בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פותחים צוהר במגדל השן

תנועת ה"אופן אקסס" פועלת להנגיש לציבור גם מאמרים אקדמים. על הדרך היא עוד עשויה לשנות את כל מנגנון הדירוג של עולם המחקר

תגובות

לורנס לסיג, ממובילי התנועה לחופש מידע. להגשים את מטרות הנאורות
תצלום: גטי אימג'ס
אין דבר שאי אפשר ללמוד היום בשתי לחיצות עכבר והקלדה של כמה מקשים - זו לפחות התפישה הרווחת בקרב הגולשים. אלא שהמציאות שונה בתכלית. נכון שאם תקלידו ביטוי מסוים תמיד תגיעו לדף הוויקיפדיה הרלוונטי, אבל עמי סלנט, המידען הראשי של מכון מופ"ת, מסביר כי גוגל "היא פתרון טוב כשמחפשים ידע עממי, אבל בסיס הידע האמיתי לא נמצא בגוגל או במנועים אחרים, אלא במסדי נתונים סגורים".

אם תרצו להגיע לידע ברמה אקדמית בדרך כלל תמצאו את עצמכם מול יד פשוטה המבקשת הרבה מאוד כסף. זה בדיוק מה שקרה ללארי, אב אמריקאי, שזמן קצר לאחר לידת בתו השנייה, התגלו אצלה תסמיני צהבת. אחרי שהרופא הסביר לו כי מדובר בבעיה עם פוטנציאל קטלני, הוא עשה מה שכל הורה בן התקופה נוהג לעשות במצב כזה וניגש לחפש מידע. ככל אדם בעל השכלה אקדמית, הוא ניגש למנוע החיפוש האקדמי של גוגל Scholar ומיהר לחפש מאמרים שיבהירו לו בפני מה בדיוק הוא עומד. אבל היתה בעיה - המאמרים שייכים למו"לים גדולים והם מוגנים בזכויות יוצרים, כך שכל אחד מהם דרש תשלום שנע בין דולרים בודדים לעשרות דולרים. אחרי שלארי אסף את 20 המאמרים שאמורים היו לענות על כל שאלותיו, התברר לו שהמחיר שיצטרך לשלם עומד על יותר מ-400 דולר.

אבל לארי הוא בחור שבורך בהרבה מזל. ראשית, התברר לבסוף שלבתו לא היתה צהבת. ושנית, שמו המלא הוא פרופסור לורנס לסיג, מייסד המרכז לאינטרנט וחברה באוניברסיטת סטנפורד ולוחם למען חופש המידע, כך שהוא יכול להוריד את כל המאמרים בחינם. אבל כשגם מאמר של ששה עמודים שהוריד בחינם מהאינטרנט השמיט את פיסת המידע הכי חשובה - הטבלה שמסבירה את התסמינים של המחלה - ודרש בעבורה תשלום מלא, לסיג הבין שההבטחה האינטרנטית לא מומשה ביחס לידע אקדמי מעמיק. את הסיפור על מחלת בתו הוא פרש בהרצאה שנתן בכנס שנערך באתר מאיץ החלקיקים בצרן שבשוויץ בחודש שעבר, ושם הסביר שבתחום האקדמי, יותר מבכל תחום אחר, זכויות היוצרים פועלות נגד המטרה המוצהרת שלהן - קידום ועידוד היצירתיות. חוקרים אקדמיים לא מרוויחים ישירות מהמאמרים שהם מפרסמים, והאינטרס שלהם הוא שהמאמר שלהם יגיע לתפוצה רחבה ככל האפשר. כך הגבלת התפוצה משרתת את האינטרס של המוציא לאור, ודווקא לא מתיישבת עם רצונותיו של החוקר, שרוצה שהמאמר יזכה לציטוטים רבים ככל האפשר.

פרופסור ניבה אלקין קורן, דיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ודלית קן-דרור, דוקטורנטית בפקולטה, מסבירות כי מי ששולט כיום בעולם הפרסומים האקדמיים הם כמה "קונגלומרטים של מו"לים", כפי שמגדירה זו פרופ' אלקין קורן, כמו Sage או אוקספורד יוניברסיטי פרס. בחלק ניכר מהמקרים מדובר במו"לים פרטיים שעושים זאת למטרות רווח. הסכומים של מינויים למגזינים מגיעים לאלפי דולרים ויותר - סכומים שיכולים להכביד גם על מוסדות, ולטענתה, ברור כי מי שאין לו גישה לספרייה או לרשת אוניברסיטאית אינו יכול להתמודד אתם.

אלקין קורן מסבירה כי "המצב הוא די פשוט. חוקרים מייצרים ידע כדי ליצור לעצמם מוניטין אקדמי ובשביל להשתתף בעשייה אקדמית שמשמעותה לחקור ולפרסם. ככל שהם מפרסמים יותר ומצוטטים יותר כך הם גם מתקדמים יותר. אבל לשם כך הם תלויים במגזינים הנחשבים, שבהם שולטים מו"לים פרטיים". אותם המו"לים, היא מספרת, דורשים ברוב המקרים לקבל את זכויות היוצרים ליצירות.

"זאת מפני שאותם מו"לים משתמשים בזכויות יוצרים כאמצעי למטרה שאינה קידום הידע", טען לסיג בהרצאה. "הם חוסמים את הגישה לרוב האנשים. אנחנו לא מגשימים את מטרות הנאורות, אנחנו מגשימים מציאות אליטיסטית".

אלקין קורן וקן-דרור אומרות שהמצב עשוי להשתנות, בין היתר תודות לתנועה לחופש המידע, שלסיג הוא אחד ממוביליה. "התנועה הדיגיטלית פתחה את העיניים להרבה מאוד חוקרים, שהבינו שהם יכולים להעלות לאינטרנט את המאמרים ובעצם לחתוך את המתווך. יותר משתלם לפרסם באינטרנט כי זה יותר נגיש, וככל שהמאמר יותר נגיש יותר אנשים יקראו אותו ויצטטו אותו", אומרת אלקין קורן. אבל, היא מוסיפה, כל עוד המאמרים נותרים סגורים מאחורי חומות המאגרים, החוקרים ימשיכו להיפגע.

רשיון בהתאמה אישית

את המצב הזה מנסה התנועה לפתיחת הגישה למידע (Open Access) לשנות. התנועה כבר הולידה כמה תגובות ויוזמות מעניינות כמו למשל האתר Public Library of Science ומגזיני גישה פתוחה שונים, שמאפשרים לחוקרים לפרסם את המאמרים שלהם ברשת (כמה מהם אפשר למצוא ב-www.doaj.org). קן-דרור מספרת כי גם בארץ לא חסרות יוזמות בכיוון, כמו למשל אתר מאו"ר maor.iucc.ac.il.

לדבריה, יש כמה מודלים המאפשרים כיום לחוקרים להנגיש לציבור את המאמרים שלהם. אחד מהם הוא פירסום הטיוטה האחרונה לפני הגרסה הסופית, בעוד שאפשרות אחרת היא להשהות את הפרסום לפרק זמן של כחצי שנה, באופן שיאפשר למו"לים להרוויח, אבל לא יותיר את הידע סגור לאורך זמן. אלקין קורן מספרת שגם האוניברסיטאות נרתמו כדי לסייע לחוקרים במו"מ מול המו"לים, אם בהתאגדות של כמה גופים יחדיו, ואם בהצבת תנאים כגוף אקדמי מול המו"לים.

גם תנועת קריאייטיב קומונס (creativecommons.org.il), שהוקמה אף היא בידי לסיג, נרתמה לסייע לחוקרים. התנועה מייצרת מחוללי הסכמים אוטומטיים בתחומים שונים, המאפשרים גם לאנשים חסרי ידע משפטי לבחור להם את גרסת הרישיון המתאימה להם, כך שהיא מאפשרת להם לשמור על חלק מהזכויות, ובה בעת מאפשרת העתקה ושימוש ביצירותיהם אם הם חפצים בכך. האוניברסיטה הפתוחה לדוגמה פתחה חלק מהקורסים שלה תחת רישיון קריאייטיב קומונס.

כשזה מגיע לתחום האקדמי לקחו על עצמם אנשי התנועה תפקיד נוסף. באתרsciencecommons.org הם לא רק מספקים מחולל רישיון אוטומטי, אלא גם מעניקים לחוקר כלים בהתמודדות עם מו"לים. אחד מהם מאפשר לחוקר לבחור את כתב העת שבו הוא רוצה לפרסם מתוך כתבי העת שכבר קיימים במערכת, והתוכנה כבר מפיקה באופן אוטומטי את ההתאמות הדרושות לכתב העת הרלוונטי.

יפה אהרוני, מהספרייה למדעי החיים ולרפואה באוניברסיטת תל אביב, מספרת כי גם המו"לים הגדולים לא עיוורים לשינויים בתחום הנגשת המידע, וחלקם פתחו ביוזמות של פרסומים בגישה פתוחה, כמו Sage open או BMJ Open.

אלקין קורן אומרת כי השינוי ההדרגתי שמתחולל באופן הפרסום משנה לאטו את כל המערכת האקדמית, שמבוססת כאמור על פרסומים במגזינים נחשבים ועל מספר הציטוטים מתוך מאמר נתון, נוהל המכונה "אימפקט פקטור". "אני חושבת שזה יוביל לשינוי האופן שבו אנחנו מעריכים את הערך המדעי של פרסומים", היא אומרת. "כל המנגנון שלנו מבוסס על תרבות הדפוס, בעוד שאנו חיים בעולם דיגיטלי בעל מנגנונים הרבה יותר מתוחכמים ואלגוריתמים חדשים שמאפשרים להעריך את ההשפעה של מאמר בדרכים יותר עדינות, יותר מתוחכמות ויותר מדויקות. אנחנו עדיין נצטרך להסתגל לכך, ותהיה עדיין תקופת מעבר משמעותית, אבל תנועת ה-Open Access מאוד משמעותית בקידום של זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו