בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "יורם הכהן, האם גוגל תפגע בפרטיות האזרח בישראל?"

ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע מאמין שאפשר לפתור את הבעיות הכרוכות בפגיעה בפרטיות בשירות Google Street View, שנמצא על שולחן הממשלה

תגובות

עו"ד יורם הכהן. אני בוודאי לא רוצה למנוע הכנסת טכנולוגיית מידע חדשה, אבל אם יש תופעות לוואי צריך לטפל בהן בצורה מושכלת
תצלום: טלי מאייר
צוות שרים בראשות השר דן מרידור קיים אתמול דיון בהיבטים השונים של שירות Google Street View, פרויקט צילום רחובות, המתוכנן להיות מופעל בישראל בתקופה הקרובה.

בדיון הציגו אנשי המקצוע את ההשלכות בתחום הגנת הפרטיות והיבטים של ביטחון הציבור וביטחון פנים, ובמקביל גם את היתרונות בתחומי התדמית והתיירות. צוות השרים הנחה את גורמי המקצוע לפעול להגנה על אינטרסים ציבוריים חיוניים שעלולים להיפגע מהפרויקט החדשני. נקבע שיימשך שיתוף הפעולה עם חברת גוגל במטרה להפעיל את השירות בישראל בהקדם האפשרי.

עו"ד יורם הכהן, בן 50, הוא ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים. הרשות מופקדת על הגנת הפרטיות במידע ממוחשב.

יורם הכהן, מהו פרויקט גוגל סטריט ויו?

"גוגל פיתחו מעין רכב שמותקנות עליו מצלמות שמצלמות 360 מעלות בגובה של שלושה-ארבעה מטרים מעל לרחוב, ונציגי החברה נוסעים בכלי הרכב הללו ברחובות ומתעדים אותם באופן רציף. כך נוצר פסיפס ארוך של כל הרחובות. גוגל עשתה את הפרויקט עד כה ב-26 מדינות לרבות באירופה. כשהתחילה את השירות בחלק מהמקומות עצרו את הפעולה בטענה שהשירות פוגע בפרטיות. בהתחלה נציגיה צילמו את המקומות והעלו את התוצר לאינטרנט ולא ערכו שום טשטוש של מידע. באירופה, שבה שורר משטר הגנת פרטיות דומה לישראל, עצרו את הפעולה בכמה מקומות בטענה שבמהלך הצילום נאספים פרטים שפוגעים בפרטיות - למשל מספרי רישוי של כלי רכב והמקומות שהם חונים בהם, פרצופים של אנשים שמסתובבים באזורים מסוימים ונקלטו בעין המצלמה וגם צילום של מרחבים פרטיים כמו בתים פרטיים".

מה עושים איפוא כדי להגן על הפרטיות של האזרח?

"פותחה תוכנה המטשטשת באופן אוטומטי את פרטי המידע, כמו לוחית הזיהוי של כלי הרכב ואת הפרצופים. כך שכשהתמונה מזהה שיש לוחית זיהוי או פרצוף, היא מטשטשת אותם. במקרה כזה, רואים למשל אדם לבוש בלבוש מסוים אבל לא רואים את הפנים שלו. עם זאת, הטכנולוגיה הזו לא עובדת במאה אחוז וקיים חשש שפריט מידע מסוים לא יטושטש על ידי המערכת ועין אנושית תוכל להבחין במה מדובר. יש לה גם טעויות הפוכות, שמטשטשים דברים שלא צריכים לטשטש. למשל טושטש הפרצוף של הקולונל ברשת המזון קנטקי פרייד צ'יקן".

איך אני יכול למנוע את הופעתי בצילומי הרחובות הללו?

"כיום, לאחר התערבויות של הרשויות, יש לאזרח אפשרות לדרוש שהתמונה של הבית תטושטש. בגוגל יודעים מהי הכתובת המדויקת של כל בית כי זה מבוצע יחד עם מפה אלקטרונית ולכן ניתן לבצע את הטשטוש. עם זאת, עד שאדם לא פונה ביוזמתו לגוגל ומבקש להסיר את תמונתו אזי המידע יהיה גלוי".

אתה בעד הנהגת גוגל סטריט ויו בישראל?

"אני בא מעולם הטכנולוגיה, וטכנולוגיית מידע יש בה דברים יוצאים מהכלל ורואים את ההשלכות החיוביות. אני בוודאי לא בא מנקודת מבט שאני רוצה למנוע הכנסת טכנולוגיית מידע חדשה. עם זאת כשיש תופעות לוואי אזי צריך לטפל בהן בצורה מושכלת וזה מה שאנו מתכוונים לעשות".

כיצד?

"גוגל אמורה ליצור בעצם מאגר מידע ולכן עליה להגיש בקשה לכך למשרד המשפטים. בתור הרגולטור של הגנת הפרטיות, ניתן לה הנחיות. כיוון שהפעילות של גוגל אמורה לכסות את שטח מדינת ישראל, נעשה סוג של שימוע ציבורי שבו נפנה לציבור ונשאל אם יש למישהו דעה בענייןד. נבקש מהציבור להביע את עמדתו באתר האינטרנט שלנו. יש לנו גם דף בפייסבוק וטוויטר. לא נעשה מסע פרסום בטלוויזיה אבל בהחלט ניידע את הציבור".

בכל זאת, כיצד ניתן לגרום לגוגל להודיע לציבור שהוא עשוי להיות מצולם?

"לא אוכל לפרט כי גוגל אפילו לא הגישה בקשה. החוק להגנת הציבור מחייב מתן הודעה לציבור. במקרה שבו היא תרצה להפעיל את השירות היא תצטרך לפרסם בעיתונות שהיא מתכוונת לצלם אזורים מסוימים. מי שרוצה להימנע מהצילום יוכל לפנות לגוגל מראש ולבקש לא להיות מצולם. יש גם אפשרות שהוא עצמו יחליט שבתקופה הזו התריס בביתו יהיה סגור. זה ברור שהציבור צריך להיות מיודע על עצם הפעילות. אם אדם מגלה את עצמו ורוצה להוריד את עצמו כבר היום, יש מנגנון שמאפשר לו לעשות כן באמצעות התוכנה שלהם. אדם יוכל למחוק את עצמו. נדרוש שתהליך המחיקה והפנייה יהיה בעברית ולא באנגלית".

מעבר להגנת הפרטיות ולאי חשיפה של מוסדות ביטחוניים בעצם מדובר בגופים כמו גוגל, שיכולים לאגור מידע על אפיון הגולש והרגלי הגלישה שלו.

"אכן, הסוגיות המרכזיות זה לא הרכב שנוסע ברחובות ומצלם אותם, אלא יותר השימוש שיכולים לעשות הגופים הגדולים הללו שמנהלים מידע בחינם, כמו גוגל, פייסבוק או טוויטר. גוגל אוספת את התמונות הללו לא למטרה פילנתרופית אלא רוצה להרוויח כסף בסופו של עניין. גוגל היא החלום הרטוב של כל פרסומאי ולכן החברה יכולה לזהות בצורה מדויקת את האפיון של האדם ולהציע לו פרסומת. זאת ועוד, מדובר בתאגידי ענק שמזהים את האפיון של הגולש. לפיכך, נדרשת התייחסות בסוגיית שמירת המידע על הגולש. באירופה דרשו שהחברות הללו ישמרו את המידע על הגולש למשך 6-18 חודשים בלבד. נדרוש להגביל את תקופות השמירה של המידע, לקבל הסכמה של אנשים לשימוש במידע בצורה יותר ברורה ולהסביר להם מה ניתן לעשות במידע הזה. בסופו של דבר זו החלטה של אדם בודד אם הוא רוצה שהמידע עליו יישמר או לא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו