בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אינטרפאדה מצרית? אל תהיו בטוחים

האם ההפגנות היו מתקיימות גם ללא פייסבוק וטוויטר? אם כן, הרי שתפקיד האינטרנט והרשתות החברתיות באירועים הוא שולי

תגובות

האירועים האחרונים בטוניס, מצרים ותימן, ובעבר הקצת יותר רחוק, איראן, מעלים את עניין האינטרנט כ"מבשר דמוקרטיה" ומחולל מהפיכות. דיבורים על מהפיכת הטוויטר והפייסבוק הפכו לבון טון בקרב פרשנים רבים בעיתונות. לרוב דיבורים אלו תלושים מן ההקשר המקומי ומייצגים אמונה (ואולי כמיהה) מערבית בכוחן הכמעט מאגי של טכנולוגיות תקשורת חדישות לחולל שינוי חברתי או פוליטי. במקום לשים את הדגש על המצב הפוליטי והכלכלי במדינות אלו, על המצוקה של רבבות אזרחים השואפים לחופש, לחירות, וללחם, הדגש מושם על הטכנולוגיה, מין גרסה משודרגת לתפישות של "דמוקרטיה בקופסה" של הניאו שמרנים האמריקאים.

מפגינים נגד שלטונו של מובארק בכיכר א-תחריר. תצלום: AFP

צריך לזכור שטכנולוגיה אינה בהכרח משרתת את החירות והחופש ובאותה המידה יכולה לשמש לדיכוי, שיעבוד, ניטור ומעקב של אנשי אופוזיציה ופעילים פוליטיים. השאלה שצריכה להישאל היא זאת: האם ההפגנות היו מתקיימות גם ללא פייסבוק וטוויטר? אם התשובה חיובית, אזי התפקיד שיישומים אלו משחקים הם די מינוריים, והם ממלאים תפקיד יותר משמעותי עבור "שחקני החוץ" והצופים בבית מאשר האזרחים עצמם.

הרשתות החברתיות באינטרנט מספקות מידע מדויק לגופי ביטחון ומודיעין במדינות לא דמוקרטיות (ולעיתים גם במדינות דמוקרטיות) אודות פעילים, עמדותיהם, קשריהם החברתיים ותוכניותיהם כפי שקורה באיראן, במצרים ולאחרונה ברשות הפלשתינאית (לפי דיווחים של ארגון (Human Rights Watch. בזמן ההפגנות באיראן לאחר הבחירות האחרונות השלטונות עשו שימוש בכלים כמו טוויטר על מנת להפיץ דיסאינפורמציה וליצור בלבול בקרב הפעילים והמפגינים. בלוגרים נעצרו ועונו.

בנוסף, מדינות רבות במזרח תיכון חוסמים לעיתים קרובות את הגישה לטוויטר ולפייסבוק ולאתרים רבים נוספים. בתחילת המחאה הנוכחית במצרים השלטונות ניתקו לחלוטין את הנגישות לאינטרנט, גם באמצעות הטלפון הסלולרי. על פי דיווחים של פעילים במצרים, הם נאלצו להתחבר לאינטרנט באמצעות חיוג לחו"ל בעקבות הפלת הרשת. יש לציין שספקי האינטרנט במזרח תיכון כפופים לשלטונות - כמו שאר התשתיות במדינות אלו - ומחויבים לרוב במשטר של סינון תכנים. כל זאת למרות נסיונות של ארגונים רבים במערב ששוקדים על פיתוח כלים ואמצעים המאפשרים לעקוף מגבלות אלו. אך אותם הכלים נגישים רק למיעוט קטן בקרב "אליטה טכנולוגית" במדינות המדוברות.

היאפים והעיתונאים בבית קפה "סילנטרו" הפופולרי ליד האוניברסיטה האמריקאית בקהיר אולי גומעים בשקיקה דיווחים בטוויטר ובפייסבוק, אבל עבור רוב רובו של הציבור במצרים האינטרנט אינו רלוונטי כלל (כ-70% מכלל האוכלוסייה כלל לא מחוברים). הערוצים העיקריים של מידע הם ערוצי הלווין, ובראשם רשת אל ג'זירה. לכן השלטונות ניסו לצמצם כמה שיותר את פעילות הרשת, הן על ידי מעצר עיתונאים והן על ידי שיבוש השידורים. אל ג'זירה נאלצה לשנות את תדרי הלווין אל מנת להתגבר על השיבושים. שלטונות מצרים אף הפילו את רשתות הסלולר לסירוגין מאז ה-25 לינואר.

האינטרנט נוטה לשקף תהליכים פוליטיים וחברתיים ואינו מחולל אותם; במקרה הטוב האינטרנט וטכנולוגיות תקשורת אחרות פועלות כזרז לתהליכים קיימים. במקרה הנדון, פייסבוק וטוויטר שמשו למוביליזציה שולית של המפגינים אך אפשרו הצצה מבחוץ לנעשה בפנים. לייקים וציוצים אינם מפילים דיקטטורות - אזרחים אמיצים שמוכנים להסתכן ולצאת לרחובות הם שמחוללים את השינוי.

ד"ר מייק דהאן הוא ראש מסלול במשותף בתקשורת דיגיטלית במכללת ספיר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו