בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גנבי הפרופילים: איך הגיעו רבע מיליון גולשי פייסבוק לאתר שידוכים

כבר ביום פתיחתו הכיל אתר "Lovely Faces" מאות אלפי מחפשי אהבה, שהפרופילים שלהם נגנבו מפייסבוק. מעטים הבינו שמדובר בפרויקט אמנות חתרני

תגובות

פרויקט אמנותי שהושק בתחילת החודש בפסטיבל טראנסמדיאלה ה-11 בברלין נוגח ברשת החברתית החזקה בעולם, פייסבוק, ומפסל מבנה חדש מאבני הבניין המרכיבות אותה: הפרופילים של כולנו. במוקד המהומה נמצא אתר השידוכים "Lovely Faces", שביום השקתו הכיל רבע מיליון מחפשי אהבה לכאורה, כולם חברים בפייסבוק. חלקם, אגב, נשואים או נמצאים במערכות יחסים. אף אחד מהם לא נרשם לאתר השידוכים ביוזמתו. איש מהם לא ידע עד כמה פשוט לגנוב את פרטי הזהות שלו - השם המלא והפנים - ולהשתמש בהם למטרות שאינו בהכרח מסכים עמן.

צמד ההאקרים והאקטיביסטים האיטלקיים, האמן פאולו ציריו והתיאורטיקאי אלסנדרו לודוביקו, הם אדריכלי הפרויקט החתרני. לעליית אתר השידוכים שלהם קדמו שנתיים של הכנות. בתחילה נסרק אתר פייסבוק באמצעות תוכנות גלישה אוטומטיות, שטענו מתוכו מיליון פרופילים. לאחר מכן, התמונות נותחו באמצעות אלגוריתם לזיהוי פנים, שקיטלג אותן לכמה קטגוריות אופי על פי הבעות הפנים. אז, באמצעות מסד הנתונים הגנובים והמפולחים, הוקם אתר השידוכים, שכלל ביום פתיחתו רבע מיליון משתמשים, בהם 6,000 ישראלים.

מיד לאחר שציריו ולודוביקו פתחו את האתר שלהם החלה הסערה. בצהובון הבריטי "סאן" זעקה הכותרת: "אתר שידוכים גנב 250 אלף חשבונות פייסבוק", ובאתרי האינטרנט ובפורומים התפתח דיון סוער על גבולות האמנות והמידע, ומדיניות הפרטיות ברשתות חברתיות.

לטענת לודוביקו וציריו, המטרה האמיתית של רשתות חברתיות אינה להטיב עם החברה האנושית, אלא עם חשבון הבנק של בעליהם; כלומר, להרויח כסף מחיי החברה שלכם. "המחיר שאתם משלמים לרשת החברתית הוא ההפקדה והעדכון הבלתי נפסק של הזהות הווירטואלית שלכם", כתבו השניים באתר הפרויקט שלהם. לדבריהם, מטרת האמנות היא להמחיש עד כמה הזהות הווירטואלית שלנו פגיעה, וכיצד גורמים עוינים או חברות מסחריות יכולים בקלות לנצל את האינפורמציה שאנחנו מנדבים לרשת החברתית, עם או בלי אישור מחברת פייסבוק.

"ידענו שהפרובוקציה שיצרנו נגד רשת חברתית מסיבית כגון פייסבוק אינה תוקפת רק את החברה, אלא גם את המשתמשים שלה", מסביר ציריו בשיחה אינטרנטית עמו מלונדון. "מובן שלא היינו מעוניינים לפגוע בגולשי פייסבוק, ולכן דאגנו שהאתר שלנו לא ייסרק על ידי מנוע החיפוש של גוגל. אנשים יכלו לחפש את עצמם אך ורק בתוך מאגר הנתונים של אתר השידוכים, ואני מאמין שלא הפרדנו בין בעלים לנשותיהם".

לודוביקו, הנמצא בימים אלה בבארי שבאיטליה, טוען שהוא ושותפו זכאים להכרת טובה על כך שחשפו שהמלך הוא עירום. פייסבוק, המגדיר את עצמו כרשת חברתית אפלטונית למדי, הוא למעשה אתר השידוכים הגדול בעולם, אומר לודוביקו בראיון. "רוב המשתמשים בפייסבוק בטוחים שהאתר נועד בעבור רווקים, ומתייחסים אליו כאמצעי האולטימטיבי למציאת בת זוג. זוהי אמנם לא הגדרתו הרשמית, אבל בלי ספק מדובר באחת מדרכי השימוש הנפוצות ביותר בו", הוא מסביר. "בדרך אירונית, באמצעות 'Lovely Faces', הדגשנו את גורם ההצלחה והמשיכה האמיתי והבסיסי של פייסבוק".

שלב הפרובונו

תגובות של גולשים שמצאו את עצמם מוצגים בעל כורחם באתר נעו בין עצבים מתונים לתאוות נקם. צמד האמנים נאלצו לענות לעשרות בקשות הסרה מהאתר וגם לכמה מיילים אנונימיים שאיימו על חייהם. "ידענו שניתקל בתגובות חריפות. הכנו את עצמנו לגרוע מכל. ידענו שאנחנו מתעסקים עם כמה אלפי טיפוסים שאנחנו לא מכירים ומעבירים אותם חוויה לאו דווקא נעימה", אומר לודביקו. "אבל אני שמח שהצתנו דיון בינלאומי על מדיניות הפרטיות של אתרי הרשתות החברתיות. אם המחיר הוא לקבל כמה מכתבי איום, אין לי שום בעיה עם זה".

הפרויקט מוגדר על ידי השניים כהומאז' למארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, שבתחילת דרכו פרץ למאגר התמונות של אוניברסיטת הרווארד ושלף אותן ממנו כדי ליצור את אתר ההשוואה השוביניסטי Facemash, הגלגול הראשוני של פייסבוק. "פעלנו בדיוק באותה מתודולוגיה", הם מעידים. "רק שאצלנו באמת מחקנו את הפרופילים ממאגר המידע, בניגוד לפייסבוק, שממשיכים להחזיק בנתוני הפרופילים של האנשים שעזבו אותם".

אלסנדרו לודוביקו משמאל ופאולו ציריו
אתר השידוכים של לודביקו וציריו שרד רק ארבעה ימים. עורכי הדין של פייסבוק פנו לשניים עם מכתב נחרץ שלא הותיר להם ברירה. כצפוי, פייסבוק ביקשו לחסל את הפרויקט, למחוק את אתר השידוכים מהרשת, את האתר המתעד את הפרויקט האמנותי ואת הסיקור התקשורתי על אודותיו. "הם ביקשו שנחזיר להם את הנתונים שלכאורה גנבנו. למען האמת זו היתה בקשה מוזרה כי מידע דיגיטלי מאוחסן בצורה אינסופית, אז איך אפשר באמת להחזיר אותו? עורכי הדין שלנו די מתקשים בניסוח תשובה", מודה לודביקו.

באירוע ההשקה של המיצג בברלין, ציריו הקריא מכתב המיועד לפייסבוק. "אנחנו מאוד מצטערים שלא הבנתם את האמנות שלנו", נכתב שם. השניים מגדירים את הפרובוקציה האמנותית שלהם כ"האקטיביזם", שילוב בין האקינג לאקטיביזם, ולדברי ציריו "מדובר בכלי חדש, שהתפתח מהווידיאו-אקטיביזם והתיאטרון הפוליטי. זהו אפיק חדש של אפשרויות יצירתיות, והתנסות אמנותית ופרובוקטיבית".

כעת נמצאים השניים בהליך בירור וחלופת מכתבים אינטנסיבית עם משרד עורכי הדין של פייסבוק, לאחר שמשרד עורכי דין אמריקאי הסכים לייצג אותם "פרו?בונו". מי שיקליד כעת את שם אתר השידוכים, יופנה לכתובת www.face-to-facebook.net, שם אפשר למצוא הסברים על הפרויקט, לצד פרטים ביוגרפיים של יוצריו.

"אפשר לצפות ממני להתרגז מזה שעבדתי שנתיים על פרויקט שהתקיים בסופו של דבר אך ורק ארבעה ימים, אבל אני לא מתלונן", מצהיר לודוביקו. "אני מתייחס לפעולה שלנו כמו אל תיאטרון פוליטי. השחקנים והבמאי יכולים לעבוד שנים על ההצגה, אך לבסוף היא עולה על הבמה רק למשך שבוע הופעות אחד. מה שנשאר לאחר מכן זה רק הקונצפט, הרעיון שעומד מאחוריה. הקהל חוזר לביתו וחושב על מוסר ההשכל. נותר גם תיעוד ההופעה - התמונות והביקורות שנכתבו על אודותיה. כך גם במקרה הזה".

הטרילוגיה המונופוליסטית

זו הפעם השלישית שהשניים מסתבכים עם חברת ענק. בפעמיים הקודמות הפעולות שלהם כוונו נגד אמזון וגוגל - טרילוגיה נגד המונופוליזם המקוון. הפרויקט הראשון שלהם הוצג בפסטיבל טראנסמדיאלה ב-2008 ונקרא "גוגל יאכל את עצמו". השניים הגו פעולה כלכלית חתרנית, שבמהלכה פורסמו מודעות שונות במערכת Adwords של גוגל באתרים נסתרים, שההכנסות מהם הועברו אוטומטית לקנייה של מניות גוגל - כלומר, שימוש בהכנסות משיטת הפרסום של גוגל, Adwords, כדי לקנות מניות של החברה עצמה.

הפרויקט השני נקרא "אמזון-נואר". במקרה הזה הם ניצלו פרצה הקוראת לגנב - שירות החיפוש של אמזון, המציג את המלה המבוקשת במשפט הרלוונטי מתוך הספר. אלגוריתם פשוט הזין באופן אוטומטי את המלה האחרונה בכל משפט וכך הורכבו מחדש ספרים שלמים, משפט אחר משפט. הספרים הנבחרים הועלו בחינם בפורמט PDF וניתנים עד היום להורדה באתר היוצרים.

מבחינת הטיפול המשפטי, ציריו אומר שפייסבוק הם חברת האינטרנט הקשוחה ביותר. "גוגל גרמניה איימו עלינו, אבל התעלמנו", הוא מספר. "ככל הנראה, מכיוון שהקטע שלהם הוא להיות חיוביים, התגובה היחידה שלהם היתה למחוק את הפרסומות שלנו. אפילו המכתב ממשרד עורכי הדין שמייצג אותם היה שונה משמעותית מהטון של מכתבים שנשלחים במקרים כאלה. הם כתבו לנו שהם מבינים שאנחנו מבצעים מעשה אמנותי וביקשו בנימוס שנפסיק. אמזון אפילו לא שלחו לנו מכתב מעורך דין, מכיוון שהם היו מסוגלים לתקן את ה'באג' שמצאנו במערכת. ברגע שהוא תוקן, האלגוריתם שלנו הפסיק לפעול, ולא היה צורך לאיים עלינו משפטית. לעומת זאת, פייסבוק כתבו לנו שלא אכפת להם אם זו אמנות - עלינו לסגור את האתר מיידית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו