שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

האתרים המובילים בעולם מרגלים אחרי הגולשים

תחקיר וול סטריט ג'ורנל: רבים מ-50 האתרים הגדולים בארה"ב עורכים פרופילים מפורטים של הגולשים, ומוכרים אותם לחברות פרסום

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

תחקיר של הוול סטריט ג'ורנל חושף תמונה מדאיגה על היקף החדירה לפרטיות ברשת. התחקיר בדק את אחד מענפי האינטרנט המשגשגים ביותר בשנים האחרונות - תעשיית המעקב אחר גולשים. מהחלק הראשון בתחקיר, שפורסם בסוף השבוע, עולה כי 50 מהאתרים המובילים בעולם, בהם ebay ,yahoo ו-msn, מתקינים במחשבי הגולשים תוכנות ריגול, שאוספות עליהם מידע. לפי התחקיר, המידע המפורט נמכר מאוחר יותר למפרסמים ברשת.

מרבית הגולשים באינטרנט ודאי יודעים כי חלק מהאתרים שבהם הם גולשים מתקינים במחשביהם קבצים הקרויים Cookies, הזוכרים מידע בסיסי כמו סיסמאות ועוקבים אחר העדפותיהם לאתרים אלו ואחרים.

אולם התחקיר של וול סטריט ג'ורנל מצביע על כך שחלק ניכר מהעוגיות התמימות לכאורה, דומות כיום יותר ויותר לתוכנות הריגול (רוגלות). הדור החדש של קובצי המעקב שפיתחה תעשיית כריית המידע בשנים האחרונות, נמצא כיום במרבית האתרים הפופולריים באינטרנט, והוא פולשני מתמיד: קובצי המעקב המשוכללים מאפשרים לנטר את פעילותם של גולשים בזמן אמת, ולבנות להם פרופילים עשירים במידע על רמת ההכנסה, הרגלי הצריכה, המצב הרפואי ועוד. הפרופילים הללו מהווים סחורה נחשקת, שנמכרת לחברות פרסום בבורסות וירטואליות.

על פי וול סטריט ג'ורנל, תעשיית המעקב אחר גולשים היא אחד מענפי האינטרנט הצומחים בהיקף הנרחב ביותר בשנים האחרונות. שווי שוק הפרסום המתבסס על תעשייה זו עמד בשנה שעברה על 23 מיליארד דולר. בדיקת חוקרי מעבדות AT&T והמכון הפוליטכני של ווסטר מעלה כי בשנה שעברה נמצאו טכנולוגיות מעקב שונות ב-800 מתוך 1,000 אתרים פופולריים שנבדקו, לעומת 400 בלבד ב-2005.

הפרק הראשון בסדרת התחקירים שפורסם בסוף השבוע העלה כי 50 האתרים הפופולריים ביותר בארה"ב, המהווים 40% מעמודי האינטרנט שאליהם נכנסים גולשים אמריקאים, מתקינים בממוצע 64 קובצי מעקב כל אחד במחשבי המבקרים. 12 מהאתרים התקינו למעלה ממאה קבצים שונים.

לפי התחקיר, 50 האתרים התקינו בסך הכל 3,180 קובצי מעקב במחשב שבו השתמש צוות העיתון במסגרת התחקיר. רק שליש מקובצי המעקב הללו שימשו למטרות כגון שמירת סיסמאות ומעקב שלא לשימוש מסחרי; יתר הקבצים, שמקורם ב-131 חברות שונות בתחום כריית המידע, נועדו לבניית פרופילים צרכניים של גולשים. יש להדגיש כי המידע שנאסף על אודות הגולשים אינו מאוחסן תחת שמם, אלא תחת רצף מספרים שמייצג את המחשב שלהם.

חלק מהחברות העוסקות בכריית מידע מעסיקות אנליסטים שמצליבים את המידע שנאסף יחד עם מידע גלוי ולא מקוון על אודות הגולש, במטרה לבנות מודלים שיחזו התנהגות צרכנית, ושיימכרו בסופו של דבר לחברות אחרות. התוצאה הסופית, מבחינת הצרכנים, היא המלצות צרכניות וממשקים המותאמים לצורכיהם כפי שהתבטאו בהרגלי העבר שלהם.

בעוד לאתרים השונים ישנה אפשרות לעקוב אחר מידע של המבקרים בהם, הרי שלחברות עצמאיות ("צד שלישי"), הפועלות ברשת רחבה ומקיפה של אתרים, ישנו יתרון גדול שכן הן יכולות לבנות פרופילים עשירים יותר של גולשים. כך למשל, חברה לאיסוף מידע יכולה להיות פעילה הן באתר של עיתון, הן באתר של קולנוע והן באתר פורנוגרפיה, ולאסוף כך מאפיינים רבים יותר של לקוח.

חברות רבות משלמות לאתרים שונים כדי להפיץ את קובצי המעקב, אולם חלקן מחביאות אותם בתוכנות שהן מפיצות חינם או בפרסומות שונות. כך קורה שחלק מהחברות שהכניסה לאתריהן מתקינה באופן אוטומטי אמצעי מעקב במחשבי המבקרים, כלל לא היו מודעות לתופעה.

כך למשל, אנשי אתר תאגיד מיקרוסופט MSN.com, שבו נתגלו קבצים כאלה, טענו בתגובה לפניית הוול סטריט ג'ורנל כי הם שומעים על כך בפעם הראשונה. באופן אירוני, גילו כתבי העיתון להפתעתם כי גם אתר הוול סטריט ג'ורנל מתקין קובצי מעקב במחשבי הקוראים.

החוק האמריקאי מתיר כיום את שימושם של Cookies מהדור הישן, הנחשבים כלי מעקב פסיביים יחסית שמופעלים עם כניסתו של גולש לאתר. אולם, אין כיום התייחסות משפטית לקובצי המעקב המשוכללים האוספים מידע על גולשים באופן יזום ומקיף. לדברי מומחים ישראלים בתחום כריית המידע, השימוש בקובצי מעקב מהדור החדש נפוץ בארץ ואינו נופל בהיקפו מהשוק האמריקאי. למעשה רק לאחרונה הוגשה תביעה נגד גופים שונים ובהם ABC ו-NBC על כך שהם מתקינים קובצי עוגיות מבוססי פלאש, שמתחדשים גם במקרה שהמשתמש מוחק אותם.

ד"ר יצחק שמר, יועץ בכיר וראש התוכנית לניהול טכנולוגיות מידע במכללה האקדמית לישראל, מבקש להדגיש כי רוב המידע בתחקיר היה גלוי וידוע למי שרצה לדעת, וכי הוא מעיד יותר מכל על כך שהגולשים מדחיקים את העובדה שאין להם כל פרטיות באינטרנט.

"זה לא חדש שגופים רבים מחפשים מידע שיכול לאפיין את הלקוחות הפוטנציאליים. אנשים פשוט לא שמו לב עד כמה ההיקף של התעשייה הזו גדל ועד כמה זה הפך לשוק בפני עצמו, עם בורסות שבהן סוחרים ברשימות האלה במחיר ששווה לכל נפש. גם אם אתה עסק קטן ושכונתי אתה יכול להרשות לעצמך לפנות לאחת החברות לאיסוף מידע ולקבל מידע על ציבור לקוחות".

ד"ר שמר אומר כי "להשתמש באינטרנט זה כמו לשלוח גלויות בדואר - אין לך אפילו את המעטפה שמעניקה אשליה שהתוכן חסוי. הנחת היסוד של כל משתמש צריכה להיות שהוא פועל במקום גלוי לחלוטין, שאין לו בעיה עם מה שהוא עושה, ושהוא חושב שהתועלת שהוא מפיק גדולה יותר מחוסר הנעימות והבושה במקרה של חשיפת אפשרית של המידע".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ