בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרוב יקליק: דמוקרטיה בלחיצת כפתור

קבוצה חדשה מציעה לציבור לנצל את האפשרויות הגלומות ברשת כדי למקסם את כוחו הפוליטי. האם רעיון הדמוקרטיה הישירה מבשר את מותו של המצע המנוסח?

תגובות

מתוך אתר "המפלגה הישירה". עידן פוסט-אידאולוגי
כשברקע עדיין מהדהדות המהפכות האחרונות בעולם הערבי, קשה להתעלם מחשיבותה של הרשת בהוויה הפוליטית הנוכחית. מנהיגים, פוליטיקאים, עסקנים ויועצי תדמית משתדלים לשלב את השיח הקיברנטי בפועלם היומיומי, לפעמים כדי להראות לציבור שגם הם היו שם עם האצבע על הדופק בזמן אמת, כשהמהפכה התרחשה מתחת לחלונם.

הציבור מצדו, קהל הגולשים, כבר אינו מסתמך רק על אמצעי התקשורת הוותיקים ומעוניין להשתתף בשיח האינטרנטי בצורה פעילה ולהשפיע דרכו. במקום להישמע למתווכי מידע ולמליצי יושר, הרשת מאפשרת לפתוח קבוצה פופולרית בפייסבוק, להוסיף ערכים בוויקיפדיה, לפרסם בלוג, לצבור קהל קוראים נאמן וליהנות באופן כללי מתענוגות הקוד הפתוח - כולם חשובים, כולם משפיעים, כולם משתתפים. זוהי דמוקרטיה במיטבה, אם רק רוצים לקחת בה חלק.

על בסיס העקרונות הללו קמה באחרונה קבוצה שמורכבת מאנשי היי-טק, מרצים באוניברסיטה, אמנים, עסקנים פוליטיים ואזרחים מן השורה, כדי לנסות ולהעתיק את יתרונות הקוד הפתוח ולהביאם למשכן הכנסת בירושלים. הם קוראים לעצמם המפלגה הישירה, ומבחינתם, בדומה להליכים המתרחשים בחלל הקיברנטי, כולם יכולים להשתתף בעיצוב החיים בישראל, באמצעות הרשת החברתית. אפשר לקרוא לזה סטארט-אפ פוליטי.

"בעידן זה, שבו חידושים טכנולוגיים מעצימים את האזרחים ונותנים בידם כוח השפעה רב מבעבר", מוסבר בטיוטת ההצהרה המופיעה באתר הרשמי של המפלגה, "אין די בדמוקרטיה נציגותית בכדי לענות על צורכיהם. דמוקרטיה זו איננה מתחשבת בדעת הציבור מלבד במועדי בחירות המבוססות על בחירת הרע במיעוטו ואינן מספיקות בכדי לדגום את רצונו האמיתי של הציבור".

אין לתנועה יו"ר או דובר, וגם לא גזבר או מזכיר. כולם עושים את הכל, וההחלטות המפלגתיות מתקבלות לדבריהם באמצעות "קונצנזוס רך", כלומר, לאן שהרוח הקבוצתית נושבת.

איתי נבו, מוסיקאי בן 28 ואחד מחברי הקבוצה, מסביר כי תפקידים מוגדרים מגבילים את יכולתה של המפלגה לתפקד כנדרש. "מכיוון שחלוקה לתפקידים קבועים גורמת במקרים רבים לוויכוחים ולדחיקת המקוריות והרצון לפעול, אנחנו משתדלים להימנע מכך ככל הניתן", הוא אומר. "כולם מתפקדים לעת הצורך בכל תפקיד שחבר מפלגה מוצא לנכון למלא, ונהוג שאדם שיוזם רעיון הוא זה שינהל אותו". לשיטתו, וכך גם לשיטת חברי הקבוצה, כל ניסיון להגדיר תפקידים הוא "גורם מספר אחד לשחיתות ולוויכוחים על עמדות כוח". בדרך זו הם מקווים, תפעל המפלגה גם כשתייצג את קהל בוחריה בכנסת.

נאמנה לזיקתה הקיברנטית, משתמשת המפלגה במיטב האמצעים הטכנולוגיים, למרות שמספר חבריה הפעילים עדיין מצומצם. כך, בנוסף לקבוצה בפייסבוק, אתר מעודכן וקבוצת התכתבות באימייל, חברי המפלגה מקיימים דיונים במערכת ויקי-דיון בוויקיפדיה וכן משתמשים באתר הצבעות כדי להשמיע את קולם בנוגע לנושאים שעל הפרק.

עדי שטרנברג, מנכ"ל קדימה לעבר, המגדיר את עצמו "המבוגר האחראי" יועץ ומלווה את הקבוצה. "מה שקרה בכיכר העיר במדינות ערב, יכול לקרות בכיכר העיר הווירטואלית", הוא אומר. "אני לא חושב שהיעד הוא כרגע לרוץ לכנסת, אלא לבנות פלטפורמה ממוחשבת, שתיהפך בעתיד לאבן יסוד בכל מפלגה. כל מפלגה שתרצה מחר לרוץ לכנסת תצטרך את המרכיב האינטרנטי, כי הציבור נקעה נפשו. אתה מצביע למפלגה ויותר לא שומע ממנה".

ומה בנוגע לאידיאולוגיה ולעמדות בנוגע לנושאים של ביטחון, שלום וכלכלה? כפי שהרשת מלאה בקבוצות רעיוניות שונות ובפולמוס פוליטי מתמשך, כך גם חברי המפלגה מעוניינים לאפשר לכולם פתחון פה ואפשרות לקדם דעה מבלי לקבוע גבולות גזרה ברורים. "לציבור דעות שונות בנושאים שונים, אך ברוב הנושאים ימצא מכנה משותף רחב ביותר", נטען בעקרונותיה של המפלגה, אולי בתמימות מסוימת, ומוסבר עוד כי המפלגות הסקטוריאליות הן אלה שיוצרות את השסע ואת הבידול בתוך החברה. כשנשאל נבו האם ניתן להחדיר את הרעיונות בעלי הזיקה הטכנולוגיה כבר כעת, למערכת הפוליטית הנוכחית, הוא עונה כי לדעתו "אין טעם לשנות מערכת קיימת. אם רואים לנכון לשפר, צריך ליצור מערכת חדשה בעצמך וזה בדיוק מה שאנחנו עושים, יוצרים את המערכת מחדש ומתקדמים מן הישן אל החדש, מתוך הישן".

"בעולם המתפתח אי אפשר להישאר מאחור", הוא מוסיף בנימה שמריחה כמו קמפיין בחירות לכל דבר ועניין, "במיוחד במדינה כמו ישראל שחייבת להתעדכן בהתפתחויות הטכנולוגיות והאפשרויות הגלומות בה. אנחנו רואים הרבה מהלכים חיוביים במערכת הפוליטית בישראל לקראת שקיפות המידע, כמו הכנסת הפתוחה והתקציב הפתוח ומאמינים שהמפלגה הישירה היא חלק מהתהליך הטבעי המתרחש כעת". והאם לדעתם יש למפלגה סיכוי אמיתי להיבחר ולקדם את משנת הקוד הפתוח בכנסת? "אנו רואים את עצמנו בעתיד הקרוב כגורם מרכזי במפה הפוליטית ומעוניינים למשוך את כלל קהל המצביעים במדינה להיות חלק פעיל ברשת החברתית, להצביע ולהעלות חוקים חדשים", מציין נבו. אם אכן יתממש החזון והמפלגה תרוץ לכנסת, יבחרו המועמדים מטעם הרשימה על פי פעילותם בפלטפורמה האינטרנטית.

שהמיעוט יכין לנו תה

שמה של המפלגה נגזר מהמושג "דמוקרטיה ישירה", שהחל לצבור תאוצה במקביל להתפשטותה של הרשת ולהפצת האפשרויות הטכנולוגיות החדשות שגלומות בה. ההצהרה של מייסדיה כי המפלגה היא "חוצה אידאולוגיות" תואמת תפישה רווחת הגורסת שהאנושות מצויה בעידן "פוסט-אידאולוגי". זו עמדה שרווחת בעיקר באינטרנט, שנתפש על ידי רבים כניטרלי וכא-פוליטי. איכויותיו של האינטרנט הן אלה שמן הסתם מאפשרות לחזון הדמוקרטיה הישירה, שלא פעם מעורר השוואות לדמוקרטיה האתונאית, להתקיים.

"המפלגה הישירה" היא לא התנועה היחידה ברשת המציעה להחליף את הדמוקרטיה הנציגותית, ולעקוף את המתווך העומד בין הציבור לגוף המחוקק. אולם על אף הכוונות הטובות, בהיעדר מצע מגובש ואידאולוגיה מוצהרת, הרי שדמוקרטיה ישירה כמו זו שמציעה "המפלגה הישירה" עלולה בסופו של דבר להסתכם בשיקוף של רצון הרוב. כלומר, דמוקרטיה נטולת בלמים ואיזונים. ואם להישען על הרעיון המובע בשורה החותמת את אחד השירים המוצלחים של להקת "הבילויים", מה אם רצון הרוב הוא שהמיעוט יכין לו תה?

"זו שאלה שאנחנו מתעסקים אתה המון והגענו למגוון תשובות אפשריות", אומר נבו. בין השאר, הוא מספר, עלה הרעיון להקים ועדות ייעוץ מקצועיות שיורכבו ממומחים בתחומם, כגון משפטנים, כלכלנים, אנשי סביבה ועוד. נבו מציין שהקבוצות יהיו פתוחות לכל איש מקצוע שירצה לקחת בהן חלק, כשהדיונים יתנהלו על פי מודל הוויקי - שקופים וחשופים לעין כל.

רעיון מעניין נוסף שהועלה, גם אם לדברי נבו הוא עדיין רחוק מלהיות מגובש, הוא מעין אלגוריתם שיטפל בחקיקה בנושאים שלא נחשבים פופולריים בקרב הציבור הרחב. ההערכה היא שרוב האנשים יתעניינו בנושאי ביטחון ופחות בתרבות או סביבה. נבו מסביר כי גם בעבור חוקים שנוגעים לקבוצות אוכלוסייה קטנות או חוקים שהתמיכה בהם מצומצמת, האלגוריתם ידע, על פי קריטריונים מסוימים שעדיין נבדקים, כמו עניין ציבורי וחוות דעת מקצועיות, להמשיך בהליך החקיקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו