בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האינטרנט ישחרר את היוצרים התיעודיים

כמה פלטפורמות חדשות עשויות לעזור ליוצרי קולנוע תיעודי להתאקלם ברשת

תגובות

סטיב ג'ובס מתוך "מקהאדס". הסרט הצליח להחזיר את ההשקעה בעזרת האינטרנט
תצלום: ניר כפרי
כשחושבים על פיראטיות באינטרנט, הסרטים הראשונים שעולים לראש הם שוברי הקופות הגדולים כמו "אווטאר" או הארי פוטר לדורותיו. אבל גם התעשייה הצנועה יותר של הקולנוע התיעודי סובלת מהורדות ברשת. מנכ"ל הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, דורית ענבר, מזכירה שעל אף כי לרוב סרטים תיעודיים לא אמורים לכבוש את אולמות הקולנוע, בסופו של דבר "היוצרים רוצים להתפרנס מהיצירה שלהם. והם מוכרים את הסרטים לגורמים בחו"ל, כמו ערוצי טלוויזיה זרים או גופים אקדמיים. אם זה מתגלגל פרוץ באינטרנט, אף אחד לא יטרח לשלם על זה. אבל הבעיה חמורה אף יותר - גם ערוצים כמו יס דוקו או ערוץ 2 לא יטרחו להשקיע בסרטים חדשים".

עם זאת, כמה פלטפורמות חדשות, שהוצגו גם בכנס "דוקו 420" של הקרן החדשה, שהתקיים בסוף השבוע האחרון בעין גדי, עשויות לעזור ליוצרים הדוקומנטריים להתאקלם בסביבת התקשורת החדשה. כמה מהם כבר זנחו את ההישענות על ערוצי טלוויזיה בארץ ובחו"ל והחלו לפנות ישירות לצופים באמצעות הרשת, חלקם בבקשות מימון ואחרים כדי לקבל רעיונות ופידבק בצורה בלתי אמצעית על היצירה.

"עד היום, בגלל המודל הטלוויזיוני והקולנועי, יוצרים עברו דרך חברות הפצה מסורתיות שתיווכו בינם לבין הקולנוע והטלוויזיה", אומר יורם שפר, יוצר תיעודי שהקים את אתר www.filmdiy.co.il עם שותפו קובי שלי, יוצר הסרט "MacHEADS", שעוסק בכת המכורים למוצר אפל. "האינטרנט יצר מהפכה ביכולת של אמנים מכל סוג לתקשר עם קהל. יש אפשרות להגיע למשתמשי הקצה - אנשים שרוצים לראות את הסרט ולא להיתקע אצל האנשים שמחליטים בשביל אחרים אם הם יראו אותו, כלומר, מנהלי לוח השידורים של הערוצים".

הפלטפורמה שהקים שפר מאפשרת לצפות בסרטים ישירות דרך האתר, להוריד אותם או לרכוש אותם בדי-וי-די. כעת שילבה החברה חנות דומה גם באתר הקרן החדשה. שפר מספר שבניגוד ליוטיוב, בשיטה שלו היוצר גם נהנה מתשלום ישיר, ואינו חייב להסתמך על פרסומות כמו בגוגל - מודל שמחייב מאות אלפי ואף מיליוני צפיות כדי לאפשר ליוצרים להתפרנס. למעשה, הפלטפורמה של filmdiy מאפשרת להעביר את הכסף ישירות ליוצר ברגע שהתמורה מתקבלת בפייפאל. בישראל אפשר לשלם כרגע גם באס-אם-אס, אבל שפר מסביר כי החברות הסלולריות גובות לעצמן חלק גדול מאוד מהתשלום, כך שזה פחות משתלם. בנוסף, הוא מציין, הוא אינו דורש בלעדיות. הוא אינו דורש את כל הזכויות, אלא מאפשר ליוצר לפרסם ולהפיץ את הסרט בכל מקום שיחפוץ.

מתי ברודו מוכר כמי שהקים, יחד עם אשתו רותי, את המסעדות "בראסרי", "קופי בר" ו"הוטל מונטיפיורי" בתל אביב. אבל ברודו הוא גם ממייסדי חברת Wise-M, שמספקת פלטפורמה להורדת תוכן. עד כה התמקד האתר במוסיקה, אך כעת החל לפנות גם לתחום הסרטים. ברודו מספר שהוא ושותפיו נמצאים בשלבי הקמת פלטפורמה מקבילה, שתאפשר לו לסייע ליוצרים גם בשיווק הסרט. הוא טוען כי השיטה הזאת עשויה לשחרר את היוצרים מהצורך למכור את פרי עמלם בנזיד עדשים.

"קח לדוגמה סרט כמו 'עג'מי'", הוא מפרט, "בשבוע שהוא היה מועמד לאוסקר, מספר החיפושים אחרי המלה 'עג'מי' בגוגל נעו לפי הערכות בין שני מיליון ל-20 מיליון. אם מישהו היה נותן להם כפתור שאפשר ללחוץ עליו ולראות את הסרט בעלות של דולר, החיפוש הזה היה מתורגם להרבה כסף. אם אתה יוצר תיעודי עם עניין בחתולים לבנים, יהיה לך קשה למצוא קהל לסרט. אבל כשאתה מפיץ סרט כזה ברשת ומאפשר ל-4 מיליארד אנשים לראות אותו - אם המחיר נמוך דיו, חוק המספרים הגדולים יעבוד לטובתך".

גם שפר אומר דברים דומים: "הרצון הוא להציע את הסרט בסכום שיהיה כל כך מגוחך, שלקהל לא יכאב בכיס והוא לא יטרח להוריד באופן פיראטי. התקווה היא להגיע למסות גדולות ויש תקדימים בעולם". שפר מספר שהסרט "מקהאדס" של שותפו לא זכה לתמיכה מקרנות ובתחילה איש לא רצה לשדר אותו, אבל הוא הצליח להיהפך לסרט פולחן. הסכום הכולל שהוא הכניס דרך האינטרנט היה בסביבות 150 אלף דולר. "למרות ההורדות הפיראטיות, היו מספיק אנשים ששילמו בין דולר לארבעה דולר, והסרט הצליח להביא סכום יפה שהחזיר את ההשקעה פלוס".

ראוי להזכיר כי בשבוע שעבר פנתה חברת "2 Player Productions" לגולשים, בבקשה לסייע לממן את המשך הפקת סרטם על משחק האינדי המצליח "מיינקראפט". הפנייה גובתה בפיסה של כ-20 דקות מהסרט, שנמצא עדיין בעבודה, שהועלתה ליוטיוב. "יש כמה דוגמאות לסרטים בכלל ודוקו בפרט שהציבור עזר במימון שלהם", אומר הבמאי ברק הימן. הוא מוסיף שהוא ואחיו, היוצר הדוקומנטרי תומר הימן, "משקיעים בתקופה האחרונה לא מעט אנרגיה, כסף ומשאבים, כדי לחזק את הקשר האישי שלנו מול הלקוחות הפוטנציאליים ברחבי העולם - לא קרנות או גופי שידור, אלא אנשים פרטיים. יש לנו רשימת תפוצה של קרוב ל-20 אלף אנשים, שהרבה מהם באים לפסטיבלים לראות את הסרטים. השאיפה שלנו היא שבעוד כמה שנים, כשנעשה סרט גדול, אולי הם אפילו יממנו את זה".

לדברי הימן, "המגע הישיר בין היוצר לבין הקהל חשוב גם ברמה הרגשית והנפשית - זה שאני יכול לנהל דיאלוג בלתי אמצעי ללא תיווך של צד שלישי זה דבר שממלא אותי באושר".

בדבר אחד, הימן ואחרים בטוחים, גם אם האינטרנט ישנה את כללי המשחק במימון ובהפצה, לוז היצירה הדוקומנטרית יישאר כשהיה. גם היום, כשחיים שלמים עולים ליוטיוב מדי דקה וההרשת מלאה בפרויקטים התיעודיים קולקטיוויים כמו הומטאון בגדאד או עזה שדרות, יש מקום ליוצר הדוקומנטרי. יש היום פלטפורמות חדשות, אבל הן יבואו בנוסף, הוא אומר. "לעולם לא יהיה תחליף לתהליך האנושי של במאי חרוץ ומוכשר שמתעד במשך שנים באמצעים שעומדים לרשותו. לא צריך להרוס ולהתנכר ליסודות שהוכיחו את עצמם במשך הרבה שנים בשביל לפתוח את הראש לכיוונים חדשים ומשוגעים. זה יכול לחיות בכפיפה. גם עוד מאה שנה עדיין יהיה מקום וצורך ותהיה נוכחות לסרטים דוקומטנריים קלאסיים לא אינטאקטיוויות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו