מייסד "ויקיליקס" ירד למחתרת

האתר שחשף את הריגת האזרחים בעיראק שוב מלחיץ את הרשויות והמייסד הוגדר "סכנה לביטחון הלאומי של ארה"ב"

הארץ
נטשה מוזגוביה
כתבת "" בארה"ב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הארץ
נטשה מוזגוביה
כתבת "" בארה"ב

לפני כשלושה שבועות נעצר חוקר המודיעין האמריקאי בראדלי מאנינג, בן 22, בבסיס צבאי כ-6 קילומטרים ממזרח לבגדאד, והועבר למתקן מעצר בכוויית. על פי החשד של האף-בי-איי וחוקרים צבאיים, מאנינג הוא מי שהדליף באפריל לאתר "ויקיליקס" - המתמחה בפרסום הדלפות של מסמכים רגישים - את הסרט המתעד שני מסוקים אמריקאיים יורים למוות באזרחים עיראקים, ביניהם שני עיתונאים ושני ילדים.

התקיפה אירעה ביולי 2007, ובעקבות התרעומת על התקרית הבטיח הפנטגון לפרסם את הסרט - אך מעולם לא עשה זאת. היה זה מקור אלמוני שהדליף את הווידיאו, וגרם למבוכה רבה במערכת הביטחון. למרות הדיאלוגים המצמררים בין צוותי המסוקים שמחסלים אנשים מלמעלה כמעט בעליצות, כמו במשחק וידיאו, מערכת הביטחון האמריקאית הכחישה שהיתה כאן הפרה של כללי התקיפה.

אך מעבר לסיקור בכלי התקשורת המרכזיים בארה"ב, ביו-טיוב צפו בסרטון מעל שבעה מיליון בני אדם. שר ההגנה רוברט גייטס אמר בתגובה על ויקיליקס כי "האנשים האלה יכולים לשים כל מה שבא להם, ולעולם לא נותנים את הדין". מייסד ויקיליקס, ג'וליאן אסאנג', התלונן שעוקבים אחריו, אך המדליף לא אותר והשערורייה נרגעה לאטה.

ואולם מתברר שהשקט היה מדומה, ואת הטעות הגדולה עשה המדליף עצמו - טעות שהסגירה אותו. בניסיון למצוא בעל ברית ברשת האינטרנט, החייל בראדלי מאנינג פנה אל האקר לשעבר, אדריאן ליימו בן ה-29. ליימו הורשע בעבר בפריצות לאתרים של ניו יורק טיימס, מיקרוסופט ויאהו. מאנינג התרברב בפני ליימו שהדליף לוויקיליקס 260 אלף מסמכים חסויים, כולל סרטונים צבאיים ומברקים דיפלומטיים. ליימו, שלא שש להסתבך שוב עם הרשויות, לא היסס לרגע ודיווח על החבר החדש לאף-בי-איי.

בוויקיליקס הגיבו על המעצר בהודעה על כך שהם בודקים את הטענות, וכי "הטענות שנשלחו אלינו 260 אלף מברקים דיפלומטיים חסויים אינו נכונות, ככל שאנו יכולים להגיד. אם בראד מאנינג הוא זה שחשף את (התקרית בעיראק), אז הוא ללא ספק גיבור לאומי".

אך כעת כשהמדליף נמצא בידי האף-בי-איי, האתר שוב מצא עצמו תחת אש - הפעם לא של הפנטגון, אלא של משרד החוץ האמריקאי, החושש שחשיפת המברקים הסודיים, הכוללים התייחסויות ליחסים עם מנהיגי מדינות ערב ולסוגיות מודיעיניות רגישות במזרח התיכון, מסכנים את הביטחון הלאומי של ארה"ב.

כמה אתרים דיווחו בימים האחרונים שמשרד החוץ האמריקאי מנסה לאתר את אסאנג', מייסד האתר. אסאנג', שהתייצב לפני כחודשיים במסיבת עיתונאים בוושינגטון לחשיפת הסרט, החליט הפעם לא להמר על החופש שלו. בשבוע שעבר הוא הופיע בכנס בניו יורק באמצעות סקייפ, מאוסטרליה. מאוחר יותר הוא גם ביטל את השתתפותו בפאנל על מקורות אלמוניים בכנס בלאס וגאס, וירד למחתרת.

אסאנג', בעבר האקר נודע, בנה את האתר בצורה שמגינה על המקורות המדליפים, הן מבחינת הצפנת המידע והן מבחינה משפטית. כל החומרים שעולים לוויקיליקס עוברים, לטענת האתר, דרך ידיו של לפחות עיתונאי אחד בעל תעודה שוודית, אמריקאית, בריטית או אוסטרלית, וכך מובטח החיסיון של יחסי עיתונאי-מקור. כמו כן, החומרים עוברים דרך שרתים הממוקמים בשוודיה ובבלגיה, המספקות הגנה חוקית איתנה לעיתונאים ועונשים למי שלא מכבדים את החיסיון.

למרות שהמגזין "ניו יורקר", שתיאר את המבצע שהתנהל בבית שכור ברייקיאוויק שבאיסלנד לפני פרסום הסרטון, התייחס מספר פעמים לפרנויה האופפת את פעילות ויקיליקס, ניסיון העבר מוכיח שגם אם יצליחו אנשי משרד החוץ לאתר פיזית את אסאנג', ספק אם יצליחו לשכנע אותו שלא לפרסם את החומרים המודלפים.

ב-2008, כשהאתר פרסם ספרי הנחיות פנימיים של כת הסיינטולוגיה, הכת דרשה להסיר את המסמכים. בתגובה, ויקיליקס פרסמו חומרים נוספים, מלווים בהצהרה ש"ויקיליקס לא ייכנע לדרישות הפוגעניות של הסיינטולוגים, כמו שלא נכנענו לדרישות של הבנקים השווייציים, מרכזי תאי הגזע הרוסיים, הקלפטוקרטים האפריקאים לשעבר או הפנטגון".

ויקיליקס מעורר מחלוקת מאז החל לפעול, ב-2006. יש הרואים באנשיו עיתונאים עצמאיים אמיצים שחושפים את האמת שהרשויות מעדיפות להשתיק. יש הטוענים כי מדובר בסכנה, כלי בידי התועמלנים הזרים, או לחלופין מגרש משחקים של אנרכיסטים המשחקים בתאוריות קונספירציה. כך, ב-2008, האתר פרסם את תוכן תיבת הדואר האלקטרוני של שרה פיילין, כשהיתה המועמדת לסגנית הנשיאה מטעם המפלגה הרפובליקאית. מסמכים נוספים כללו הוראות מפורטות לטיפול באסירים המוחזקים בגואנטנמו, ובאחרונה פרסם האתר מסמך של מכון מחקר של הסי-איי-אי, שמציע לעשות מניפולציות שונות על דעת הקהל באירופה בעניין המלחמה באפגניסטאן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ