האנציקלופדיה המקוונת החופשית. קשה לדעת אם שיערו בנפשם שבחלוף עשור זה יהיה אחד האתרים הפופולריים בעולם, עם מיליוני ערכים במאות שפות ומאות אלפי כותבים-מתנדבים. בתחילת השבוע הסתיים מבצע לגיוס תרומות למיזם, בו נאספו מיליוני דולרים מגולשים, מה שמראה כמה הוא חשוב למשתמשים.

הירדני, מורת דרך בירושלים, כותבת בעיקר ערכים הקשורים לעיר. כך, לצורך עבודתה היא אספה מידע על מנורת הכנסת. "השקעתי בזה, אכלתי אבק בארכיון הכנסת", היא אומרת. אחרי שאספה את המידע שיתפה את כל החבר'ה בוויקיפדיה. בת 35, אשה עובדת, תמר הירדני היא כיום אם לארבעה והחמישי בדרך. מאליה עולה השאלה, מה יוצא לה מכתיבת ערכים? שהרי פרנסה אין בעיסוק הזה ובימים כתיקונם הוא אף לא מעניק לבעליו כבוד ויקר. "אולי זה קשור למקצוע שלי", עונה הירדני. "למה אני מורת דרך" כי אני אוהבת ידע ואני אוהבת לחלוק ידע. ויקיפדיה היא במה נהדרת לחלוק בה ידע".

ויקיפדיה העברית היא מקום פעיל מאוד, לדבריה, עם מספר הערכים הגדול ביותר ביחס למספר דוברי השפה. זה מתאפשר בזכות מאות כותבים, שכמה עשרות מהם מתחזקים את האתר. בהתנדבות, כמובן. מומחים עוברים על ערכים חדשים ו"יש מה שאנחנו מכנים ?ויקי-גמד", היא מספרת, "אנשים שלא כותבים, אבל נכנסים, מתקנים, מוסיפים תמונה. יש צוות שנותן ייעוץ לשוני ויש לנו מערכת ניטור יעילה מאוד".

מה עושים המנטרים? בעיקר מתקנים השחתות - כן, יש גם משחיתים. הערכים פתוחים, כל אחד יכול להיכנס, לשנות ואף למחוק ערך שלם. הערך "ישו", למשל, הוא קורבן קבוע. הם גם שומרי הסף. "כל יום יש מאות ניסיונות לדחוף פרסומות", היא מסבירה. "יש גם אנשים שכותבים ערכים לא אנציקלופדיים, על קרובי משפחה או על עצמם, ואחר כך נעלבים כשהערך שלהם נדחה, כי ?מה זאת אומרת שאני לא מספיק חשוב? אשתי אומרת שאני מאוד חשוב'. בטוקבקים כותבים לפעמים על ?הדיקטטורים של ויקיפדיה'".

הירדני הגיחה בשבועות האחרונים מהאנונימיות, כשתמונתה התנוססה לפני גולשי ויקיפדיה בעולם כחלק מהקמפיין לגיוס תרומות. היא מקפידה להזכיר שהיא רק אחת ממאות כותבים, אבל היא שייכת גם למיעוט: יש רק עשר נשים בין עשרות הכותבים הקבועים בישראל. "לא ברור לי למה זה ככה, זה נושא שעוד ייחקר", היא אומרת. אולי יכתבו על זה ערך. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו