טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המרחב הספינטרנטי: גם לדיקטטורים יש טוויטר

ספר חדש עונה לאנשי אוטופיית הרשת, שמניחים שהאינטרנט מזין את הדמוקרטיה באופן בלתי נמנע. מתברר שגם אייתוללות יודעים לגלוש

תגובות

מפגינים במצרים. עריצים מצאו דרכים לנצל לטובתם את אמצעי התקשורת החדשים
תצלומים: AFP ואי-פי
הפחד הוא המכשיר המסורתי של הרודן שבעזרתו הוא גורם לעמו לסור למרותו. אלא שהנשיא חוסני מובארק חסם בסוף השבוע שעבר את שירותי האינטרנט והאלחוט במצרים לנוכח יציאת ההמונים לרחובות, והסגיר בכך את הפחד שלו עצמו - הפחד שפייסבוק, טוויטר, המחשבים הנישאים והטלפונים החכמים יעצימו את יריביו, יחשפו לעולם את חולשתו וימוטטו את משטרו.

ולא בכדי פחד מובראק. על פי דיווחים רבים, הארסנל החדש של הרשתות החברתיות סייע להאיץ את המהפכה בתוניסיה, שלח את שליטה ב-23 השנים האחרונות, זין אל-עבאדין בן עלי, לגלות מבזה והצית דליקה שהתפשטה על פני העולם הערבי בקצב עוצר נשימה. העובדה שבלוגר מורד בעל אלפי עוקבים בטוויטר, סלים אמאמו, הוזנק בתוך ימים מחדרי החקירות של משטרו של בן עלי למשרת שר הנוער והספורט בממשלה החדשה היא סמל הולם לכוחו של האינטרנט, והעובדה שביום חמישי הוא כבר עזב את הממשלה מעידה על חוסר הוודאות השורר בתוניסיה.

ההתקוממויות בתוניסיה מספקות את העידוד הטרי ביותר לרעיון מנחם: אותם כלי רשת המשמשים אמריקאים כה רבים להתעדכן במצבם של ידידיהם מהקולג' ולפרסם מחשבות חולפות משמשים גם בתפקיד אצילי יותר: שוט לעריצות. לפני 18 חודשים, אחרי הכל, שימשו אותן טכנולוגיות כגורם מכריע במהפכה הירוקה באיראן, מחאות הרחוב שבאו בעקבות בחירת הנשיא השנויה במחלוקת.

אך מאז התמוטטה ההתקוממות, איראן היתה לסיפור בעל לקח מר. המשטרה האיראנית עקבה בשקיקה אחר העקבות האלקטרוניים שהותירו אקטיביסטים, ונעזרה בהם לבצע אלפי מעצרים בהמשך. הממשלה אפילו נעזרת במיקור המונים (- Crowdsourcing הטלת משימות ספציפיות על קהל) ברדיפת אויביה: היא מפרסמת ברשת תמונות של מפגינים בלתי מזוהים ומזמינה את האיראנים לזהות אותם.

"ממשלת איראן נעשתה מיומנת יותר בניצול האינטרנט לרדיפת האקטיביסטים", אומר פראז סאניי, שעוקב אחר איראן במסגרת ארגון זכויות האדם "Human Rights Watch". משמר המהפכה, הכוח הפוליטי והכלכלי העוצמתי שמגונן על משטר האייתוללות, הקים מרכז עיקוב מקוון, ועומד כנראה מאחורי "צבא קיברנטי" של האקרים שהוא עשוי לשסות במתנגדיו, לדבריו.

בסיס נתונים נהדר

משטרי דיכוי בכל רחבי העולם אולי פיגרו אחרי מתנגדיהם בשנים האחרונות בכל הנוגע לניצול טכנולוגיות חדשות - תופעה שאינה בלתי צפויה כשהרודנים המזדקנים ניצבים מול מתנגדים צעירים יותר ובקיאים ברזי הטכנולוגיה. אך במינסק ובמוסקווה, בטהרן ובבייג'ין, הממשלות החלו לטפס על עקומת הלמידה התלולה ולאמץ את כלי האינטרנט החדשים למטרותיהן האנטי-דמוקרטיות.

המגמה הנגדית הציתה דיון בשאלה אם נכונה הסברה המקובלת שהאינטרנט והרשתות החברתיות מטים מטבעם את הכף לטובת הדמוקרטיה. ספר חדש, "The Net Delusion: The Dark Side of Internet Freedom" (אשליית הרשת: הצד האפל של חירות האינטרנט), מאת חוקר אמריקאי צעיר יליד בלארוס, יבגני מורוזוב, מציג את הסוגיה באופן פרובוקטיבי יותר: הוא מתאר מקרים רבים שבהם מנהיגים עריצים מצאו דרכים לנצל לטובתם דרכי תקשורת חדשות.

אותם הגורמים עצמם שהביאו לפייסבוק ולאתרים דומים הצלחה מסחרית כה רבה, קוסמים מאוד בסופו של דבר גם למשטרות חשאיות. פרסומי הרשת החברתית והטוויטר של מתנגד למשטר הם מדריך יעיל לדעותיו הפוליטיות, לקריירה שלו, להרגליו האישיים ולרשת בעלי בריתו, ידידיו ובני משפחתו, כולם בעלי דעות דומות. איש משטרה שגולש ברשת יכול להרכיב תיק על מתנגד למשטר מבלי שייאלץ לטרוח ולהיעזר במעקבים אחר האיש ובציתות לשיחות הטלפון שלו, אמצעים ששימשו למטרות אלה בעולם שלפני האינטרנט.

לעומת מצרים של מובראק, שהשתמשה במכשיר הקהה המסורתי נגד מורדים בשעת משבר - חסימת כל אמצעי התקשורת - הרי מדינות אחרות הפגינו תחכום רב יותר. בבלארוס, שוטרי הק-ג-ב - סוכנות המשטרה החשאית שמרה על שמה מהעידן הסובייטי - מצטטים דרך שגרה תגובות של אקטיביסטים בפייסבוק ואתרים אחרים במהלך חקירות, לדברי אלכסנדר לוקאשוק, מנהל שירות הרדיו החופשי "Radio Free Europe/Radio Libety" של בלארוס. לדבריו, חוקרים שהופיעו לאחרונה בדירתה של צלמת עיתונות מבלארוס לעגו לה כשהכריזו שמאחר שהיא כתבה באינטרנט שהם בדרך כלל מקיימים את החיפושים בלילה, הם החליטו לבוא בבוקר.

בסוריה, "פייסבוק משמש עכשיו בסיס נתונים נהדר לממשלה", אמר אהאד אל הינדי, אקטיביסט סורי שנעצר בקפה אינטרנט בדמשק ב-2006 ועזב את ארצו לאחר ששוחרר מהכלא. אל הינדי, הפועל כעת במסגרת הארגון CyberDissidents.org שבסיסו בארצות הברית, אמר שהוא סבור שפייסבוק מועיל יותר משהוא מזיק, בכך שהוא מסייע לפעילים ליצור התארגנויות וירטואליות, שלא היו יכולות להתקיים אילו היה עליהם להיפגש פנים אל פנים. אך על המשתמשים לדעת שקהלם מונה לבד מחבריהם גם את השלטונות שמדכאים אותם, אמר.

מפגינים בתוניסיה
תצלומים: AFP ואי-פי
וידני בראון, מנהלת בכירה לחוק ומשטר בינלאומי בארגון אמנסטי הבינלאומי, אמרה ששירותי הרשת הפופולריים, כמו רוב הטכנולוגיות, הם נייטרליים מבחינה פוליטית. "אין שום דבר דטרמיניסטי במכשירים האלה - במכבש הדפוס של גוטנברג, או במכונות הפקסימיליה, או בפייסבוק", אמרה בראון. "הם יכולים לקדם זכויות אדם והם יכולים לפעול נגדן".

זו הנקודה שמורוזוב, בן 26, מרצה אורח בסטנפורד, מנסה להבהיר בספרו. בספר הוא מציג תשובה לאנשי "אוטופיית המרחב הקיברנטי" שמניחים שהאינטרנט מפרנס את הדמוקרטיה באופן בלתי נמנע. הוא טבע את המונח "ספינטרנט" (Spinternet) כדי לבטא את הספין שממשלות שמתחילות לשלוט באינטרנט עושות לכלי הזה.

בסין, לדברי מורוזוב, אלפי מגיבים עוברים הכשרה ומועסקים בשכר - ומכאן שם החיבה שלהם, מפלגת 50 הסנט - כדי להעלות לרשת תגובות תומכות בממשלה ולכוון את הדעה המקוונת נגד הביקורת של המפלגה הקומוניסטית. בוונצואלה, הנשיא הוגו צ'אווס, לאחר שתחילה הוקיע את התגובות בטוויטר בשם "טרור", יצר חשבון טוויטר משלו - תערובת משעשעת של פוליטיקה וקידום עצמי שצברה 1.2 מיליון עוקבים.

ברוסיה, ציין מורוזוב, הצליח ראש הממשלה ולדימיר פוטין לגייס לשורותיו כמה יזמים בולטים מתחום התקשורת החדשה, ובהם קונסטנטין רייקוב, שאתרי האינטרנט הרבים שלו מפגינים כעת נטייה בולטת בעד פוטין, ושסרט התעודה האנטי-גיאורגי שלו על מלחמת רוסיה-גיאורגיה מ-2008 הופץ ברשת. מורוזוב מודה שהרשתות החברתיות "בהחלט עוזרות למתנגדים להפיץ את מחאתם. אבל האם הם כלי שמגביר את הסיכוי למחאה? איני חושב".

נדמה שבמצרים לפחות, כמה אקטיביסטים שותפים לגישתו הזהירה של מורוזוב כלפי התקשורת החדשה וסבורים שהיא עלולה להיות בבחינת חרב פיפיות. העיתון "גרדיאן" דיווח שעלון אלמוני בן 26 עמודים שהופיע בקהיר בשבוע שעבר, ובו עצות מעשיות למפגינים, הורה לפעילים להעביר אותו הלאה בדואר אלקטרוני ובהעתקים מצולמים - אך לא בפייסבוק ובטוויטר, משום שהממשלה עוקבת אחרי האתרים האלה.

ממשלת מובראק, שמן הסתם הסיקה שמאוחר מדי להסתפק במעקב ותו לא, ניתקה את מצרים מהאינטרנט לחלוטין. זה היה מהלך נואש של רודן שלא למד לרתום לצרכיו את המכשירים שיריביו אימצו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות