בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדריך לבלוגוספירה: יופי במובן המחייב

"איי לאב ג'וש" הוא בלוג אופנה שמזמין את הקורא לסיור משותף במיטב המגזינים ותצוגות האופנה, ובדרך מוסיף להן נדבך נוסף

תגובות

לינדה אוונג'ליסטה, 1989, מתוך הבלוג
דפדוף במגזיני עיצוב הוא חוויה מעוררת השראה. הדבר נכון בעיקר לגבי תמונות שנעות על התפר בין צילומי אופנה ועיצוב פנים, כאלו שיכולות להיתקע בראש שנים, מה שקורה לעיתים גם עם סטים קולנועיים מוקפדים. לא פעם מתנתקת התמונה מהקשרה המקורי, ונהפכת לרפרנס בפני עצמו, כמו למשל במשפט: "הלוואי והיתה לי אחוזה רב מפלסית עם ריהוט פלסטיקי עגול ושטיחים בצבעים חמים, בסגנון הבית שאליו פולשת חבורת 'התפוז המכני' בתחילת הסרט".

"איי לאב ג'וש" הוא בלוג אופנה שמזמין את הקורא לסיור משותף במיטב המגזינים ותצוגות האופנה, ובדרך מוסיף להן נדבך נוסף. אם לומר זאת בפשטות: מגזיני עיצוב מתייחסים בכובד ראש מעט מוגזם לאימג'ים שהם מציגים; "איי לאב ג'וש" מנכס אליו תמונות נבחרות מהרשת, מרפד אותן בטקסטים נלווים ומקפיד להתייחס אליהן כפי שהן - קרש קפיצה אל מחוזות ההשראה. לעתים מדובר בהומור ("שמתישהו תכלול תחפושת הפורים שלי את הרעמה הפיסולית הקשיחה, המנצנצת, המלאכית והתעשייתית כאחד שהעלתה ריי קוואקובו על המסלול לפני שבועיים. קריאה חדשה ומופלאה של המונח 'תלתלי זהב'", מתחת לתמונת דוגמנית עם שיער המצופה בעיטורי זהב), ולעיתים בהתפעלות רצינית וכנה ("האינטליגנציה שניבטת מכל קו וקו מקפידה לא לשבש - או יותר נכון, אפילו מגבירה פי כמה - את יצר ההתענגות החמדני, שדורש את מנת היופי המרוכזת שלו היישר לווריד", מתחת לסדרת תמונות של דוגמנית בביגוד מוקפד על חוף הים).

האם כותבת הבלוג, מיכל רונאל, אוהבת אופנה כל כך, עד שאין לה צורך לכתוב גם על דברים שהיא שונאת? אף שהרוב המכריע של האתרים והמגזינים שמהם היא מביאה חומרים לבלוג אינו ישראלי, פוסטים ארסיים על יבשושיות האופנה הישראלית או טקסטים ביקורתיים על ייצוגי אופנה שחורים לה עדיין לא מוצאים מקומם ב"איי לאב ג'וש". למה בעצם?

"הבלוגים שמרתקים אותי ומלכתחילה עוררו בי את ההשראה לפעול בשדה הזה הם כאלה שבהם התמונה באה לפני הטקסט", היא מסבירה. "אני אוהבת תמונות יפות. הן צריכות להיות יפות במובן עמוק, או יותר נכון, מחייב - כאלה שהיופי שלהן קשור לעולם הזה ולרגע הזה בזמן ובמרחב באופן משמעותי כלשהו. אין לי אפשרות לשבץ בבלוג תמונות של דברים שאינם יפים בעיני. הרעיון הוא לבנות את האסתטיקה של הבלוג באופן קוהרנטי, כך שתתקבל פרספקטיבה שתאפשר לשפוט גם את העולם הקשה והלא יפה שנמצא מחוץ לכתליו".

נראה שהצורך במריר לצד המתוק, בבועט ובמתרעם לצד המתפעל והמפנה זרקור, הוא עניין של טעם. לזכותו של "איי לאב ג'וש" (מקור השם במשפט שאומרת גיבורת "קלולס" לקראת סוף הסרט, כשהיא מתפכחת מחלומותיה הנוצצים ומבינה שג'וש, הבחור שהיא אוהבת, היה כל הזמן מתחת לפנס) ייאמר שגם אם אינו משתלח או מלין בציניות על חוסר הטעם המזעזע המצוי סביב, הוא מצליח לעניין כמעט בכל פוסט, ולא פעם אף לעורר השראה.

איי לאב ג'וש

* כתובת: ohmygodilovejosh.blogspot.com

* בעלת הבלוג: מיכל רונאל

* תאריך הקמה: לפני כשנתיים

* תדירות עדכון: כמה פעמים בשבוע

* המלצת הבלוגרית: האתר If we don't, Remember me



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו