בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם החברות הישראליות צריכות לפחד מוויקיפדיה?

האנציקלופדיה הפופולרית בעולם, כוללת גם אלפי ערכים בעברית על חברות ומותגים מקומיים; מה עושים סמנכ"לי השיווק כדי לשנות את הערך אודות החברה שלהם?

תגובות

בבית ספרה של נעה, תלמידת כיתה ג' מהמרכז, הקדישו שבוע לימודים לנושא תזונה נכונה. נעה התבקשה להכין עבודה על מחלבות בישראל. חיפוש "תנובה" בגוגל, הוביל אותה לאתר ויקיפדיה. שעה לאחר שהתיישבה מול המחשב, הגיעה השאלה: "אמא, מה זה סיליקון ולמה מכניסים אותו בחלב?"

סביר להניח שנעה לא היתה פוגשת מעולם במשבר הסיליקון בחלב אילו הדבר לא היה מופיע בוויקיפדיה. כך קרה שמשבר שהתרחש לפני יותר מ-15 שנה נצרב כעת בתודעתה של נעה, צרכנית צעירה של מוצרי המחלבה. בתנובה עמלו שנים ארוכות כדי להיפטר מזיכרון המשבר, להשכיח את הפרשה ולהעביר מסר שמדובר בחברה אחרת לגמרי מזו שהכניסה את החומר המסרטן לחלב העמיד. ואולם שורה אחת בודדת בערך תנובה בוויקיפדיה, שמזכירה את המשבר, הכניסה אותו למודעות של נעה בת ה-8.

אם זה היה תלוי בתנובה, השורה הקצרה על הפרשה לא היתה מופיעה בערך החברה. אבל זה לא תלוי בה. ויקיפדיה היא אנציקלופדיה של ההמונים, וככזו, הם אלה שקובעים מה ייכתב בה ומה לא. מאחר שלא ניתן לתת למיליארדי גולשים להכריע אודות הכתוב בה, הם "מיוצגים" על ידי עורכים-גולשים, אנשים שקיבלו מנדט מוויקיפדיה, עמותה ללא כוונת רווח, לערוך את הערכים השונים, לאשר ולהכניס שינויים.

הערכים באתר מעודכנים באמצעות הליך דמוקרטי של דיון ברשת, שכולו פתוח לצפיית הכלל, וזכות ההצבעה על חשיבותו של ערך ניתנת לכל מי שכתב יותר מ-100 ערכים בתקופה של שלושה חודשים. כך יוצא שכל אחד יכול לנסות להכניס שינוי בערך כלשהו, או לכתוב ערך חדש, אך השינויים האלה צריכים לעבור תחת ידם.

לכתבה המלאה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו