בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "אבנר פינצ'וק, האם חוק המאגר הביומטרי מסוכן?"

ברגע שמישהו ישים את ידו על המאגר הביומטרי, הוא מהווה בשבילו פתח לפגיעה בזכויות, בחירויות רבות אחרות וגם בביטחון, מזהיר ראש תחום מידע ופרטיות באגודה לזכויות האזרח

תגובות

אבנר פינצ'וק, 50, משמש ראש תחום מידע ופרטיות באגודה לזכויות האזרח. פינצ'וק החל לעבוד באגודה לפני תשע שנים, לאחר ששימש עורך דין בשוק הפרטי. הוא מתמחה בנושאים של הגנת פרטיות, מאגרי מידע, חופש מידע וחופש ביטוי, ומתח ביקורת נוקבת על דרכי הפעלתו הצפויות של המאגר הביומטרי בישראל. פינצ'וק נטל חלק בדיון של הוועדה המשותפת לוועדות מדע, חוקה ופנים בשבוע שעבר, שבמסגרתו אושרו התקנות שיאפשרו את הפעלת המאגר.

אבנר פינצ'וק, האם גם לאחר אישור התקנות להפעלת המאגר הביומטרי, החוק הביומטרי במתכונתו הנוכחית עלול לפגוע בחופש הפרט? האם הוא חוק מסוכן?

"כשמדברים על כך שהחוק מסוכן, מדברים בעיקר על סכנה של דליפה וזליגה של המאגר. הוא מהווה נכס אסטרטגי. גם מרשם האוכלוסין הוגדר בזמנו כנכס אסטרטגי - ודלף. זו לא הגדרה שלנו, אלא הגדרה של גורמי אבטחת המידע במשרד ראש הממשלה ובשב"כ, כך שאין מחלוקת על כך. המאגר הזה מכיל נתוני זיהוי ואימות שהם בלתי ניתנים לשינוי. ברגע שמישהו ישים את ידו על מאגר כזה, הוא מהווה בשבילו פתח לפעולות אחרות שיכולות לפגוע בזכויות, בחירויות רבות אחרות. ברמה הכללית יותר, מאגר כזה יאפשר למי שמחזיק בו לפגוע גם בסדר הציבורי וגם בביטחון הלאומי".

הדברים שאתה אומר מחייבים הסבר. אילו שימושים אסורים יוכלו עבריינים או מדינות זרות לעשות במאגר הנתונים הזה, אם ידלוף לידיהם?

"אם ניקח את פרשת חיסול מבחוח לדוגמה, מאגר נתונים ביומטרי יכול לאפשר לזהות על פי סרטוני האבטחה באילו סוכנים מדובר ומה המקור שלהם. אם לישראל יהיה מאגר ביומטרי של כל תושבי ישראל, זה לא מופרך להניח שממשלות שחושדות במעורבותה של ישראל בהתנקשויות כאלה או אחרות יפעילו לחץ על המדינה לאפשר לבצע זיהוי של התמונות שברשותן באמצעות המאגר המוחזק בישראל.

"בנוסף, המידע הביומטרי מהווה פעמים רבות אמצעי להרשאה לכניסה למאגרי מידע רגישים. המידע הזה מאפשר לנו לזהות אדם באמצעות המאפיינים הביומטריים שלו. טכנולוגיות זיהוי פנים יכולות לאפשר לנו, באמצעות מאגר ביומטרי, לזהות כל אדם שהמצלמה קולטת. הרחובות שלנו הם עדיין לא כמו בבריטניה, אבל גם הם מרושתים יותר ויותר באמצעי מעקב. האח הגדול של ג'ורג' אורוול היה מפחד להעלות על הדעת שימוש באמצעים כאלה. אנחנו ממש לא מנסים להלך אימים על הציבור".

והמדינה לא תדע לשמור על המאגר?

"מייק בלאס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הזכיר בזמן הדיונים לפני שנתיים שבגרמניה לא עושים מאגר כזה כי יש להם הסתייגות מכל דבר שקשור בריכוזיות, בגלל ההיסטוריה שלהם. זה מבהיר מספיק טוב למה אני מתכוון. ברגע שהנכסים האסטרטגיים האלה קיימים, אנחנו צריכים להבטיח שהם לא ינוצלו לרעה בתקופות של משבר. גם דמוקרטיות ידעו ויודעות אפיזודות ותקופות של משברים בדמוקרטיה. אנחנו לא מדברים רק על דליפה של המאגר לידי גורמים עברייניים. אנחנו חוששים ורוצים לשמור גם על השומרים על המדינה".

אתה אומר בעצם שיש גורמים במדינה שיהיה להם אינטרס לעשות שימוש במידע מעבר לצרכים שלשמם הוקם המאגר?

"המטרה המקורית שלשמה נהגה המאגר היא שצריך להבטיח את מערך ההנפקה של מסמכי הזהות. בפועל, מקימים את המאגר באופן שיעמוד לרשות המשטרה. למשטרה לא תהיה גישה ישירה למאגר, אבל היא תוכל לעשות בו שימוש נרחב. המשטרה עמדה על כך שהיא תוכל לעשות שימוש כזה ולכן החליטו לעצב את המאגר בצורה פחות בטוחה. הרי ברור שאם המשטרה היתה אומרת שהיא רוצה לחייב את כל אזרחי המדינה לסור לתחנות המשטרה לתת תביעות אצבע, קרוב לוודאי שהיתה התנגדות גדולה של הציבור בישראל. לכן הדעת לא סובלת שעוטפים את אותו הדבר בעצם בעטיפות אחרות".

והדברים נעשים בחוסר שקיפות ציבורית?

"הרבה תהליכים בתוך המנגנון, לרבות תהליכים שבסופם קמים כל מיני פרויקטים שמאיימים על הדמוקרטיה ועל זכויות יסוד, מבוצעים בחוסר שקיפות. יש קדחת של מאגרי מידע ומידע טכנולוגי שמתוכננים ומעוצבים במינהל הציבורי, מבלי שהציבור שותף לתהליכים האלה. אני לא טוען שהציבור צריך להיות שותף עד הפרט האחרון ושהצפנים הסודיים צריכים להיחשף לציבור, אבל הציבור זכאי להיות עד לתהליך, להשתתף בו".

בישיבת ועדת הכנסת שאישרה את התקנות והצו המסדירים את הקמת המאגר, הצביעו בסופו של דבר שני חברי כנסת בלבד. האם לטעמך הוועדה לא שימשה חותמת גומי?

"הוועדה הזאת היתה חותמת גומי. התוצאות שלה היו ידועות מראש. חייבים כמה מלים על יושב ראש הוועדה, ח"כ מאיר שטרית. יש לי הרבה הערכה אליו, למרות שאני חולק על דעתו בנושא הביומטרי וגם על האופן שבו קידם את החוק. יש טעם לפגם לדעתי בזה ששטרית, בתור שר הפנים, רתם את עצמו לעגלה הזאת ואחרי הבחירות הוא נחת בדיוק כיו"ר הוועדה שבאמצעותה קידם את החוק".

בהיעדר חברי כנסת שהתייצבו לדיון, אתם שימשתם למעשה כמי ששאלו את השאלות הקשות?

"האגודה לזכויות האזרח נרתמה לעניין ונמשיך להיות חלק מהמאבק הזה. מה שראוי באמת לציון הוא שהיו כל מיני אנשים מהחברה האזרחית שמבינים במשפט וטכנולוגיות מידע, ובתחומים כמו משפט ואינטרנט, שהקדישו מזמנם הפרטי ובאו לדיונים האלה בלי שכר בכלל".



אבנר פינצ'וק, ראש תחום מידע ופרטיות באגודה לזכויות האזרח, אתמול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו