בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האקדמיה הישראלית מצטרפת למהפכת הדיגיטציה

עשרות כתבי עת מחקריים צפויים להיות נגישים לאנשי אקדמיה וסטודנטים בארץ ובעולם

תגובות

פרופ' מנואל טרכטנברג
תצלום: אמיל סלמן
כתבי העת האקדמיים בישראל בדרך לדיגיטציה רחבת היקף: בחודשים הקרובים, גיליונותיהם של 60 כתבי עת מחקריים בשפה העברית ייסרקו ויועלו לארכיון מקוון ראשון מסוגו בישראל שיהיה נגיש לאנשי אקדמיה וסטודנטים בארץ ובעולם, ובסופו של דבר ייפתח בחינם לכלל תושבי ישראל.

המיזם זכה בימים האחרונים לתנופה, לאחר שהוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג החליטה להצטרף ליוזמה של קרן יד הנדיב ולחלוק עמה שווה בשווה בעלויות, שצפויות לעמוד על 2.2 מיליון דולר. מנכ"ל קרן יד הנדיב, אריאל וייס, הדגיש כי לא מדובר בהחלטה מוגמרת. "בעצם גובשה המלצה, וההמלצה הזו תצטרך לעלות לדיון", אמר. עם זאת הבהיר: "אני אופטימי מאוד".

את הדיגיטציה תבצע הספרייה הלאומית עם ספריית אוניברסיטת חיפה, בשיתוף אתר כתבי העת האלקטרוניים הנודע JSTOR, שיאחסן את הארכיון הדיגיטלי החדש. ארגון JSTOR מציע כיום ארכיונים מקוונים של לפחות 1,000 כתבי עת אקדמיים, הנמכרים ליותר מ-4,000 מוסדות בעולם.

לדברי יו"ר ות"ת, עמנואל טרכטנברג, "בעשור האחרון עבר תחום כתבי העת מהפכה, כאשר אחוז גבוה מכלל כתבי העת היוצאים בעולם, ובעיקר כתבי העת המחקריים, מופק בפורמט אלקטרוני. לבניית ארכיון אלקטרוני לכתבי עת שורה של יתרונות, וביניהם שימורם, נגישות לכתבים ללא הגבלת זמן ומקום, יכולת חיפוש בטקסט המלא וחיסכון בעלויות האחזקה של הספריות".

קרן יד הנדיב יזמה את מהלך הדיגיטציה לאחר שזיהתה כי המעבר לכתבי עת אלקטרוניים בישראל הוא אטי, וכמעט שלא נעשו ניסיונות לדיגיטציה של ארכיונים שלמים בשל העלויות הראשוניות הגבוהות.

על פי הערכת הספרייה הלאומית, בישראל יצאו במשך השנים כ-300 כתבי עת מחקריים, שחלקם כבר הפסיקו להתפרסם. מנכ"ל הספרייה הלאומית, אורן וינברג, אמר אתמול ל"הארץ" כי "אנו מבקשים לעשות דיגיטציה לכ-60 כתבי העת המרכזיים והחשובים, ובסך הכל כחצי מיליון דפים. בשלב הפיילוט נכללו ארבעה כתבי עת, כ-130 אלף עמודים".

ארגון JSTOR ביצע בשנתיים האחרונות פיילוט דיגיטציה בישראל, שבו השתתפו כתבי העת תרביץ, ציון, מגמות ואופקים בגיאוגרפיה. בספטמבר צפוי להסתיים הפיילוט, וארבעת כתבי העת יועלו למערכת של JSTOR. לאחר מכן יחל המיזם הגדול, שבמסגרתו ייסרקו 60 כתבי עת נבחרים.

לדברי וינברג, מספר כתבי העת שיעברו דיגיטציה הוגבל בשל שיקולים כספיים. "אם היה תקציב גדול יותר, יותר כתבי עת היו נכנסים פנימה", אמר. הוא הוסיף כי הארכיונים הדיגיטליים לא יכללו גיליונות חדשים של כתבי עת כדי לא לפגוע במוציאים לאור. "יהיה אמברגו של שלוש עד חמש שנים, תלוי בהחלטת כתבי העת עצמם", הסביר.

כתבי העת ייסרקו במלואם ויוצגו בממשק עברי שיפתח ארגון JSTOR. הקבצים הסרוקים יהיו ברי חיפוש בטקסט המלא באמצעות תוכנות לזיהוי כתב, ויהיו קישורים בין מאמרים בכתבי עת שונים בארכיונים.

הנגישות לכתבי העת תתאפשר באמצעות מינוי מוסדי ל-JSTOR. מימון המיזם כולל את עלות המינויים למוסדות להשכלה גבוהה למשך שבע השנים הראשונות להפעלת המאגר; לאחר תקופה זו, ידרשו המוסדות המנויים לשלם סכום הנע בין 1,200 דולר לשנה עבור אוניברסיטה ועד 200 דולר לשנה עבור מכללה. המוציאים לאור יתבקשו להתחייב שלא להעלות את דמי השימוש באופן משמעותי. עם סיום המיזם יוכלו תושבי ישראל להשתמש בארכיונים האלקטרוניים באמצעות פורטל הספרייה הלאומית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו