בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגידו שלום יפה לילקוטי הענק

מנכ"לית מטח גילה בן הר מאמינה שתוך שנים ספורות ילדים יגיעו לבית ספר עם לפטופ או טאבלט בלבד, וגם המבנה של בית הספר יצטרך להשתנות

תגובות

צעד אחר צעד הטכנולוגיה חודרת לחיינו, סמארטפון בכל כיס, לפטופ או לאחרונה גם טאבלט בכל תיק. אבל, כשהדברים מגיעים לעולם החינוך, נראה שכדרכן של מערכות גדולות, העניינים עדיין מתנהלים בעצלתיים, וילדים בדרכם לבית הספר עדיין נראים כאילו הם קורסים תחת תרמילי אדירים. מנכלית המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), גילה בן-הר, מאמינה שהמחזה הזה לא יימשך עוד שנים רבות.

"הילד של ימינו מגיע הביתה לבית שמזמן לו אייפד, אייפוד ומחשב. אני רוצה להביא את זה לתוך עולם בית הספר, לתוך הכיתה. עוד שנתיים שלוש תלמיד לא יישא את התיק הכבד, הוא יבוא עם טאבלט או נטבוק. בית הספר חייב להתאים את עצמו למצב הזה", היא אומרת בראיון שנערך לרגל כנס ה-40 של מטח: "מעצבים את העתיד - ספר הלימוד בעולם דיגיטלי", שיעסוק בנושאים אלה היום וביום שני.

מט"ח היא חברה ללא מטרות רווח שעוסקת בין היתר בהנגשה של תכנים לימודיים ברשת, ובן הר מספרת שזה כולל אפשרות להכניס לספרי הלימוד המקוונים סרטונים ואלמנטים נוספים. "אם קורים דברים בעולם, אני רוצה שהתלמיד יוכל ללמוד עליהם בזמן אמת. לא יכול להיות שהוא קורא על דברים לפני 20 שנה. אם קרה משהו באשדוד או באר שבע, אז אני רוצה שהילד יראה מפה בגוגל ארת שיראה ויבין מה המרחק".

"הילדים היום כבר מיומנים בלשלוח אס אם אסים הם שולטים ברשת, הם אוהבים לחקור, אוהבים דברים חדשים בוא ניתן להם לנצל את היכולות האלה לטובת החינוך".

מילים רבות נשפכו גם על המורים ומעמדם המתערער בעולם החדש, אבל לדברי בן הר, הם לא הולכים לשום מקום. "המורה הוא כבר לא מרכז הידע", היא אומרת אבל "יש לו תפקיד חשוב מאי פעם. הוא צריך ליצור את אותו תלמיד נבון, ביקורתי. הוא צריך לעזור לתלמיד לעבוד עם הידע".

"מה שצריך כוח ההוראה הוא להיות מתווך מקצועי שיכול לזמן לילד לימוד מיומנויות של עבודה של אדם במאה ה-21. אדם שיודע לאתר תוכן , להשוות ולבקר לדעת לקרוא גרפים ונתונים, לפתח מודלים חדשים. אני רוצה אזרח ביקורתי שכשהוא קורא מה שעיתונאי כתב ידע לראות את זה בעיניים ביקורתיות ולבדוק במקורות אחרים".

לשאלה כיצד זה מתיישב עם הרצון של גורמים המקדמים חוקים כמו חוק הנכבה, ומבקשים למנוע לימוד נרטיבים אלטרנטיביים בבתי הספר, מציינת בן הר ש"אתה לא יכול לחסום מידע מאף אחד היום, ואני לא חושבת שאני צריכה לחסום ילדים מלהגיע לתוכן".

תלמידים אקטיביים

תוכניות כמו "מחשב לכל ילד", הצליחה מאז הקמתה ב-1995 לחלק יותר מ-40,000 מחשבים - כלומר הרחק מהמטרה המוצהרת. אבל בן הר מאמינה שיש לנו סיכוי להצליח בחזית הטכנולוגית.

"אנחנו מאוד בתחילת הדרך, יש היום תוכנית לאומית שרוצה לשלב טכנולוגיה בלמידה. אבל היא כרגע מדברת רק על ציוד המורים בבתי הספר היסודיים במחשב ומקרן ואולי לוח אינטראקטיווי בכל כיתה. אבל היא משיארה את התלמיד פאסיבי. אני רוצה לעודד למצב שתהיה גם למידה אקטיבית במהלך היום - לפרק את כיתות המחשבים ולהכניס את המחשבים לכיתות".

גילה בן הר
לדבריה, גם מבנה בית הספר יצטרך להשתנות - החל מחיבור אינטרנט אלחוטי בפס רחב, וכלה ביצירת סביבות לימודיות מתאימות לקבוצות קטנות יותר מצד אחד ולאולמות הרצאות גדולים מצד שני.

"זה תהליך ארוך, תהליך שמדינת ישראל מתחילה בו אבל אפשר להאיץ אותו. אם יהיה מיקוד משאבים של משרדי ממשלה שונים ישראל יכולה לעשות את זה ולהיות מדינה פורצת דרך בעולם של המאה ה-21".

אולם, לגישה שהפכה את הטכנולוגיה לתרופה לכל חוליי מערכות החינוך, יש לא מעט מבקרים, בהם חתן פרס ישראל גבי סלומון, אך גם חוקרי חינוך רבים אחרים, שטוענים שהמחשבים לא בהכרח משפרים הישגים ולעתים הם דווקא עלולים להזיק. גם בן הר מסכימה שהפצצה של מידע מכל מיני מקורת עלולה להקשות על הקשב, אבל היא מאמינה שלשם כך צריך לפתח מודלים נכונים.

"הטכנולוגיה היא כלי, לא יעד - אתה צריך ליצור סביבה שתאפשר לך לחנך תלמיד לומד, כזה שיודע להתמודד עם ידע. אם לא נפתח אוריינות חדשה ומודלים פדגוגיים חדשים, זה לא יהיה שווה. צריך להיזהר מאוד שלא נגיע למצב בו מיליונים יושקעו בברזלים בלי עבודה אמיתית של מה תפקיו של תלמיד ומורה", היא אומרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו